מקפריסין בזהות בדויה...

[חלילושופר]

מקפריסין בזהות בדויה...

גם לאחר קום המדינה המשיכו מעפילים להגיע מקפריסין.... על כל חייל, ניצול שואה שעלה מקפריסין לישראל - לאחר שנהרג - אפשר היה להביא מקפריסין ולקפריסין..."ניצול שואה" חלופי... מבלי שזה יופיע ברישומים (כי האנגלים כבר יצאו מן הארץ כשהחלה המלחמה)... אז כל מי שחפצו ביקרו בעולם ...יכול היה תודות לחללי מלחמת העצמאות - ששמם לא מופיע במרשם התושבים כיון שעלו בתקופת הבריטים עדיין)..ותודות לבן-גוריון....להתחיל חיים חדשים בארץ ישראל... וכך קם לנו דור של גנרלים בצבא

 

[חלילושופר]

תקראו את הספר "כנסת ישראל" למשל

של הצייר שמואל כץ... ותגידו אם היתה אפשרות לשחלף בין ניצולי שואה אמיתיים לבין ילדי בכירי המשטר הרומני. האם יש לזה משמעות לתקופתנו? כן.. אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו - כלומר - צריך להרבות בביקורי בית...

 

[בני הרשקוביץ]

גברת אהובה פלץ

את חוזרת שוב על השטויות שלך. אני עצמי יליד קפריסין שהורי עלו לארץ, לא היה כדבר שהצגת. את כותבת כל הזמן הודעות הזויות בפורום בניק אחר. אני מבקש להפסיק לפני שאתחיל ליישם סמכות המחיקה.

 

[יוליקה]

נושא שעלה בפורום נוסטלגיה

ואני חושבת שיש לו מקום גם כאן. בכל שכונה היו תושבים או שכנות שלא היו סובלניים לילדי השכונה, הצברים וגם אלה שהגיעו עם הוריהם. לשכנות האלה יצא שם שהן היו קאפו במחנות - כי אחרת לא היה הסבר הגיוני מדוע היו כל מירשעים לילדים. בדיעבד כשגדלנו למדנו כי היו בינהם כאלה שאיבדו את ילדיהם שלהם במחנות, עברו עינויים ושמחו בעצם העובדה שנותרו בחיים - אך שמחת החיים נילקחה מהם לעולמים. כשם שהם לא היו סובלניים לילדים - גם אנחנו לא היינו סובלנים אליהם ובודאי לא מתחשבים.

 

[בני הרשקוביץ]

את צודקת

אי אפשר לשפוט את הניצולים יש כאלה שהיו מרירי נפש (אולי בצדק) איבדו את כל עולמם, ולא היה להם סבלנות לאף אחד. יש כאלה עם כל הכוחות בנו את עולמם ואת משפחתם מחדש. כלפי ילדיהם הביעו אופטימיות אהבה ושמחה. (דחקו את כל הצער). אני גדלתי בבית כזה, דיברו כל הזמן על השואה, אבל היה גם שמחת חיים למרות השואה.

 

[אביב וסתיו]

הזוי ופרובוקטיבי. מתאים לפורום אחר.