מקנטרלים 300. ששי 5 לפברואר. מקנטרלים? זה עברית זה?

[odedbc]

מקנטרלים 300. ששי 5 לפברואר. מקנטרלים? זה עברית זה?

סוףכלסוף הבנו מה זה ברווט. רכיבה מקונטרול לקונטרול. ובעברית צחה: מ(וס)קנטרלים. לא בטוח שאבשלום קור יאשר לנו את העיוות המילולי הזה. מה עוד חדש? המסלול הוא ״Train Friendly". שזה בתרגום חופשי ידידותי לרכבת (אולי ידידו-כבת?) והכוונה כמובן למסלול שמאפשר להגיע לנקודת ההתחלה/סיום עם רכבת. רעיון נפלא. אזי ביום ששי הקרוב, יצאו המ(וס)קנטרלרים לפזז ולדווש בין קונטרולים במרחבי ארץ הנגב. היות ונגבנו צר למדי ובשום נקודת רוחב לא מגיע ל 300 ק״מ, הנ״לים הנזכרים למעלה יצטרכו לפזז בזיגזגים כלהלן: מתחילים ביום חמישי אחה'צ משדרות, מקנטרלים באשכול / מגן, דוך עד משאבים, שתי גבעות לכיוון ירוחם, נוגעים בקיר בדימונה, מדרימים עד מצפה רמון, וחזרה לשדרות בבוקר שישי. כל הפרטים כאן: http://israeli-randonneur.blogspot.co.il/2015/08/194he.ht ml ואחראי הדיווחים הוא מנשה. CC: [email protected]; בהצלחה למקונטרללים. נאחל לכם רכיבה יבשה וחמימה.

 

[ariasdo]

כיליד פולין המילה קונטרול מעוררת אצלי אסוציאציה - בתרגום

בעברית - לי יותר טוב נשמע המילה - נקודת ביקורת .

חוץ מזה אנחנו ב 2016 ולא בשנות ה60 אין טכנולוגיה יותר טובה מלצרף קבלות של קיוסקים בתחנות דלק או צילום מקום הביקורת .

נדמה לי שכבר יש אפשרות טכנולוגית לחיבור שבב GPS מקושר לאתר מפות .

זה ישחרר את כל הנושא של נקודות ביקורת ודיווחים ויהפוך למודרני מתאם יותר לתקופתנו.

דבר נוסף וחשוב זה ימנע מצבים לא נעימים שהיו בעבר .

בהצלחה

אריה סדובניק

 

[tkatzir]

ברשותך לא אתייחס לחלק הפרובוקטיבי בהודעתך

המילה קונטרול, כמו ברווט, היא המילה הנהוגה בצרפת, ומשם - לכל העולם.
בכל מקום בעולם שבו מתקיימים ברווטים - המילים ברווט וקונטרול (ועוד כמה) הן המילים בשימוש.
&nbsp
כל עוד ב PBP משתמשים בכרטיסי ניר שאותם יש להחתים ע'י מרשל - גם אצלנו יהיו קונטרולים בהם יש לעצור, לרדת מהאופניים, ולעמוד בתור.
אין שום סיבה לחתוך פינות כאן, כשבחו'ל הדבר אינו נהוג.
&nbsp
&nbsp
מאחר ואתה לא בקי בפרטים, אגלה לך בסוד שדוקא ישראל היא המקום החדשני ביותר בספורט הזה.
רוב החידושים של הספורט הזה מתחילים מכאן.
בהתחלה כפיילוט, ולאחר מכן זה מגיע לשאר המדינות.
&nbsp
טל.

 

[odedbc]

נקודות בקורת במקום לקנטרל? אולי רכיבת נק״בים? רכיבת נקב״ות?

 

[שור הרים]

מדובר בספורט אקסטרים

לא בריאות אלא אתגרים מנטליים, סכנה לבריאות המפרקים, הגידים, סכנה לתאונות עקב עייפות גבוהה ועוד. עבור מי שזה לא ספורט עבורו זוהיא תרבות פנאי אקסטרים. לטוב ולרע.

 

[rubber duck]

בתור אחד שרכבת את אחד האתגרים הגדולים בארץ

אתה קצת סותר את עצמך

 

[odedbc]

יאן ואחרים, ששילמו מחיר (פציעות, מחלות וכו׳) על עיסוק בספורט

אקסטרים, עשויים להגיע למסקנה כמו יאן, שהעיסוק באקסטרים ״יקר״מדי.

 

[שור הרים]

חישול מנטלי כן, החלשת הגוף גם כן.

