מקלט לבע"ח נטושים - אתגר חינוכי

[**לילך**]

מקלט לבע"ח נטושים - אתגר חינוכי

ראשית תתחדשו על הפורום החדש שמתי לב שמדובר בעיקרון בפינות חי לבתי ספר הייתי רוצה להציע לכם לקדם פרוייקט עם בע"ח שונה במקצת מפינות החי הסטנדרטיות. כידוע לכולכם ישנה בארץ בעיה קשה וכואב מאד של כלבים וחתולים חסרי בית, הבעיה נגרמת בעיקר משום חוסר חינוך ומודעות מהבית של ילדים שגדלים להיות מבוגרים שחלקם נוטשים את חיות המחמד שלהם ללא היסוס ומפקידים אותם לחיים ברחובות, שבהם רבה הסכנה, חלקם מגיעים למקלטים ובגלל חוסר מקום והתפוצצות אוכלוסין של הכלבים והחתולים פשוט ממיתים אותם, בממוצע / מעשר ימצא בית והשאר יומתו, חלק נוסף מהבעיה זה חובר מודעות של ילדים ובוגרים לחשיבות מניעת ילודה בלתי מבוגרת של כלבים וחתולים, מצב שתורם להתרבות ענקית שתורמת גם לבעיית פיצוץ האוכלוסין. לכן אני מציעה לקדם במערכת החינוך את הפרוייקט הבא שיחליף את פינות החי הסטנדרטיות: בכל בית ספר, מוסד חינוכי, בתי אבות וכל מקום שבו חוסים אנשים תוקם מכלאה קטנה שבה יצילו כלבים וחתולים משוטטים, הלומדים במוסד החינוכי או השוהים במוסד יטפלו בכלבים/חתולים יאיכלו אותם יתנו להם יחס חם ובמקביל תתבצע פעולת חיפוש בתי קבע לחתולים והכלבים הנטושים. המטרה של חינוך לאהבת בע"ח ותרומה לילדים/מבוגרים תישאר כמו בפינת חי אפשר להגיד שהערך החינוכי שלה והתרומה לחברה הרבה יותר גדולה משום שמדובר בהצלת חיים של בע"ח, מקנה ערכים של איכפתיות ומעורבות חברתית גבוהה וחשיבה על הזולת והחלש, מתן אהבה ללא תנאים וכו... אם יש פה אנשי חינוך שקרובים לנושא בע"ח מה דעתכם לנסות ולהעביר את הפרוייקט בבתי הספר בארץ?

 

[אילן נרינסקי]

הרעיון מעניין...

שלום לילך. אני שמח שהעלת את הנושא. בעיית בעלי החיים הננטשים היא סוגייה חינוכית חשובה. מעבר לחשיבותה כלפי חיות המחמד היא חשובה לערכים אנושיים בסיסיים ועיסוק חינוכי בבעיה משליך על תחומי חיים נוספים. אגב, אני אימצתי כלב שכזה

