מקרה הזוי שקרה לנו אתמול

[חייבתלהגיב]

זו דווקא הזדמנות מצוינת - שבי עם הילדה

ומיינו את הבובות לאלה שהיא רוצה לשמור ואלה שהיא רוצה לתרום, ואז לכי איתה לתרום את הבובות. לחמותך תגידי שמאחר שיש לילדה יותר מדי בובות, את הבובות שהיא קונה תעבירו ברובן לתרומה. כך גם הילדה שלך תדע מה זה לתרום לאחרים וגם לא לאגור חפצים סתם אלא למסור למי שאין לו, וגם החמות שלך אולי תוריד את המינון, כי אני מניחה שאם היא הייתה רוצה לתרום בובות, היא הייתה עושה זה ישירות.

 

[הייתיאביבקיץ]

אולי באמת לעדכן אותה שאתם הולכים לתרום

זה רעיון. להעביר מתנה היישר אל תרומה זה קצת מעליב.
אבל זה לגיטימי אם את מזהירה מראש.


לא שחמותך נשמעת כמו מישהי שתקשיב לאזהרה.

 

[אשה מרציפן]

בלי קשר לתגובה שלהם

נראה לי מעט תמוה שסבתא קונה מתנות כאלו לנכדה שלה ללא תיאום עם הורי הילדה - בגדים זו לא מתנה לפינוק, והייתי מבינה גם את האמא שהייתה נעלבת מאמירה כזאת של סבתא לגבי מעיל (היא חושבת שההורים לא דאגו לילדה למעיל?) קשה לי גם להאמין שילדה בת 4 ביקשה מסבתא שלה מעיל וגם אם כן - כל מה שילדה בת 4 אומרת צריך לרוץ ולעשות? לא עדיף להתייעץ קודם עם ההורים ולברר מה היא באמת צריכה?
&nbsp
ולגבי להיעלב מילדה עייפה בת 4 שלא אמרה תודה ואמרה על סוודר שהוא מכוער... זו ילדה בת 4, אפשר להעיר לה שזה לא מנומס כמו שהאבא עשה, אבל אין צורך לקחת את זה קשה.

 

[ר22 היחידה]

מסכימה איתך

נגיד אימא שלי רואה בגד בחנות ורוצה לקנות לילדים, היא מתקשרת אליי לשאול אם הם צריכים. אז אני אומרת לה כן או שאולי תחפש משהו אחר אם היא ממש רוצה לקנות, או שתביא מידה גדולה לשנה הבאה. אבל לא קונה להם סתם בהפתעה, אלא אם זה מתנה מחו"ל.
אבל ככה אני חיה את חיי מהרגע שהילדה נולדה. גם כשהייתה תינוקת ורק פתחה עיניים, חמותי הייתה רצה אליה כי היא בוכה.. אפילו היה פעם שהבת שלי ביקשה מעדן. חמותי פתחה לה אחד שלא היה לה טעים, אז פתחה לה עוד אחד ועוד אחד עד שכבר אמרה שהיא לא רוצה. וככה נשאר לחמותי לאכול 3 מעדנים פתוחים, רק כי הבת שלי אמרה לה שבא לה..
בשביל לסכם את דמות חמותי- אין שכל אין דאגות

 

[חייבתלהגיב]

יש פתק החלפה.

אני בכלל לא רואה בקניות של חמותי חסרון. מה שלא רוצים - יש פתק החלפה, ותמיד אפשר למצוא משהו שכן צריך או כמו שאמרת להחליף במידה גדולה יותר. מבחינתי זה דווקא יתרון של החמות (גם אם היא עושה את זה לפעמים כדי להראות שאנחנו מזניחים את הילדות ואין להן מספיק מכנסיים או משהו כזה - הדעה שלה לא ממש משנה לי ממילא, מה שאנחנו צריכים / רוצים / טוב לנו - אחלה, מה שלא - נחליף או נמסור הלאה לחברים או לבני משפחה).

