מקצועות [´הדבר-הבא´]

מקצועות [´הדבר-הבא´]

כלכלת ´הדבר-הבא´ מבוססת על מהלכים בין-משחקיים, ועל מרקם אקונומי אמין הנבנה עד לתחילתו של משחק, ומקנה לדמויות בתוכו את כישוריהם במהלך המשחק. הצורה המובנית בה הוא נעשה הוא אחד הדברים העקרוניים ב´הדבר-הבא´, המאפשר לשחקן את מרחב הביטוי שלו בוך החוקים, ושעליו מבוססת העצמת הפרט(הן שחקן, והן דמות). תגובות שהתקבלו בעקבות פרסום השיטה לדוגמא של עניין הנפחות הובילו אותי להכיר בצורך בדוגמאות נוספות. אלה הן דוגמאות בלבד, וכל ראש מקצוע יכול לשנותן בהתאם לרצונו. בה במידה, כל מנהיג מדיני חייב שיהיו לו ראשי מקצועות, בהתאם למספר האנשים בעירו.
 
דמות ה´כלכלן´

´כלכלן´ - אחד לפחות לכל 60 דמויות לכל היותר הוא כלכלן. במקצוע זה יכולות לכהן דמויות כגון שר-אוצר ממלכתי, ראש גילדת מסחר, בנקאי, הכו´. דמות הכלכלן יודעת למעשה מהו אוצרה של כל דמות ודמות בעירה בתחילת המשחק (אך מהגע שהמשחק התחיל - אלהים גדול). בהתאם לתחשיבים הכלכליים, מקבל הכלכלן ממנחי המשחק את סכום סך האוצר ששווה העיר בה הוא מטפל, ועליו לחלקו לאנשי העיר בהתאם לעבודתם, למעמדם או כל גורם אחר שבא לידי ביטוי במסגרת ה-RP של העיר. כל דמות יכולה לקבל נקודות אוצר מכמה כלכלנים שהיא רוצה. כלכלן שמטפל ביותר מ-30 דמויות - חייב במבנה יצוגי למקצועו (במשרד, בנק, לשכה, וכו).
 
על נקודות אוצר

נקודות אוצר הם הדבר המוחשי והקל ביותר בכל השיטה. טבעי ואינטואטיבי לקרוא לזה מטבעות, אך לא חייב להינעל דווקא על מטבעות. במו"ד קוראים לזה פיסות מתכת (פז פכ פנ פפ וכו´), בטרילוגיה היו צ´אגות, ואין שומסיבה שב´הדבר-הבא´ זה לא יהיה מקלות של ארטיק. תלוי בהסכמה הכללית של ראשי המדינות ושל דמויות הכלכלנים על מטבע סחיר.
 
דמות ´איש-המלחמה´

איש-המלחמה - אחד לכל 40 דמויות לכל היותר הוא איש-מלחמה. במקצוע זה יכולות לכהן דמויות כגון שר-הצבא הממלכתי, ראש בית-הספר לשימוש בחרב, אלוף העיר, שר-ההגנה, אחאי-גייס מילואים, וכן הלאה. דמות איש המלחמה יודעת למעשה מהם כישורי המלחמה של כל דמות ודמות בעירה הן בתחילת המשחק והן במהלכו (כישורים אלה אינם משתנים מהלך משחק, אך יכולים להשתנות לפני כל משחק). בתחילת כל משחק מחושבים יכולותיה הקרביות של כל עיר, איש המלחמה מקבל מהמסטרים את סך נקודות הנשק ששווה העיר, ועליו לחלקו בין התושבים שמקבלים שרות זה ממנו. כל דמות יכולה לקבל נקודות נשק מאיש מלחמה אחד בלבד(*). כל עיר מקבלת סך של נקודות נשק הנע בין מספר אנשיה לבין 400% ממספר אנשיה, בהתאם לעיסוקים השונים בעיר, המבנים שהיא מתחזקת, וכו´. איש-מלחמה שמטפל ביותר מ-20 דמויות - חייב במבנה יצוגי למקצועו (אקדמיה לחרב, מרכז אימונים, משרד השריף, וכו´) (*) למעט נודות מלחמה מיוחדות. נקודות אלה הן הנקודות שיכולה להשיג למשל דת, על מנת להקים משמר למקדשה, או גילדה על מנת להקים משמר לאוצרה.
 
על נקודות נשק

על נקודות נשק: כשם שפיסות זהב או מטבעות (או צ´אגות לבוגרי הטרילוגייה
) מודדות את אוצרה של דמות, נקודות נשק מודדות את יכולתה של דמות לתפעל נשקים וכלים. כל דמות רשאית להשתמש בנשקים בהתאם למספר נקודות הנשק שברשותה. נקודת נשק אחת היא היכולת להשתמש כיאות בסכינים (נשקים עד 30 ס"מ). דמות ללא נקודת נשק זו לא תיהיה מסוגלת להכין לעצמה סלט לארוחת צהריים מבלי לחתוך את עצמה, או לפרוס לעצמה לחם. שתי נקודות נשק היא היכולת להשתמש בכלים של עד 70 ס"מ. בעל מקצוע כגון מעבד עורות, חייט, קצב וכו´ זכאים באופן אוטומטי לנקודת נשק שנייה. נקודת נשק זו באה על חשבון מאגר נקודות הנשק של העיר. שלוש נקודות נשק היא היכולת להשתמש כיאות בכלי מלחמה של עד 1 מטר. מקצועות כגון נפח, כורה, חוטב עצים וכו´ זכאים באופן אוטומטי לנקודת נשק שלישית. ארבע נקודות נשק היא היכולת לתפעל כייאות כלי מלחמה גדולים של עד 1.5 מ´. מקצועות כגון שכיר חרב, שודד, חייל פשוט, שומר פשוט וכו´, זכאים לנקודת נשק רבעית. חמש נקודות נשק היא היכולת לתפעל כלי מלחמה כבדים כגון חנית, כילף, גרזני-ענק, וכן הלאה. ההמשך פתוח לדמיונם של אנשי-המלחמה במשחק.
 