 

[זכיר]

לא מסכים. כולל נימוקים ונפנופי ידיים

באופן כללי ביותר, על פי תורת האימון, מאמץ גופני עם עומס גדול מזה שהגוף מורגל בו, יוביל לתקופת התאוששות במהלכה מדדי היכולת יצביעו על חולשה אך בסופה מדדי היכולת יצביעו על שיפור בהשוואה לנקודת ההתחלה.
&nbsp
החוכמה הייתה ונשארה למצוא את העומס האופטימלי ואת זמן ההתאוששות האופטימלי להשגת מטרת האימון. עומס גדול מדי יוביל לפציעות, עומס קטן מדי לא יוביל לשיפור. זמן התאוששות קצר מדי יוביל להתדרדרות ביכולת, זמן התאוששות ארוך מדי יוביל לאיפוס השיפור שהושג באימון. יחידות הזמן של עומס-התאוששות יכולות להיות ימים או שבועות או חודשים או שנים ובמקרה האולימפי מדובר על ספורטאים שמתאמנים במחזוריות ארבע שנתית. כלומר מכוונים את מחזורי העומס-התאוששות להגעה ליכולת מקסימלית תוך 4 שנים.
&nbsp
ולדוגמא אנקדוטלית רלוונטית, אני מרגיש שלאחר תקופת ברווטים, אני מגיע לעונה הבאה עם יכולת משופרת לרכיבות ברווטים. גם אימוני רכיבות ארוכות במתכונת ברווט (יום-יומיים רצופים בכל פעם) שביצעתי לפני רכיבת 1200 הביאו אותי לכושר רכיבה טוב יותר. לא רק מנטלית. גם פיזיולוגית.

 

[rubber duck]

מסכים מאד

אני אמנם לא בליגה שלך או שלך טל
אבל בהחלט משחק בלהעלות עומס ואז לנוח בצורה נאותה
יש מצבים שאני במכוון מבצע רכיבות יום אחרי יום בעומס גדל
עד לנקודה שבה אני מרגיש שזה מתחיל לא לעבוד
זו הנקודה שבה אני מוריד עומס לזמן מוגדר ואז חוזר לשגרת אימונים

מצאתי שיישום של שתיים עד שלוש העמסות כאלו בשנה משפר מאד את הסיבולת
ולא פוגע בי לטווח הארוך
כמובן שזה נכון לי אישית
ולא בטוח שזה נכון לאחרים

שרון

 

[זכיר]

מסכים חלקית

טל אכן בליגה משלו (רכיבות של 1500 קילומטרים ומעלה, רכיבות 1200 גב לגב בהפרש של שבוע, קצב רכיבה גבוה למרחקים או לגבהים וכולי). אני רק מתמיד בלהגיע לנקודת ההתחלה וכמעט תמיד גם לנקודת הסיום של הברווטים בלי לחרוג מה cut off.

 

[ItsikH]

עקרון תורת האימון שניסחת כאן לא נוגע לברווטים כל כך

 

[ItsikH]

עקרון תורת האימון שניסחת כאן לא נוגע לברווטים כל כך

 

[זכיר]

למה? מדוע להחריג אימון לרכיבה מרתונית מאוהלה של תורת האימון?

 

[ItsikH]

זו אינה החרגה: תורת האימון אינה הפשטה חובקת כל כי אם
הכללה שימושית של ידע פיזיולוגי מבוסס בתחומים נחקרים ספציפיים. לא ניתן להרחיב אותה באופן אוטומטי לכל תחומי הפעילות האנושית ללא בסיס מחקרי תואם. כך למשל, ברור לנו שאינה ישימה לאימוני זכרון, מחשבה, מוזיקה, מחול, ועוד מגוון פעילויות אנושיות בהן אנו מבצעים אימונים על מנת לשפר ביצועים.
רוכב תחרותי ידבר איתך על פגרה, בניה, עונה, תחרויות מטרה - מושגים שזרים לחלוטין לעולם הברווטים. התאוששות אינה מרכיב אינהרנטי כלל לפעילות הברווטים.
אתה יכול אם תרצה להכפיף את רכיבת הברווטים שלך אישית לעקרונות של תורת האימון הענפית, אבל זה ייאלץ אותך לאסוף מידע רלוונטי, כי הפיזיולוגיה עצמה שונה בתכלית. אתה מוזמן [אשמח לשתף פעולה] לאסוף מידע בנושא, אני מקווה ומאמין שאכן נחקר. אם לעומת זאת כל כוונתך לשפר את כושר הרכיבה לבדו לקראת ברווט, ברווט אינו האימון המתאים כלל - יש תכניות אימון בענף בשפע, וכולן מבוססות על רכיבות מוגבלות בנפח לטובת העצימות.

 

[זכיר]

אתה טוען שתורת האימון לא רלוונטית לשיפור הזכרון?