 

[ר22 היחידה]

אני לא מקבלת מתנות עם פתק החלפה

כי הרי זה ברור מבחינתה שמשאירים.
אולי ביום הולדת יש פתק החלפה. וגם, אולי רק אם היא קונה מתנה לי או לבעלי

 

[חייבתלהגיב]

מזעזע. אם כך, בקשי ממנה שתתן פתק החלפה

למקרה שהבגד לא במידה הנכונה או לא מתאים מאיזושהי סיבה. אם היא לא רוצה, את יכולה להגיד לה שאין בעייה, ושפשוט תעבירי את הבגדים לתרומה, אבל את מציעה לה שאם היא מעוניינת לתרום בגדים, היא יכולה לעשות את זה ישירות. אבל אם היא רוצה לתת מתנות לילדה, שתדאג לפתק החלפה.

 

[mykal]

רוצה לומר לך --

שלטעמי, את מתמודדת עם דברים שאינם מהותיים,
היא קנתה והתיחסה, בלי טקט, אבל אכפת היה לה.
זרקה את הכסף שלה לא שלך.
אל תגידי לה מיותר, אל תגידי תרמנו,
היא עושה "מה שבא לה" ו"איך בא לה" סבבה,
תעשי גם את "מה שבא לך" ו"איך שבא לך"
אם המטריה מתאימה תשתמשי, לא מתאימה נשברה ואיננה.
הבובה נעימה, סבבה, נמאסה תעבירי לגן--אפילו בלי שיתוף הילדה.
תשמרי רק על דבר אחד--שחמותך לא תעליב או תשפיל אותך ליד הילדים,
כל השאר אל תתיחסי בכלל.
את לא מקנאה בגיסתך--מעולה. (אני לא הייתי רוצה שאימי תגדל את ילדי
והיא היתה אמא למופת)
כן תחנכי את הבת להיות מנומסת כלפי כולם ובטח כלפי הסבתא.

המתנות האלה הם דברים שוליים. שימי אותם בצד.

 

[ויקה1222]

מסכימה עם כל מילה

 

[חובטת שטיחים]

יש כמה דברים שכדאי לשנן לעצמינו, לבעלים ולילדים:

1- לעולם לא להגיד משהו כמו "שיהיה במזל טוב" או "בשעה טובה" למישהי שנראית לנו בהריון. יכול להיות שהיא סתם שמנה...
2- לעולם לא להגיד לילד שמסתובב עם איש/ה מבוגר/ת "באת עם סבא/סבתא?". כבר נתקלתי באבות בני 60 לילדים בני 5...
3- תמיד להגיד בהתלהבות "איזה יופי, תודה רבה" על כל מתנה שמקבלים (אפשר עוד לפני שפותחים את העטיפה) ובטח שלא אומרים "זה מיותר, כבר יש לנו 8 כאלו". מקסימום אחר כך מחפשים פתק החלפה ואם אין אז מאפסנים בארון המתנות וממחזרים בהזדמנות הראשונה.

נכון שחמותך היא קוץ בתחת, אבל היא לא הקוץ בתחת הראשון ולא האחרון שתצטרכי להתמודד איתם בחיים (חכי לכל האחראיות וועד כיתה הפוציות שעוד תתקלי בהן), אז המלצתי לך היא לנסות כבר עכשיו לאמץ אסטרטגיות התמודדות יעילות.
ולגבי המקרה הנוכחי: מחר בבוקר טלפון "חמותי היקרה, דנה מתה על המטרייה, איך ידעת לקנות לה בדיוק לפני הגשם! המעיל מאוד יפה ואני בטוחה שיהיה שימושי, לגבי הסוודר, אני אשאל את דנה שוב אם הוא מוצא חן בעיניה ואם לא אז ברשותך אקפוץ לחנות להחליף לסוודר בשביל מושיקו... אני ממש צריכה בשבילו בגדים לחורף". וזהו

 

[איילה421]

בדיוק. ולהוריד קצת את מפלס היהירות.

