מקסימטורות
- פותח הנושא saadya2
- פורסם בתאריך
giladznaor
New member
60 ס"מ
השאלה שלי היא מאיפה משיגים דפים גדולים יותר? ביפן ראיתי את החד-קרן שסאטושי קמיה קיפל מדף בגודל 3מ', וזה הדגם אוריגמי הכי גדול שראיתי, אם כי ידוע לי על כמה דגמים יותר גדולים.
השאלה שלי היא מאיפה משיגים דפים גדולים יותר? ביפן ראיתי את החד-קרן שסאטושי קמיה קיפל מדף בגודל 3מ', וזה הדגם אוריגמי הכי גדול שראיתי, אם כי ידוע לי על כמה דגמים יותר גדולים.
giladznaor
New member
אהה, אבל הבעיה כאן
היא לא לחתוך, אלא להדביק
היא לא לחתוך, אלא להדביק
נייר מיוחד בגודל של 2.8 מטר
קיפלנו 3 עגורים בנייר גדול שהתחיל בגודל 2.8X 2.8 מטר בכנס בין לאומי של שלום עבור מרכז פרס. שבוע לפני שהאנתיפאדה האחרונה פרצה. בכנס היו אישים חשובים מארה"ב (אחד מהם תרם את הכסף לחוברת אוריגאמי בערבית הראשונה בעולם בשפה הערבית שחולקה ל- 2000 תלמידים ערבים) היו אישים חשובים מהרשות הפלשתינאית ואישים חשובים מישראל כולם היו נציגים חשובים המשפיעים על הכלכלה. אני ארגנתי ילדים ישראלים ופלשתינאים ( פלשתינאים מכפר סלפית ליד אריאל) וישראלים ממקומות שונים שקיפלו לצלילי מוזיקה יפנית את העגורים כל 6 ילדים קיפלו עגור ענק במשותף. המעניין בסיפור היה כשהתאמנו על הקיפול הענק וניסיתי לתת לכל אחד הוראת קיפול היה בלאגן ולא היה תיאום בין הילדים(הם לא דוברים את אותה השפה) ולבסוף התיאשתי ואמרתי להם תעשו מה שנראה לכם והם רק הביטו אחד בשני וקיפלו ממש בהרמוניה. אותי זה ממש ריגש מכיון שזה מראה שלפעמים ממש לא צריך שפה צריך תקשורת. היה ממש מרגש לראות אותם מקפלים לצלילי המוזיקה. ולבסוף המשתתפים בכנס חתמו על העגורים. חשבנו שמרכז פרס ישמור על העגורים החתומים. הנייר היה מאוד מאוד יקר בצבע לבן וכשהעגורים היו מקופלים עם חתימות הם היו ממש יפים. אבל מרכז פרס איבד את העגורים עם כל החתימות ואחרי שבוע פרצה האנתיפאדה והם ממש הצטערו שלא שמרו על העגורים. לפעמים כשטוב והכל הולך במשותף מקבלים את זה כמובן מאליו אבל רק אחרי שמאבדים את הקשר מבינים שאולי זה אף פעם לא יחזור. גם תמיר קירה קיפל דגם בענק אולי הוא יספר עליו
קיפלנו 3 עגורים בנייר גדול שהתחיל בגודל 2.8X 2.8 מטר בכנס בין לאומי של שלום עבור מרכז פרס. שבוע לפני שהאנתיפאדה האחרונה פרצה. בכנס היו אישים חשובים מארה"ב (אחד מהם תרם את הכסף לחוברת אוריגאמי בערבית הראשונה בעולם בשפה הערבית שחולקה ל- 2000 תלמידים ערבים) היו אישים חשובים מהרשות הפלשתינאית ואישים חשובים מישראל כולם היו נציגים חשובים המשפיעים על הכלכלה. אני ארגנתי ילדים ישראלים ופלשתינאים ( פלשתינאים מכפר סלפית ליד אריאל) וישראלים ממקומות שונים שקיפלו לצלילי מוזיקה יפנית את העגורים כל 6 ילדים קיפלו עגור ענק במשותף. המעניין בסיפור היה כשהתאמנו על הקיפול הענק וניסיתי לתת לכל אחד הוראת קיפול היה בלאגן ולא היה תיאום בין הילדים(הם לא דוברים את אותה השפה) ולבסוף התיאשתי ואמרתי להם תעשו מה שנראה לכם והם רק הביטו אחד בשני וקיפלו ממש בהרמוניה. אותי זה ממש ריגש מכיון שזה מראה שלפעמים ממש לא צריך שפה צריך תקשורת. היה ממש מרגש לראות אותם מקפלים לצלילי המוזיקה. ולבסוף המשתתפים בכנס חתמו על העגורים. חשבנו שמרכז פרס ישמור על העגורים החתומים. הנייר היה מאוד מאוד יקר בצבע לבן וכשהעגורים היו מקופלים עם חתימות הם היו ממש יפים. אבל מרכז פרס איבד את העגורים עם כל החתימות ואחרי שבוע פרצה האנתיפאדה והם ממש הצטערו שלא שמרו על העגורים. לפעמים כשטוב והכל הולך במשותף מקבלים את זה כמובן מאליו אבל רק אחרי שמאבדים את הקשר מבינים שאולי זה אף פעם לא יחזור. גם תמיר קירה קיפל דגם בענק אולי הוא יספר עליו
3meters
3meters --- is the most I've done out of paper ('bristol'--photo-backdrop paper). The model was of moderate complexity: the Monkey. I've also done a Horse-and-Rider from a 2-meter square of contact paper backed by medium foil. Before leaving Chicago I a started dreaming about (and making materials experiments for) a lifesize Horse & Rider, from a 10m square. Stay tuned. HOWEVER!: the results on the first model were far from satisfying—even after about 6 hours of hard physical labor (clambering around and into corners etc...) I supported the feet with sticks but the tail and body still sagged. Where there were several layers to the paper, the planes tended to separate from the different weight stresses. And it turns out that even tiny mistakes which are acceptable in a hand-sized model tend to ruin a large one that can be inspected up close. Physics is against us here. A folded model keeps its shape mostly by tensile (and some compressive) stresses, most of which run along the fold-lines. As you increase the scale, you increase the weakness of these supports linearly (the longer line giving more opportunity for stress failures). But what's worse is that the paper’s weight increases as the square of its length, so the weaker lines now have much more to hold up. (For similar reasons it's much easier for insects to jump or fly than it is for larger animals.) I