בתור אחד שמבין בתרנגולות ובעופות בכלל אני לא מבין למה שואלים "מה מקור השם" או "מה מקור המילה" הרי המקור אינו הדבר הראשון שנוצר בגוף הציפור. יש דברים הרבה יותר חשובים למען האמת המקור הוא אחד הדברים האחרונים שנוצרים אבקש להחליף את המקור למשהו קדמוני וראשוני אחר.
במילה "מַקּוֹר"(של ציפור) יש דגש בק' להורות על נפילת הנ' השורשית (נ-ק-ר) במילה "מָקוֹר"(של מלה, מים וכו') יש הגבהת תנועה באות מ' אבל אין דגש בק'- שאלו תופעות הנובעות מנפילת האות י' השורשית (י-ק-ר). כידוע- אין הברכה שורה אלא על הדבר הסמוי מן העין... הדברים היקרים, האוצרות באים מתוך האדמה, ממקומות סמויים. אם תרצו, הַמַּקּוֹר של האמא הוא הַמָּקוֹר של הגוזל לאוכל.
לגבי מַקּוֹר (של עוף) אני מסכים שהשורש הוא נק"ר, אבל נראה שלי שהשורש של מָקוֹר (מקורות) הוא קו"ר. על פי אבן-שושן, הפועל קָר (מהשורש קו"ר) פירושו: בקע, ניקר, חפר; והֵקִיר פירושו: הבקיע, הוציא, הביע.
לציפור יש שני קצוות, מקור, ות**. ברור לגמרי שהציפור מתחילה במקור. כל תולעת שהציפור אוכלת יודעת זאת. מתחילים במקור, ורק בסוף מגיעים לקצה השני. זו הסיבה שהמקור נחשב להתחלה. שניהיה לראש ולא לזנב.