. לגבי הצעתך, הרעיון יפה ומעניין, אך אני רואה בו כמה וכמה בעיות טכניות. אני אסביר ואציע פתרונות. הקמת כלבייה בבית ספר נראית לי בלתי אפשרית. כלבים דורשים משאבים וטיפול רב, הרבה יותר מרוב בעלי החיים בפינות חי בית ספריות - ארנבונים, שרקנים ולעיתים זוחלים או פרוקי רגליים. כלבים נטושים סובלים לעיתים קרובות מבעיות פסיכולוגיות (חרדות, תוקפנות) דבר המקשה עוד יותר על פרוייקט שכזה. ואם יקום מקלט כלבים בית ספרי, ברור לכולנו שמרבית הכלבים במקלט לא ימצאו בית. הכלבייה תתמלא עד קצה גבול התקציב וכח האדם העומד לרשותה (ותנו לי לנחש שמרבית הכלבים יהיו כלבים או גורים של הורי התלמידים שמצאו דרך נוחה להפתר מהם...). מה יקרה אז? מה יגידו לילד שאסף כלבלב נטוש? - אנחנו יכולים להחזיק רק 20 כלבים, תחזיר אותו לרחוב או תשלח אותו לאחת העמותות שימיתו אותו??? רעיון חלופי הוא לקשר בין כלבייה לבית ספר. הילדים ילמדו על הנושא, יבקרו בכלבייה, יתנדבו בכלבייה וכו'. זה יוכל להיות על בסיס חד-פעמי או קבוע. רעיון דומה הוא להקים מקלט חינוכי אשר יהיה מקושר לכמה בתי ספר ומוסדות, יגיע לבתי ספר לפעילויות וכו'. ייתכן שאני לא ממציא שום גלגל ומקלטים כאלה קיימים. ולבסוף, נקודה למחשבה. ברור לנו שהבעיה לא תפתר מיד וימשיכו להמית כלבים נטושים. קשר בין ילדים לכלבים שעלולים להיות מומתים הוא קשה. גם לנו, המבוגרים, נקרע הלב כאשר אנחנו רואים זוג עיניים מתחננות מאחורי הסורגים ויודעים שסביר מאד להניח ששבוע הבא העיניים הללו לא יהיו כאן, מאחורי הסורגים. לפיכך כל קשר בין תלמידים לכלבייות נראה לי בעייתי. אשמח לתגובות ורעיונות של כולכם.

 

[**לילך**]

אתה צודק בהחלט

אני מניחה שהקמת מכלאה כזאת רלבנטית יותר למשל לבתי ספר חקלאים, פרוייקט חינוכי של התנדבות במכלאה קיימת הוא גם רעיון מעולה שיכול לתרום רבות- יתכן שצריך לארגן משהו שיתופי בין בתי ספר למכלאה קיימת, אני חושבת ששעות ליטוף וטיפול יכולות לתרום המון (כמובן אני מדברת על בע"ח שלא מסכנים את הילדים בשום אופן). לגבי הקטע של מוות של בע"ח נטושים, לדעתי זאת מציאות שיש להתמודד איתה, למרבה הצער זה חלק מהחיים שלנו כאן:במדינה שבה יום אחרי יום רואים בטלויזיה פיגועים וחיילים מתים, הילדים חשופים גם ככה למוות ואובדן בכל פינה, אולי דוקא חשוב להתמודד עם מצב של מוות גם של כלבי וחתולי מכלאות, את התשובה המדוייקת יוכלו לתת כמובן פסיכולוגים חינוכיים. לגבי זה שהכלבים אולי במצב רוח רע ובעיות התנהגות, זה בדיוק האתגר, אני בטוחה שיכולה להיות פה עזרה הדדית, מה פסול בקשר עם בע"ח פגוע? כלומר אם הוא לא מהווה סכנה לילד, אז מדוע לפסול את זה? אישית נראה לי הרבה יותר חינוכי לפעול למען פרויקט שבאמת עוזר לבע"ח שזקוקים לעזרה הנה דוגמאות למקרים של אחזקת בע"ח בפינות חי שהם בהחלט מקרים אנטי חינוכיים: מקרה אחד שסופר בפורומים , מקרה מאד מזעזע: בפינת חי בבית ספר, היו ילדים שטיפלו באוגרים היה שם גם אקווריום עם נחש, אחד הילדים שטיפל בנחש נתן לנחש לאכול את האוגרים, תאר לעצמך מה זה עשה לילדים שטיפלו באוגרים? מקרה נוסף: לא מזמן סיפרה מישהי מחולון על ארנבון שנמצא באמצע הכביש (חולון באמצע העיר) מתברר שהארנבון היה שייך לגן ילדים סמוך, לגננת נמאס מהארנבון והיא פשוט זרקה אותו מחוץ לגן, למרבה המזל הארנבון ניצל על ידי וטרינר שעבר שם..... לצערי לא חסרים בפינות חי מקרים של בע"ח מוזנחים חולים ואומללים.

