מקרה אישי

light blue

New member
מקרה אישי

היום הייתי במרפסת ודיברתי בטלפון עם חבר, כמובן שגם גמגמתי. פתאום יצאה השכנה ממול ובגלל המרחק הקצר בין המרפסות היא יכולה היתה לשמוע אותי מדבר ומגמגם, ואני מיד נכנסתי והמשכתי את השיחה בתוך הבית, בשביל שלא תשמע אותי מגמגם. עכשיו אני מבואס מהעניין, חשבתי שאני נמצא במקום יותר טוב, ולא מפריע לי שישמעו אותי מגמגם, בטח לא שכנה שאין לי שום קשר איתה ושלא קובעת לי שום דבר. אבל מסתבר שאני עוד לא שם ועדיין מתבייש בדיבור שלי אני מניח שרוב המגמגמים מרגישים לא נח עם הגמגום, אבל חשבתי שאני עברתי תהליך של השלמה והתגברתי על הבושה הזאת. מסתבר שעוד לא
 

b e ll

New member
זה כל כך נורמלי.

בגלל זה יש כל כך הרבה טיפולים לגימגום, בגלל זה קמים שרלטנים כה רבים וממציאים שיטות חדשות לטיפול בגימגום. אני עוד לא הכרתי מגמגם אחד שלא רוצה להפסיק לגמגם ושמרגיש נוח עם הגימגום שלו בחברה. אל תשפוט עצמך כל כך קשה. העיקר לא להתחמק ממצבי דיבור שונים.
 

b e ll

New member
כל כך הוקל לי כשנחשפתי לראשונה

לפורום הראשון. גיליתי שכל תחושותיי במשך השנים זהות לתחושות של מגמגמים אחרים. כל חיי הייתי מבודדת ממגמגמים, פרט לקורס בהדסה לא ממש הייתי בקשר עם מגמגמים אחרים. חשבתי באמת שצורת התגובה שלי היא מיוחדת לי והמאבקים הפנימיים שלי והבושה הם רק נחלתי. כל כך הוקל לי כשהתחוור לי שלא רק שתחושותיי הן נחלת המגמגמים כולם, אלא שכולנו נלחמים בשדים שלנו שנובעים מהגימגום.
 

shuky63

New member
בדיוק ההתנהגות שלי

למרות שהתגברתי לחלוטין על החשש מהשימוש בטלפון ואני כבר לא מהסס להתקשר לכל אחד,אני עדין יעשה כל מאמץ להמנע שמישהו בצד שלי ישמע אותי מדבר ומגמגם בטלפון.חשוב לי להיות לבד בחדר כשאני משתמש בטלפון.אבל כשאין לי ברירה אני מתקשר גם כשמישהו איתי בחדר.וזה טוב כי כל השינויים בהתנהגות שלי עם הגימגום התחילו מחוסר ברירה.
 

gali90

New member
לא נעים לי לבאס אותך..

אבל זו תורה מסיני ..היכולת להשלים עם מוגבלות כמו גמגום או משהו דומה..זאת לפעמים עבודה של שנים .. אנחנו בערך באותו גיל, וגם לי היו תקופות (לא קצרות) של השלמה וקבלה עצמית בנושא הגמגום..וזה הרגיש יופי עד ש.. שוב הבנתי עד כמה אני במקום אחר ... תמיד אני מעודדת את עצמי שגם אם אני חוזרת אחורה ונפגשת שוב עם רגשות של בושה , תסכול בגלל הגמגום וכו'.. יש לי את הכלים לצאת מהתהום הזאת קצת יותר מהר מהפעם הקודמת... יהיו לך עוד אלף שכנות כאלו ...אל תבזבז עליהן יותר אנרגיה ממה שצריך.. ביי
 

shoshyyy

New member
לי לקח הרבה זמן להבין

שהרגש שאני חווה כלפי הגמגום שלי הוא בושה. תמיד השתמשתי ב "אני לא אוהבת את זה ... ", "לא אוהבת את עצמי..." , אבל רק לאחרונה הבנתי שאני מתביישת באיך שאני מדברת. מתביישת עם עצמי מעצמי. זה השלב הראשון למהבנה ומודעות והיא תוביל עם הזמן למין השלמה לדעתי .
 

shoshyyy

New member
לי לקח הרבה זמן להבין

שהרגש שאני חווה כלפי הגמגום שלי הוא בושה. תמיד השתמשתי ב "אני לא אוהבת את זה ... ", "לא אוהבת את עצמי..." , אבל רק לאחרונה הבנתי שאני מתביישת באיך שאני מדברת. מתביישת עם עצמי מעצמי. זה השלב הראשון למהבנה ומודעות והיא תוביל עם הזמן למין השלמה לדעתי .
 

light blue

New member
אני לא מבין

למה אנחנו צריכים להתבייש בגמגום זה לא שעשינו משהו רע. אני לא יודע אם אנחנו נכנעים למוסכמה שכפינו על עצמנו או שהחברה כפתה עלינו (ואולי שילוב). יכול להיות שבאמת אני מחמיר עם עצמי יתר על המידה. אבל מה שאני רוצה לומר זה, שלו הייתי שלם עם עצמי אז בכלל לא היתה קיימת הנקודה של "להחמיר עם עצמי" (נשמע מסובך?), ולשם אני רוצה להגיע. לסיכום, אני מקווה שבפעם הבאה שזה יקרה אני גם אשאר על המרפסת, וגם אמשיך לדבר כאילו היא לא שם ואנסה לא לשנות את הדיבור שלי בשביל שהיא לא תשים לב שאני מגמגם. יום נפלא לכולם
 
למעלה