בסה"כ סבתא, לא הכי מעודנת וטקטית, שרוצה לתת לנכדתה, כנראה מתוסכלת ומרגישה שהילדה לא הכי מתה עליה (מעניין למה), מרגישה שאינה אהודה אצל כלתה ורואה איך זה משפיע על הנכדה.
אמהות צעירות לפעמים מרגישות שהשמש זורחת להן מהתחת.
מדברות גבוהה גבוהה אבל אפס חינוך לכבוד מינימלי כלפי הדור המבוגר.
ומאמצות איזה שיח יהיר/מתנשא/שיפוטי כלפי ההורים והורי הבעל..
מה יותר פשוט היה מלהתפעל מהבגדים?? לומר:"וואי, תודה רבה, רותי, תראי מה סבתא קנתה לך? " או משהו בסגנון, ובבקשה בואו לא נפתח דיון מכאן אם זה בסדר להתפעל ממתנה, גם אם לא באמת מתפעלים ממנה....
ולא, אני ממש לא סבתא...סתם אמא לילדים בוגרים שקיבלה מספיק מתנות מיותרות/משונות מהחמות ומסבתות מכל הכיוונים ולא ממש עשתה עניין מזה, אלא פשוט הודתה בנימוס, ביקשה מהילד לומר תודה, (במידה ולא הודה מיוזמתו).
חלק מהמתנות השארתי בכוונה כדי לומר לאחרים דווקא בנוכחות הילד: זה מחמותי..זה מסבתא..
והילדים שלי הפכו להיות אנשים צעירים שמכבדים כל אדם ובעלי סבלנות וסובלנות כלפי כל אדם (וממש לא על חשבונם האישי).

 

[ר22 היחידה]

רק אציין

שהבת שלי אוהבת את חמותי. באותו רגע היא לא באה לה בטוב, קורה.
בגלל ההתנהגות של חמותי, שבאופן כללי הוא מתחת לכל ביקורת, ואף אימא צעירה לא הייתה מוכנה לקבל התנהגות כזאת, היא גורמת לזלזל בה. ותאמינו לי כל אדם עם שכל בעל ילדים, שידברו אליו בצורה שהיא מדברת ומתנהגת לא ירצה שום קירבה.
אני לא מוכנה שאף אחד יזלזל בי או יתנהג כלפיי בחוסר טקט. אנשים כאלה אני מתרחקת מהר כדי לא להפגע.

 

[חייבתלהגיב]

ברוכה הבאה למועדון

"אף אמא לא הייתה מוכנה לקבל התנהגות כזאת... אני לא מוכנה שאף אחד יזלזל בי או יתנהג כלפיי בחוסר טקט" וכו' - נראה לי ש-75% מהכלות עם ילדים יאמרו בדיוק אותו דבר על החמות (אני מודה שאצלי היו כמה מקרים גם לפני שנולדו הילדות, אבל אותם החלקתי כי זה רק ביני לבינה... לבין כל יתר הנוכחים בחדר באותו רגע

. ברגע שהילדות מעורבות, כמובן, אי אפשר סתם להתעלם ולהחליק כי הן ילדות, וזה משפיע עליהן). אין פה משהו חריג. להפך, זאת הנורמה. ככה זה כלות וחמיות, ובעיניי זו הסיבה העיקרית לקיום הפורום...

 

[פרפרי אהבה]

ציפיות ועוד

אני חושבת שחמותך ציפתה להכרת תודה ולא ממש זכתה לה ולכן כעסה כל כך.
אני לא חושבת שהיה נכון לצחוק מהדברים שהילדה אמרה אלא כן לעודד אותה להודות לסבתא שטרחה והביאה (גם אם זה פחות נראה לבתכם או לכם).
&nbsp
מה שכן, נראה שהיא כולה רוח וצלצולים ואוהבת שמודים לה כל עשר שניות- אז לא הייתי מתרגשת מידי אבל כן הייתי מבקשת מהילדה שתצייר ציור ותכתבו תודה בשמה- מעין מחווה קטנה שתשמח אותה מאוד.