 

[חגית אמא של אלה]

לא קראתי את כל ההודעה מקוצר

זמן (ואני בהחלט אחזור ואקרא) אבל לדעתי מתן הפיתרון לחיות נטושות צריך להיות ברמת המניעה, עיקור וסירוס, ולאו דווקא עידוד מציאת פיתרון לנטושים כי אז הבעיה לא תטופל מהשורש.

 

[**לילך**]

בודאי את צודקת

לא היצעתי את זה בתור מניעה, אלה בתור פרוייקט חינוכי של ילדים עוזרים לבע"ח כלומר עוד שיטה של יצירת קשר ומודעות בין ילדים ובע"ח. הדיון לפתרון בעיית בע"ח הנטושים הוא דיון מורכב וכואב, הבעיה שבמדינה שלנו כשיש מעט תקציבים לא בדיוק חושבים בראש ובראשונה לפתור את הבעיה הזאת.

 

[ליאת1982]

רעיון ללא צורך בהסגרים:../images/Emo108.gif

בל'ג בעומר שמענו שכמה ילדים זרקו חתולים למדורות. לפי מחקרים פסיכולוגים ילדים מתעללים בחתולים הרבה פעמים הופכים לנערים מתעללים בבני אדם ולמבוגרים אלימים. אם יהיו כמה חתולים מואכלים בבית הספר, מקרים כאלה לא יחזרו. החתול הוא חיה טריטוריאלית וישמח לארח לחברה לילדים אם יתנו לו כמה פינות שקטות לנוח ומעט אוכל. הילדים ילמדו לא להתעלל בבעל חיים חלש, והרעיון החינוכי של עזרה ואחריות יודגם מאוד יפה. אין צורך לסגור את החתולים בכלובים ולנקות אחריהם. במכללות ובאוניברסיטאות יש בכל פקולטה כמה חתולים. במסגרת שיעורי הטבע אפשר ללמוד על אורחות חייהם של החתולים בדיוק כפי שלומדים על שאר בעלי החיים ולהדגים ע"י החתולים בחצר. מה אתה חושב על הרעיון?

 

[ליאת1982]

ומשהו פחות חינוכי. דוגמה לשמירת חוק

כאשר יש חתולים במוסד חינוכי שמכשיר מורים לעתיד: זו הכתבה שהתפרסמה(לפי פורום זב"ח בתפוז) בעתון ת"א 14/5/2004 עמ' 38 יש גבול לכל חתול, מאת דפנה ישועה-כ"ץ. לפי הכתבה רק הווטרינר העירוני רשאי לצוות על הריגת חתולים. לא מובן מדוע מנהלת המכללה הזמינה לוכד פרטי כדי שחתולי המכללה המעוקרים ומואכלים יובלו למותם. מה אתה חושב על הדוגמה למורים לעתיד? כאשר יהיו בבתי ספר כמה חתולים התלמידים שיתבגרו לא יפחדו מחתולים וכלבים. אלה שיהפכו למנהלים ומורים יתכן שלא יחשבו על חתולים כאשפה מזיקה שצריך להיפטר ממנה.

 

[אילן נרינסקי]

אני מסכים עם רוב מה שנאמר.

שתי הערות: א. גידול חתולים וכלבים במוסד חינוכי הוא לא פשוט, מהטעמים שפרטתי קודם. אם יצליח לקום פרוייקט שכזה אשמח מאד. ב. לגבי החתולים בלוינסקי, תרשו לי לא לנקוט עמדה. קל לצאת ולהגן על החתולים אך כאשר יושבים על כסא המנהל ישנם שיקולים רבים שיש לקחת בחשבון. כיון שאני לא בקיא בפרטים (ומעיתונים לא ניתן ללמוד פרטים מדוייקים...) אני לא לוקח צד.

