מקרה בבית משותף...

משה2003

New member
מקרה בבית משותף...../images/Emo92.gif

שכן בקומה הראשונה בנה תוספת בניה של מרפסת פתוחה בהיתר. השכן בקומה שמתחת נהנה מעמודים וגג אשר שמשו אותו להגדלת הסלון. היכן קיים איזכור לחיוב השכן שבקומה מתחת , בגין השמוש בתקרה/רצפה של מוסיף המרפסת ??? תודה מראש
 
האם הבנתי את השאלה?

בקומה הראשונה בעל הדירה הוסיף מרפסת פתוחה, אשר חייבה הוספת עמודים ורצפה, אשר קירתה את הקומה התחתונה. בעל הקומה התחתונה, אשר דירתו פתוחה לאזור אשר קורה, קיבל "גג" חדש מעל לשטח אשר בבעלותו. אתה מחפש לחייב את הנהנה שבקומה התחתונה בהוצאות ההקמה עקב השימוש? והאם הוספת המרפסת הוסיפה שטח לדירה התחתונה בניגוד להיתר או לזכויות קיימות? המחייב הגשת בקשה להוספת זכויות ולאחר מכן היטל השבחה? האם היה מנגנון התנגדויות?
 
טל, בוא נניח כי ...

1) המרפסת לא הוסיפה כלום לקומה שמתחתיה. 2) סגירת החלל מתחת למרפסת והרחבת הדירה הוסיפה שטח. 3) זה נעשה כדין, עם היתר בניה, ללא התנגדויות. ברור שמקים המרפסת יכול לחייב את השכן שמתחתיו בחלק היחסי של עלות בניית התקרה/ריצפה והעמודים. השאלה היא מה הבסיס החוקי לחיוב הזה?
 

משה2003

New member
ע"פ ההנחות שציין אבי שנער האם יש ..

בסיס כתוב כל שהוא לחיוב בעל הדירה התחתונה בגין עלויות העמודים והתקרה???
 

דובי123

New member
יש , אבל תוכל לחיבו רק אם יחליט

לנצל זאת [משמע לסגור את השטח שמתחת לתיקרה/רצפה ההגיון לכך הוא: 1. אינך יכול לחיב אחרים בגין תענוג שלך 2. כאשר נעשה שימוש בהוצאות שלך - על המשתמש לשאת בחלק היחסי [אינך פילנטרופ - אלא אם הנך רוצה להיות כזה] בהודעה שלך הוא עשה שימוש - וע"כ יש לחיבו בחלקו היחסי סעיפים וכד - זה לעו"דינים
 

משה2003

New member
O.K אולי בחוק המקרקעין בפרק בתים

משותפים קיים איזכור כלשהוא
 
עשיית עושר ולא במשפט

תנסה סע´ 49 לחוק המקרקעין - לא בטוח שממש מתאים למקרה. ואולי בכלל חוק עשיית עושר ולא במשפט: 1. חובת ההשבה (א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן -המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה. (ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת. 2. פטור מהשבה בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי סעיף 1, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכיה לא היתה כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת. 3. ניכוי הוצאות הזוכה רשאי לנכות ממה שעליו להשיב את מה שהוציא או התחייב להוציא או השקיע באופן סביר להשגת הזכיה. 4. דין הפורע חוב הזולת מי שפרע חובו של אדם אחר בלי שהיה חייב לכך כלפיו, אינו זכאי להשבה אלא אם לא היתה לזוכה סיבה סבירה להתנגד לפרעון החוב, כולו או מקצתו, ואינו זכאי להשבה זו אלא כדי מה שנתן לפרעון החוב. 5. דין הפועל לשמירת ענין הזולת (א) מי שעשה בתום לב ובסבירות פעולה לשמירה על חייו, למות גופו, בריאותו, כבודו או רכושו של אדם אחר, בלי שהיה חייב לכך כלפיו, והוציא או התחייב להוציא הוצאות בקשר לכך, חייב הזוכה לשפותו על הוצאותיו הסבירות, כולל חיוביו כלפי צד שלישי, ואם נגרמו למזכה עקב הפעולה נזקי רכוש, רשאי בית המשפט לחייב את הזוכה בתשלום פיצויים למזכה, אם ראה שמן הצדק לעשות כן בנסיבות הענין. (ב) לענין החיוב בפיצויים לפי סעיף קטן (א) דין מי שנכסיו שימשו לשמירת הערכים האמורים כדין מי שעשה פעולה לשמירתם. (ג) אין חובת שיפוי או פיצוי לפי סעיף זה על זוכה שהתנגד לפעולה או לשימוש בנכסים או לשיעור ההוצאות או שהיתה לו סיבה סבירה להתנגד להם, זולת אם הפעולה או השימוש בנכסים היו לשמירה על חייו, שלמות גופו או בריאותו. 6. תחולה ושמירת תרופות (א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון ואין הסכם אחר בין הצדדים. (ב) חוק זה יחול גם על המדינה. (ג) אין בחוק זה כדי לגרוע מתרופות אחרות. 7. ביטול סעיף 3 לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד-1964 - בטל.
 
למעלה