נבואה שלא נתקיימה
"המלך יאשיהו לא זו בלבד שהיה מלך צדיק, אלא היה המלך הצדיק אשר בגללו קיימת התורה בישראל, והובטח לו שהוא ימות בשלום, ועיניו לא תראינה את הרעה הצפויה [מלכים ב כב,כ], אולם כפי שאתם יודעים, יאשיהו לא מת בשלום, אלא נהרג בקרב בדמי ימיו בהיותו בן 39, ויחד איתו אבדה גם עצמאותה של ממלכת יהודה."
מופיע בשיחות על תורת הנבואה של הרמב"ם, בדיון הפותח (מופיע באתר).
כמה הערות:
הניסוח של ליבוביץ "בדמי ימיו" הטעה אותך לחשוב שלאותו מלך הובטחה שיבה טובה, אבל זו לא הובטחה לו, וגם ליבוביץ לא אומר שהיא הובטחה לו, אלא מה שהובטח לו הוא כפי שאומר ליבוביץ, שהוא ימות בשלום ולא יראה בכל הרעה שיביא השם על ממלכתו (כעונש על דרכיהם הרעות של המלכים שלפניו). לפיכך ה"בדמי ימיו" הזה אין לו כל כך מקום כאן.
יתר על כן. כל דבריו של ליבוביץ בעניין הזה הם מטעים מיסודם. נבואתה של חולדה הנביאה (כן, כן, זו היתה נביאה אישה) נתקיימה במלואה, ככתבה וכלשונה. היא ניבאה (במסגרת אותה הנבואה על יאשיהו) שהשם יביא רעה על הממלכה ("על המקום הזה ועל יושביו...להיות לשמה ולקללה"), ואכן רעה זו באה באותו הקרב שבו נהרג יאשיהו (קרב מגידו, מול צבאו של פרעה), שבעקבותיו איבדה כל הממלכה את עצמאותה (והיתה לשמה וקללה). חולדה ניבאה שיאשיהו עצמו לא יראה באובדן הממלכה, ואכן הוא לא ראה כי הוא מת באותו קרב. ליבוביץ נאחז כאן במילה "שלום" שמופיעה בהבטחה, וזו לכאורה לא נתקיימה כי יאשיהו נהרג בקרב. אבל כאן ראוי שוב לילך אצל רש"י ולראות מה הוא אומר. אף רש"י תמה איזה מין שלום הוא זה שהמלך נהרג בקרב, ועונה: "ומהו השלום, ולא תראינה עיניך בחורבן הבית". כלומר, אין זה שלום שהוא הניגוד למלחמה אלא מדובר בשלום הפרטי של יאשיהו שלא יראה בחורבן הבית, וזה כאמור אכן התקיים. פירוש זה אף מתחייב מן הכתובים, שהרי קודם כל הבטיחה הנבואה מלכתחילה שיבוא חורבן על הממלכה, ושנית הכתוב עצמו מסמיך את השלום בצמוד להבטחה שיאשיהו לא יראה בחורבן ("וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, וְלֹא-תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ, בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר-אֲנִי מֵבִיא עַל-הַמָּקוֹם הַזֶּה
. כפי שליבוביץ מפרש את "ואהבת את ה' אלהיך..." ע"י המשכו של הפסוק, "והיו הדברים האלה אשר אני מצוך היום על לבבך", כך גם כאן יש לפרש "בשלום" ע"י המשכו "ולא תראינה עיניך".
תאמיני לי בובה, אל תאמיני לאף אחד.