 

[חתולוהוליק]

לגבי הערה ב'

לדעתי אתה טועה ובגדול. מאחר ואני מעורב ומעורה (מאוד, אם יורשה לי להעיד על עצמי) בכל הנושא המשפט "מאחורי כסא המנהל" אינו תירוץ ובטח ובטח אינו הסבר. ממש כשם שתירוצי "ועד הבית" ושאר תירוצים שאינם משמעותיים אינם מהווים אישור/הסבר/תירוץ. שלא לדבר על כך שהמנהלת עברה בריש גלי על החוק, העונש הקבוע בחוק (ובהתאם לחוות דעת היועמ"ש של משטרת ישראל) הוא עד שלוש שנות מאסר. "אי לקיחת צד" כדבריך מתפרש, לצערי, כעידוד לעבירה על החוק. מאחר ואתה מנהל פורום מסוג זה, אני מרשה לעצמי לשער שזו לא כוונתך. כנגד פעילות פלילית לכאורה יש לצאת ולהעמד על הרגליים האחוריות בייחוד לאור העובדה שמונחים על הכף חיים. חוק צער בעלי החיים, תשנ"ד-1996 בשילוב עם בג"צ 6446/96 (בג"צ החתולים), ומספר לא מבוטל של פסקי דין בערכאות נמוכים יותר, אינו מותיר שום פתח ואינו מתיר לגב' המנהלת ד"ר מבורך (ולא לאף מנהל אחר) לבצע שום פעילות "פרטיזנית" נגד חתולי הרחוב. סופ"ש נעים, עמית, http://www.amitz.net

 

[אילן נרינסקי]

אין ספק שמה שלא חוקי - לא חוקי!

וטוב שיש חוקים שמגנים על בעלי חיים (לצערי זה לא תמיד מובן מאליו). אני בחרתי לא לקחת צד בעצם ההחלטה ולא באופן ביצועה. ולגבי המשך הדיון, אני חושב שכולנו, פחות או יותר, מסכימים. הדיון חשוב אך הוא מתאים יותר לפורום זכויות בעלי חיים.

 

[bonbonyetta]

וידוי ../images/Emo11.gif ../images/Emo142.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo15.gif

מזלטוף לפתיחת הפורום החדש. בכל מה שקשור ליוזמה חיובית, לעזרה, לחינוך להומניות וויחס מתחשב ואנושי יותר, אני בעד. עם זאת עלי לההתוודות שכל פעם שאני שומעת על פינת חי באיזה מוסד חינוכי, או פינת ליטוף נעשה לי רע. כמה פינות חי וליטוף כאלה שמענו בשנים אחרונות שהתעללו בבעלי החיים בהן? שהיתה בהן הזנחה? שלא היתה השגחה? שבעלי חיים סבלו מאד שם? לכן הרשו לי להיות סקפטית, ואני אהיה הראשונה עם זאת שאודה בטעותי ומקווה שאכן אטעה. מסיבה זו אני דווקא חושבת שהרעיון כאן שהועלה עי לילך נראה לי מועיל הרבה יותר. אולי בשל מגבלות תקציב ובעיות אחרות צריך לעשותו מצוצמם יותר אך זו היא מהותה של אחריות. טיפול, ולא משחק ליטוף קטן והולכים הביתה. חינוך זה גם לקיחת אחריות. הייתי גלויה , לכן אני מקווה שתראו זאת ברוח טובה והבנה. אני רואה לא רק את הכוונה החינוכית הטובה , את המטרה שהיא כשלעצמה חיובית ביותר, אני רואה ושומעת כבר זמן רב על תוצאות עגומות לפעמים בשטח וכואב לי הלב.

 

[אילן נרינסקי]

זו אחת הסיבות להקמת הפורום.