דמות ´אחראי המזון´

אחראי-מזון: מזון הוא צורך קיומי של כל דמות. לכל מנהיג מדיני חייב להיות אחראי מזון אחד, בין אם יש לו תומכים בודדים, ובין אם הוא עומד בראש ממלכה שלמה. אחראי המזון אחראי על צריכת המזון של כל דמות, בין אם הוא מחלק את צריכת המזון באופן שווה לכל ´לקוחותיו´, או אם הוא מחליט לתת לזקנים וילדים פחות ולשמנם יותר - תלוי במידת הריאליזציה שהוא מוכן להתעסק איתה. במשך המשחק, ולפני כל מפגש בפרט מקבל אחראי המזון את תחשיב צריכת המזון של כל העיר בה הוא מטפל, ואת נקודות המזון שהיא מייצרת, ועליו לחלק נקודות צריכה ונקודות מזון אלה לכל אזרחיו. במידה ועיר נמצאת בגירעון מזון עליה להשיג לעצמה מזון במהלך המשחק - בין אם זה בסחר, ובין אם זה על ידי ביזה. אחרת - על הקבוצה מוטל רעב. שחקן דמות אחראי המזון הוא אחד האנשים שאתם לא רוצים לריב איתו. בעיתות רעב, הוא מחליט מי מת, עד שנקודות הצריכה ונקודות המזון מתאזנות. אחראי מזון רשאי גם לאגור נקודות מזון ממשחק למשחק, (ובמקרה זה יזדקק למבנה יצוגי כגון אסם, מזווה הכפר, מחסן-מזון) וזה ישרת את קוצתו בעיתות רעב. קבוצות שמתחילות את המפגש במצב רעב מאבדות חלקים ניכרים מיכולותיהן המיוחדות האפקטיביות של הדמויות בן (למשל, אם אושר לעיר שכל בעל נקודת מלחמה חמישית מסוגל לגרום לנזק כפול, הוא לא יהיה מסוגל לעשות כך בעת רעב).
 
על נקדות צריכה

הבסיס הוא שלוש נקודות מזון לדמות. במידה ואחראי המזון מעוניין לקחת את זה הלאה, הוא יכול (בפיקוח המסטרים) לווסת את הצריכה באופן שונה, ולקבוע שחיילים צורכים 4 נקודות, בעוד נשים וזקנים צורכים רק שתיים. על מנת שדמות תתפקד כייאות היא צריכה להיות מסופקת על כל צריכת הנקודות שלה.
 
על נקודות מזון:

כל מקום מושב בני אדם מסוגל לדאוג לעצמו במידה מסויימת לאוכל, בין אם זה ליקוט מזון פרימטיבי ובין אם זו חקלאות מתקדמת. לפני תחילת משחק יקבל כל אחראי מזון את תפוקתם של הערים עליהם הוא מופקד. במידה ולערים עליהם מופקד האחראי אין מספיק מזון - עליו למצוא מזון לאנשיו, בכל דרך אפשרית, בין אם זה ללחוץ על השליט המקומי לפעול בעניין (שיהיה עליו לבנות משהו, לקנות משהו או לבזוז משהו שיעניק לקבוצתו נקודות מזון), לפתוח קווסט לאזרחי העיר, או ללקט את המזון בעצמו. בפועל - הוא יקבל את תשלומו בעבור עירו על התוצאות שישיג. במידה ומתגלים אצל אחאי המזון עודפי מזון - יכולה העיר לסחור בהם, או לאגרם. על מנת לאגרם זקוקה העיר למבנה יצוגי, כמוזכר לעיל. במידה והעיר מעוניינת לסחור במזון שלה - עליה להוציא שיירה מהמקום העודף, למקום הצורך את העודף. ניצן להתקיף שיירות אלה, ולקחת את כל משאם, והדבר יחשב אבדנה של העיר, והישגיו של הבוזז. באופן זהה - ניתן לבזוז את המבנה היצוגי לאגירת המזון (במידה ויודעים מהו). ניתן להגן על שיירות ומבנים אלה על ידי חיילים, שומרים, שכירי חרב, קסמים, קללות, או כל מה שיעלה בדעת השחקנים ושיצליחו השחקנים להביא לידי מימוש עד זמן תחילת המשחק.
 

5נדב

New member
אההה!

מה? רגע, לא! למה? איך? אהההה!!!! *פיצוץ קטן נשמע ממעקקי הראש, ועשן יוצא מהאוזניים* אני אצטרך לשריין לי איזה שעתיים רק כדי להבין את זה...
 
אתה חייב להבין את העיקרון בלבד

אתה לא חייב להבין את זה, אתה חייב להבין את העיקרון בלבד כשהבנת את העיקרון - בוא נעשה דברים בדרך שנוח לך. רק היה מוכן לכך, שלכל תחום יהיה את האחראי שלו, ועל למנהיג המדינה יהיה לתאם ביניהם. ככה נראת האצלת סמכויות בריאה.
 

simons

New member
:)

ולבסוף, אושר מוציא הצהרה שמבארת לכולם את המצב, כל הכבוד אושר.. :)
 
למעלה