have another rule too: that the amount of hassle on these pieces increases with the square of the length but the benefit & impressiveness increases only linearly... In the last months though I've developed a technique using stiffer foil that I'm pretty sure can work for most models (even without an armature), for squares of up to 2.5 meters. Beyond that, I can't guarantee---yet. Paul told me at the Meeting that the 'sag effect' is true of all the large-scale origami he's seen (so I don’t feel so bad), unless its supported by fancy armatures. That's why he thinks, for the Sukkot project, that the large-scale pieces should be flying animals, maybe Teradactyls, that are hung from the ceilingby transparent cords to as many points as needed. This might even help with the acoustic brightness of that room. And besides, it solves the problem of what to do when the sponja lady comes. If there are to be large pieces in the Museum, though, it's unlikely ceiling-lines are an option. So maybe we should think about creatures that don't stand like most origami but are squatting or are flat to the ground. Isn't there a nice flat Lizard by Montroll someplace?? Saadya
3meters --- is the most I've done out of paper ('bristol'--photo-backdrop paper). The model was of moderate complexity: the Monkey. I've also done a Horse-and-Rider from a 2-meter square of contact paper backed by medium foil. Before leaving Chicago I a started dreaming about (and making materials experiments for) a lifesize Horse & Rider, from a 10m square. Stay tuned. HOWEVER!: the results on the first model were far from satisfying—even after about 6 hours of hard physical labor (clambering around and into corners etc...) I supported the feet with sticks but the tail and body still sagged. Where there were several layers to the paper, the planes tended to separate from the different weight stresses. And it turns out that even tiny mistakes which are acceptable in a hand-sized model tend to ruin a large one that can be inspected up close. Physics is against us here. A folded model keeps its shape mostly by tensile (and some compressive) stresses, most of which run along the fold-lines. As you increase the scale, you increase the weakness of these supports linearly (the longer line giving more opportunity for stress failures). But what's worse is that the paper’s weight increases as the square of its length, so the weaker lines now have much more to hold up. (For similar reasons it's much easier for insects to jump or fly than it is for larger animals.) I have another rule too: that the amount of hassle on these pieces increases with the square of the length but the benefit & impressiveness increases only linearly... In the last months though I've developed a technique using stiffer foil that I'm pretty sure can work for most models (even without an armature), for squares of up to 2.5 meters. Beyond that, I can't guarantee---yet. Paul told me at the Meeting that the 'sag effect' is true of all the large-scale origami he's seen (so I don’t feel so bad), unless its supported by fancy armatures. That's why he thinks, for the Sukkot project, that the large-scale pieces should be flying animals, maybe Teradactyls, that are hung from the ceilingby transparent cords to as many points as needed. This might even help with the acoustic brightness of that room. And besides, it solves the problem of what to do when the sponja lady comes. If there are to be large pieces in the Museum, though, it's unlikely ceiling-lines are an option. So maybe we should think about creatures that don't stand like most origami but are squatting or are flat to the ground. Isn't there a nice flat Lizard by Montroll someplace?? Saadya
דגמים גדולים
במוזיאון ה-מינגיי בסן דיאגו מופיעים מספר דגמים גדולים במיוחד. בייחוד יש לציין ציפור ענקית (Heron) שהמציא וקיפל רוברט לאנג, וגם FIT עצום בגודלו, שקיפלו חברי המרכז לאוריגאמי של סן דייגו. ה-Heron עומד באמצעות שכבות רבות של חומר מיוחד המחזק אותו, וכן חוט מתכת גדול. ה-FIT מוחזק תלוי מהתקרה על ידי מספר גדול של חוטי דייגים. אני מניח שיש גם דבק ב-FIT, אבל אינני בטוח.
במוזיאון ה-מינגיי בסן דיאגו מופיעים מספר דגמים גדולים במיוחד. בייחוד יש לציין ציפור ענקית (Heron) שהמציא וקיפל רוברט לאנג, וגם FIT עצום בגודלו, שקיפלו חברי המרכז לאוריגאמי של סן דייגו. ה-Heron עומד באמצעות שכבות רבות של חומר מיוחד המחזק אותו, וכן חוט מתכת גדול. ה-FIT מוחזק תלוי מהתקרה על ידי מספר גדול של חוטי דייגים. אני מניח שיש גם דבק ב-FIT, אבל אינני בטוח.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.