התחום חדש והידע עדיין לא נפוץ. פינות חי בית-ספריות רבות מוזנחות, אך לא כתוצאה מרוע או חוסר איכפתיות אלא מבורות של המערכת. אני רואה בורות בשני תחומים: א. אחזקת חיות מחמד, וביחוד חיות מחמד לא קונבנציונליות. ראיתי כבר חמוסים שחיים על מלפפון בלבד

צ'ינצ'ילה באמצע הקיץ סובלת מחום ומקוררת בעזרת מאורר בלבד

נחשים מיובשים

ועוד... ועוד... ב. אם כבר יש בעלי חיים, מה עושים איתם? הורים רבים שרושמים את ילדיהם לחוג שלי בטוחים שהחוג הוא חוג צעצועים חיים ("כן חמודי, תלטף את השפן...") אני שמח שההורים מתפלאים כל שבוע כשהילדים מספרים להם על מארג המזון או על החיים ביערות הגשם ונושאים רבים אחרים. כולי תקווה שהפורום יאחד כמה שיותר עוסקים בתחום יתן מענה לשאלות, יאפשר לנו להחליף דעות ויעלה את רמת הידע שלנו. לסיום אני אספר בקצרה על בית ספר בו התחלתי לעבוד השנה. הילדים לומדים שעור זואולוגיה אחד בשבוע. כתה ד' נבחרה להיות אחראית על פינת החי. התהליך היה איטי ומדורג. תחילה הם קיבלו בעל חיים אחד (שרקן) והם טיפלו בו בכיתתם. הם למדו כיצד מטפלים בחיית מחמד ברמה המעשית וברמה הריגשית. אט-אט נוספו בעלי חיים (תורים, שלוים, ארנבונים) על כל בעל חיים הם למדו והתמקצעו. רק כעת, לקראת סוף השנה, פינת החי נפתחה לכלל בית הספר בכללים ברורים. כעת הילדים עוברים תהליך חשוב שבו הם צריכים לוותר על הבלעדיות שלהם על בעלי החיים ולדעת לחלוק את הידע שלהם עם שאר בית הספר. טוב שמנהלת בית הספר מבינה ושותפה לתהליך. אני מאמין שישנם מורים או מנהלים שהיו מאבדים את סבלנותם וטוענים: "הבטחת פינת חי, למה היא נפתחת רק בסוף השנה ולמה יש בה רק חמישה מיני בעלי חיים." בכל מקרה,כך, לדעתי זה צריך להבנות, ואנחנו עם הפנים לשנה הבאה

.

 

[גן חיות]

ברצוני לספר על פינת החי בב"ס

השנה היא שנה שלישית שאני מלמדת בב"ס מסויים. כאשר הגעתי, היו שני ארנבונים שחיו ב"פינת חי מסריחה ומוזנחת.מסתבר שב"ס קנה אותם כי "זה נחמד" ומדי פעם אחת המורות נזכרה להאכיל אותם . כל כמה חודשים גייסו שני ילדים לנקות. כאשר המנהלת הבינה שאני לומדת את התחום, היא נתנה לי אחריות על הפינה והוחלט שאני עובדת עם ילדים עם בעיות התנהגות/אלימות.היא נתנה לי שעה (ועוד שעה היה בהתנדבות)- כבר בעיה במערכת- חוסר שעות וחוסר תקציב. במפגשים שהיו בשנתיים הראשונות, הילדים טפלו בארנבונים באופן עקבי, לטפו, פינקו וכו'. קיימנו שיחות לגבי התנהגות בעלי-חיים, צרכיהם,ועוד. לפעמים הילדים יזמו שיחות עם שאלות למיניהם. מספר ילדים העבירו שיעורים בכיתות באמצעות בעלי-החיים : ארנבונים +יצירה, תנאים לגידול בע"ח + משחק, למה אסור להתעלל בבע"ח(ילד במיוחד אלים). אצל חלק מהילדים חל שיפור ניכר בהתנהגות ורגיעה ויכולת שליטה עצמית. נחשב מאד "יוקרתי" להיות אחד המטפלים בפינת החי. לצערי, השנה, לא כך(ולכן לא כתבתי את שם בית הספר). אין תקציב לחצץ ואנשי צוות עם מכוניות מסרבים להביא נסורת. הילדים מביאים נסורת ו/או דשא ו/או עלים יבשים. אין מספיק ולא נעים שם. כיוון שהמערכת שלי השנה נותן לי שם רק יומיים, ושובצתי יום אחר יום - בעצם הילדים אחראים על הפינה לבד. אני הכתובת לתלונות , אבל לא עוזרים לילדים. כאשר האוכל נגמר - עברו שבועיים עד שקנו, למרות שאני והילדים בקשנו. המנהלת אמרהלילדים"תביאו מהבית" ואב הבית אומר"מצידי, שימותו".אכן כך קרה. היום יש ארנבון אחד ושרקן אחד. לא אביא לשם עוד בע"ח. זה מראה לילדים מה לא לעשות, וזה נורא. האפקט החינוכי החיובי כבר לא קיים. ממש עצוב.

