" מקפלים ביחד"
בכל פעם שאני מספרת או חושבת על המפגש הראשון של הפרויקט "מקפלים ביחד" אני מתרגשת. מכיוון שבמיוחד בימים כאלו הפרויקט נותן איזה ניצנוץ של תקווה בדיוק שכולם לא מאמינים. למי שלא יודע פילוט של הפרויקט נערך במוזיאון ישראל בירושלים לפני שנתיים והיה מוצלח מאוד. וביפן תחנת הטלביזיה NHK שידרה כתבה של 20 דק' על הפרויקט. התגובות ביפן היו מדהימות רבים התקשרו ורצו לסייע אך ההוראות בתחנת טלביזיה הם שלא רושמים פרטים של המתקשרים. וכך איבדנו תורמים פוטניאלים. התוכנית ששודרה על הפעילות שלנו נבחרה כאחת מהתוכניות שסיימו את שנת 2002 ושודרה שוב.(בדיוק כשילדתי) את הכתב שעשה את הכתבה פגשתי בבית השגריר היפני לפני חודש והוא אמר שהוא מוצב בישראל 4 שנים והוא משדר כתבות ומראות קשים כל הזמן מעזה ומפיגועי אוטובוסים. וזו היתה הכתבה היחידה שהיתה אופטימית... הכתבה הזו גרמה לטומוקו להגיע לישראל. כשרצינו לעשות את הפילוט, במוזיאון מוזיאון ישראל אמרו : אוריגאמי אינה אמנות, אבל אנו נתן מקום לפרויקט מכיון שיש כאן שיתוף פעולה בין ערבים ליהודים. אבל לאחר שהם ראו את התערוכה הם שינו את דעתם! (פול היה אוצר התערוכה) כשהסתיים הפילוט מרכז פרס לא רצה להמשיך לממן עוד קבוצות מכיון שהם לא האמינו שנקבל תקציב מהיפנים. אך בשגרירות יפן מכירים ומלווים את פעילות השלום דרך אוריגאמי כבר 10 שנים. גם כשהייתי הולכת ללמד במחנות פליטים וברמלה. ולכן צוות השגרירות שאני חייבת לו הרבה תודות לא ויתר והפגיש אותנו עם ממונה על הפעילות עם הפלשתינאים: מר מיזוטני. וכך נוצר הקשר. ובמשך תקופה ארוכה אני ופול כתבנו הצעות לפרויקט אפילו נסעתי עם עביר לפגוש את סגן שר החינוך הפלשתינאי, הגשנו הצעה שוב ושוב תיקנו ושינינו בהתאם לדרישות השגרירות. היו רגעים שזה ממש יאש אותי ,אבל בסופו של דבר הפרויקט הוגש וגם אושר. וכך קיבלנו תקציב של 81.000$ לשנה של פעילות בין ילדים ישראלים ופלשתינאים דרך אוריגאמי. היה מרגש ,זו פעם ראשונה שעבדתי עם תקציב ,לרוב הייתי מגרדת מהמרכז לאוריגאמי ומכיסי תקציב לפעילות השלום וסוף סוף יש תקציב ועוד ממשלת יפן . אני חושבת שזה צעד חשוב לכל עולם האוריגאמי. ההכנות לפרויקט נעשו עם עביר מוגרבי שהיא אדם מיוחד ומדהים הקשר בנינו עמוק אמיתי ובנוי על אמון . עביר ערביה המלמדת כבר מספר שנים דרכנו בבתי ספר במזרח ירושלים. היא חלק חשוב מהפרויקט וללא עזרתה וכושר הניהול המדהים שלה הפרויקט לא היה יוצא לדרך. לאחר חיפושים רבים מצאנו מקום לפעילות בשלוחה של המתנ"ס בגבעה הצרפתית בירושלים.גיוס הילדים לא היה קל אני התעקשתי על ילדים מגילה בעיקר מכיון שהם סבלו באנתיפאדה האחרונה , והם אוכלוסיה ענייה והפרויקט יכול לתרום להם רבות. נפגשנו אני ועביר עם המנהלת של בית הספר מיכל היו לנו הרבה חששות בבטן בעיקר מכיון שאלו ימים קשים אבל היא התלהבה מהפרויקט. זימנו את ההורים ועם עביר ונציג משגרירות יפן הצגנו את הפרויקט ,כקבוצה ממזרח ומערב ירושלים שעושה תערוכה שכנראה תעבור ליפן. אני זוכרת במפגש כשאמרנו שהפגישות עם ערבים הפנים של הורים מסוימים התעקמו אבל אחרי שעביר דיברה הם התרצו.את הילדים ממזרח ירושלים לקחנו מבית הספר מלוויה . הילדים מגיעים עם הסעות שלנו מקבלים פיצה ושתיה ומתחילים לקפל ביחד. ביום שני התחלנו את הפרויקט עם 42 ילדים משני הצדדים היה מרגש לראות כשהם אכלו פיצה נגשו ילדות ישראליות לערביות ושאלו אותן לשמם. האוכלוסיה בגילה ענייה יותר אך גם חמה יותר וזה חימם את הלב. בפעילות נכחו 3 נציגים מעיתונים יפנים ונציגים משגרירות יפן שהביאו מתנות לילדים. מאיתנו הם קיבלו תיקיות נייר אוריגאמי ויומן שבו ירשמו על הפרויקט. פול לימד את הדגם המתגלגל כמו דומינו ראלי וזה היה להיט היתה התרגשות בחדר וממש שכחנו היכן אנחנו. אני ועביר סיפרנו את סיפורה של סדאקו בתחילת הפרויקט והתלמידות של עביר ממש ידעו את הסיפור בעלפה וזה היה מרגש. הפעילות מועברת באנגלית ערבית ועברית. כל מי שהיה בחדר התרגש ויצא עם חיוך ותקווה. קשה היה לדעת מי ישראלי ומי ערבי וזה לא היה ממש חשוב מכיון שחוינו רגעים קסומים ביחד. וזה מה שהילדים יזכרו כייף ביחד ואני מקווה שילמדו להכיר אחד את השני כאדם לאדם! הפרויקט התקיים ביום שבו ירושלים היתה סגורה מכל הכיוונים בשל התראות ואנחנו ישבנו בחדר גדול ביחד ונהננו מכל רגע! יצא ארוך , אני כותבת ומצפוני מעיק עלי ביום חמישי יש כנס ארצי למתמטיקה שהצלחתנו בכנס תוכל להביא כבוד ומפנה בעולם האוריגאמי אני מקווה שאוכל לדווח לכם על ההצלחה בכנס כרגע אני חוששת ,אני אמורה לתת שתי הרצאות בשני מושבים וכשאני חושבת על כך אני די חוששת... למרות הנסיון המוצלח שלנו בבתי הספר.