 

[ר22 היחידה]

היא באה כועסת ולחוצה אלינו

 

[ויקה1222]

מה נגיד?

שהתנהגתם מאוד לא יפה, ביקרתם את המתנות, עשיתם פרצופים, החלפתם מבטים והעלבתם. אגיד גם שלעולם, אבל לעולם לא אומרים שהמתנה לא יפה, גם לא בגיל 4, זהו גיל שאפשר לחנך.
את לא אוהבת אותה ולא רוצה שהיא תבוא אליכם כי לדברייך, החא מהמתנחלים, אבל זה אוכל אותך שהיא נמצאת הרבה אצל גיסתך ועוזרת לה, הזכרת את זה כמה פעמים. מבחינתה, היא עשתה מאמץ ובאה יחד עם גיסתה ותינוק באוטו וכל זה כדי לתת מתנה לנכדה וקיבלה יריקה בפרצוף. אחרי זה היא לא תבוא ולא תביא מתנות ואת תתלונני שהיא לא מתייחסת לילדים שלך.
חבל, נסו להוריד את גובה הלהבות.

 

[Lhuna1]

 

[ר22 היחידה]

בעניין גיסתי

גיסתי גרה יחד עם הבעל והילדים קרוב לשנתיים אצל חמותי. אני מאוד שמחה שחמותי מתעסקת עם גיסתי, כי ככה היא יורדת מהגב שלי. גיסתי ובעלה פשוט לא עיכלו שהם הורים, והם לקחו אותה בתור מישהי שתעשה בשבילם הכל, והם ימשיכו לחיות כרווקים.
מי לא היה רוצה לישון צהריים בשבת? או שמישהו אחר ינקה את הילד? או שיבשל וינקה בשבילו והוא ילך לבלות עם חברים? גיסתי חיה את החיים, רק שהיא לא מסתכלת על אימא שלה שקורסת.
ושלא תטעו, אני ממש לא מקנאה בה. אני פשוט פחות מעריכה אותה שלא מנסה להתמודד עם המציאות של עצמה. אפילו אחותה הקטנה מעריכה אותי יותר מאשר את אחותה הגדולה.
ובקשר לזה שחמותי לא תתייחס לילדים שלי. תאמיני לי שלחמותי יש אופי והתנהגות כמ ושל ביריון. ותאמיני לי שאשמח לחיות רחוק ממנה.

 

[ayaht]

אני חושבת שהילדה נקלעה לסיטואציה מאוד לא נעימה

מצד אחד נכנסת סבתא עצבנית וצועקת.
זה לא נעים לילד לראות שכועסים על הוריו.

מצד שני נותנים לה מתנה.
אבל מתנה בעייתית.
כזו שהסבתא רוצה לתת, וההורים לא ממש רוצים לקבל.
וכל הויכוח הוא מעל הראש שלה.
ופה היא צריכה לבחור נאמנות.
להגיד שיפה ומוצא חן בעיניה, ואז הסבתא תשמח אבל אמא תכעס, או להיפך.
וכל זה קורה בזמן שכבר ערב, והיא עייפה, וזה אמור להיות הזמן הרגוע שלה שבו מתכוננים להשכבה, ונרגעים מכל היום.

ילד יותר גדול היה אומר לכם אולי בצורה יותר בוטה שתעזבו אותו בשקט..

לדעתי אין מה לדון בכלל אם כן או לא הילדה היתה צריכה להגיד תודה.
תודה על מה?
על סוודר (מגרד?) שבא עם תג מחיר של רגש אשמה?

 

[בת האש]