 

[אילן נרינסקי]

על פי הסיפור נראה שביה"ס והצוות...

לא מוכנים או לא יכולים להחזיק פינת חי ואף לא פינונת חי. לכל פינת חי דרוש תקציב מינימלי וחשוב מכך - נכונות מצד הצוות והנהלת ביה"ס. חבל. אגב, כשמדובר בשרקן או ארנב לא נדרשת הנוכחות של איש הצוות האחראי (את) יותר מפעם בשבוע. ילדים מגיל עשר לערך יכולים לקחת אחריות על כמה בעלי חיים אך הם צריכים לעבור תהליך בו הם לומדים את הטיפול המקצועי בבעלי החיים ומקבלים על עצמם את האחריות, כפי שתיארתי בשרשור זה. על כל פנים, ברוכה הבאה לפורום ולקראת שנה הבאה נשמח לשמוע בשורות יותר טובות.

 

[גן חיות]

הבעיה

הבעיה שהשנה ב"ס נקלע לקשיי תקציב. הילדים עקרונית מטפלים יפה בבעלי=החיים, אבל מה הם יכולים לעשות כאשר אין תנאים מינימלים? לכן, בשנה הבאה, אני לא מתכוונת להיות שם, לפחות לא בקטע של פינת-חי(ובלעדי זה לא יהיה). העניין, שהתכנית שהפעלנו בהצלחה שבנתיים האחרונית, איננה מוצלחת ואיננה משיגה את מטרותיה בגלל שאין לי מספיק שעות וההתייחסות של שאר הצוות השנה פחות מעודד את הילדים.

 

[אילן נרינסקי]

חבל. נקווה להצלחה בהמשך.

 

[ליידי סנו המקורית]

../images/Emo45.gifרעיון נפלא

 

[big lul]

רעיון מעניין

אני מבינה שיש קשיים, אבל אפשר לחשוב בכיוון של פעילות משותפת עם המועצה האיזורית. לנו יש מועצה כפרית שמשליכים בה הרבה בעלי חיים לא רצויים. כמובן בליווי פעילות חינוכית-לימודית. אני גם מסכימה עם זה שזה רעיון טוב "לאמץ" את חתולי הרחוב באיזור. אצלינו יש חבורה ליד המטבח של הפנימיה. הם לא נראים רע, אבל אני שוקלת איך לגייס את ביה"ס לפעילות של עיקור וסירוס. אני הייתי מאוד שמחה אם הייתה לי אפשרות לעשות משהו כזה, כמו טיפול בחיות נטושות, בעיקר שהאגודה הכי קרובה לכאן היא מינימום 3/4 שעה נסיעה ואין קווי אוטובוס.