או שאתה טוען שתורת האימון לא רלוונטית לשיפור יכולת רכיבה על אופניים למרחקים ארוכים? קצת איבדתי אותך שם.
&nbsp
הפיזיולוגיה היא אותה פיזיולוגיה. אין פיזיולוגיה אחרת לגוף האנושי. סבולת, כוח, יכולת התאוששות, יעילות וכולי. המרכיבים והמינונים של רכיבי הכושר לרכיבות מרתוניות בטח שונים מאלו שיש להדגיש באימון לתחרות רכיבה כזו או אחרת.
&nbsp
הרוכבים שפגשתי בברווטים בישראל נחמדים מאד וממעטים לשוחח על או לעסוק בתוכניות אימונים סדורות. הם בדרך כלל מבסוטים לציין שהם הצליחו לחלץ מהחיים הצפופים שלהם איזו רכיבה ארוכה פה או שם. אבל אין בשיח המקומי שלנו כדי להרחיק בין תקופות בסיס, בניה ומנוחה לבין רכיבות ברווט. ראה לדוגמא מסגרת לאימון שמציע פלוני ברשת:
http://www.coach-hughes.com/resources/resources.html
http://www.coach-hughes.com/resources/brevets.html
יש לי הרגשה שאם תנסה לנהל שיחה עם אחד מעשרות הרוכבים שמגיעים מפריז לברסט ובחזרה ב 45 שעות, אז תתקשה למצוא זרות למושגים מתורת האימון.
&nbsp
לסיכום תגובתי, עלי לשוב ולהצביע על אחד מעקרונות האימון, הספציפיות. האימון טוב הוא אימון שדומה למטרה.

 

[ItsikH]

העקרון המסוים שציינת, העמסה והתאוששות, נוגע לשרירים
אם תרצה למשל לעבוד על קואורדינציה [עצבים], גמישות [מפרקים], או זריזות - יתכן, ויתכן שלא - צריך לבדוק לגופו [במקרה זה, מילולית...]. וזה עוד לפני דיון [שלא ממש רלוונטי פה] על יכולות שונות לחלוטין שהזכרתי ברפרוף לצורך המחשה בלבד.
ד"א גם על העקרון האחרון שציינת יש שיחלקו [לפחות כפשוטו], ותלוי הקשר - יתכן בהחלט לבנות מסגרת אימונים קצרי טווח לצורך עמידה במאמץ ארוך טווח, ויש דוגמאות בשפע להצלחות כאלו. לכל היותר, יש חשיבות במסגרת האימונים לסימולציה של המטרה, לפחות כמבחן הכנה למטרה עצמה. כך למשל, תוכנית אימונים לתחרות יכולה להיות שונה בתכלית מהתחרות עצמה, עדיין הכרחי לבצע סימולציה של תחרות במסגרת התוכנית.

גילוי נאות - העיסוק השני שלי הוא נגינה.

[רק לגבי אותם רוכבים מהירים שהזכרת - מיומנותם העיקרית ההכרחית למטרה זו היא המנעות מוחלטת משינה או אף מנוחה בשילוב עם מאמץ, זה ממש לא קשור ליכולות האחרות, יכולות הרכיבה עצמה - אותן סביר שרכשו באימונים ספציפיים וכלל לא "מדמי מטרה" כמו שהסברתי]

 

[זכיר]

ברור ששרירים. שים לב שהגבתי לדבריו של שור הרים המתייחסים

ל"החלשת הגוף"

 

[ItsikH]

עקרון העמסה והתאוששות נוגע לפעילות עצימה לזמן קצר
והתאוששות בזמן מנוחה [בפרט שינה] - מנוחה וברווט הם תרתי דסתרי, אלא אם תנומה קלה לזמן קצר אחרי יממה של רכיבה אתה עדיין מחשיב כ"התאוששות" - אף פיזיולוג של המאמץ לא יקבל את זה, אבל ממש לא - זה ההיפך הגמור מהעקרון הפיזיולוגי שציינת. הרעיון של בניית שריר בעקבות מאמץ ממושך כל כך כמו ברווט וללא שום מנוחה משמעותית מנוגד בתכלית לידוע לנו. הנכון הוא הפוך - לבצע את הברווט ללא נזק מיותר, וזה אפשרי בהחלט - הרעיון של בניית שריר באמצעות הברווט שגוי בתכלית. אם אתה רואה שיפור בביצועים שלך, אין זה נובע מבניית שריר בעקבות הברווטים.

 

[זכיר]

ההתאוששות מתרחשת בימים לאחר הברווט, לא במהלכו

אשאל אותך ככה, אם לדעתך ברווט מוחרג מתורת האימון, אז האם רכיבת 200 קילומטר לא בברווט גם מוחרגת מתורת האימון? ורכיבת 250 קילומטרים? ו-300 קילומטרים? וכן הלאה. בהנחה שהתשובה לפחות לשאלה הראשונה והשניה היא שלילית (תחרויות אופניים למרחקים האלה הן שגרתיות, לא?), אז היכן עובר הגבול בין מרחק רכיבה לבין תורת האימון? וכיצד יש להוכיח את מקומו של הגבול?