מקרה עם המון עצבות, אכזבה, כאב ודמעות - סיוע

מקרה עם המון עצבות, אכזבה, כאב ודמעות - סיוע

רקע פשוט מאוד אנסה ולא מבטיח שאצליח לחסוך את מה שאנו עוברים בסערות רגשות אילמת כאילו אובדי עצות חרישית במחשבות רודפות ללא מילים לבטה את המעצור שנוצר כאשר ביום קודר אחד, מאז שנוגע לחברתי שאני מעדיף לא לנסות להביא ילד יחד בשלב זה של החיים המשותפים שלנו. קשה לבטא כמה צער אני נותן לאישה רווקה בגיל שלושים פלוס הכמהה מאוד לילד. אני לא מסוגל יותר וזה שובר אותי עד לפירצי רגשות שיכולים בכל רגע לשתוף אותי בדמעות של עצב. לשמוע ממנה שהיא בוכה כשרואה נשים בהריון, ילדים עם הוריהם ולהזכר כשהזלתי דמעות כשראשי מושפל לידה היום בחוף הים כשאנו יחד מטיילים לנו ולראות אותה מתבוננת בילדה יפה משחקת עם הוריה כשיום לפני סיפרה לי את מה שעובר בליבה, החששות. יש בינינו אהבה מאוד חזקה הסיבה אנו יחד כמה שנים ושוכרים דירה כמה חודשים, מקום העבודה שלי מרוחק 30 קילומטר בכיוון אחד מהעיר בו אנו גרים וההפסד שלי בנסיעות מסתכם במאות שקלים בחודש ואלפי שקלים בשנה.היא קשורה מאוד מאוד להוריה המבוגרים ומתעקשת בתוקף לא לעבור לגור בעיר בו אני עובד כדי לחסוך את הנסיעות והדלק. מקום עבודתי פעיל 24 שעות ויש בהם גם משמרות לילה כשחברתי לא מסוגלת לישון לבד ולכן ישנה אצל הוריה. להזכיר גם שהסיבה השניה להתעקשות שלה נובע מהכעס שיש לה על הוריי שהתחיל מהיום שהם ראו אותה. אינני רוצה להגיע למצב שבוא שהיא תכנס עכשיו להריון כשאני לא יודע מה יהיה בסיומו של שנת השכירות כשיש לנו ילד. אובד עצות רציני כל אחד מאיתנו צריך להגיע למצב שהוא מפסיד למען המטרה ולמען חיזוק הזוגיות ולא רק אחד אחד מאיתנו ואף אחד לא מוכן להתפשר והפשרה שלי זה הפסד כספי רב והפשרה שלה זה לא להיות קרובה להוריה שהיא מאוד קשורה להם. אינינו יודעים מה לעשות
 
זוגיות

הי קורא בכוכבים, אתה מספר שחברתך כמהה לילד אך אתה מעדיף לא להביא ילד בשלב זה של חייכם המשותפים. כשאתה מסתכל קדימה אל החיים שלך בעוד כמה שנים, האם אתה רואה את חברתך ואותך ביחד כזוג לחיים? האם אז אתה רואה אתכם מביאים ילד לעולם? אם כן, מה במה שונות הנסיבות אז מהנסיבות היום? נראה שכל אחד מכם, שומר על מקומו ולא מוכן לזוז ולהתפשר- עד כמה זה משהו שמאפיין את מערכת היחסים שלכם? בברכה אילת לבנון
 
../images/Emo13.gif

1, אני רואה אותי ואת חברתי יחד כזוג לחיים 2, אני רואה את עצמנו יחד בחיים משותפים יחד עם ילד 3, שונות הנסיבות זה ההפסד הכספי הרב, העקשנות שלה להיות קרוב להוריה, ושהעיר שבו אנו גרים מפותחת פחות מעיר שבו אני עובד
 

רחלי228

New member
קורא בכוכבים יקר, מניסיוני...

מקרה עם המון שמחה, דבקות במטרה , עליות ומורדות. רקע: אלו הם חיי: גרושה פלוס שניים, האחת בגיל ההתבגרות והשני, עומד להכנס אליו, כמעט את כל חיי בניתי באיזור אחד של הארץ, עבודה, חברים רבים ומגוונים, משפחה שגרה במרחק הליכה ממני, לילדים שלי היו את כל החברים בסביבתם בקיצור - חיים שלמים. עד שיום אחד, נכנס איש מקסים לחיי, לאט ובשקט הבנתי שהוא בדיוק האדם שאיתו הייתי רוצה לבנות חיים. אחרי שיחות מרובות איתו, שיחות מרובות עם ילדיי פשוט הבנתי שעלי להתגמש על מנת שנוכל "לעלות שלב" במערכת הזוגית. שכרנו יחד דירה במרחק גדול ממקום העבודה שלי, ויחד שכרנו בית גדול ומקסים בעיר שונה, זרה וחדשה עבורי ועבור הילדים והתחלנו בצעדים קטנטנים - לבנות לנו חיים. עולה לי הון תועפות להגיע לעבודה ואני מפסידה המון כסף בנסיעות לעבודה, הילדים שלי בונים מחדש את חברת הילדים שלהם באיטיות (ועם לא מעט קושי), אך עם שמחה גדולה, עם יציבות ואושר שלא היה לנו מזמן. "איבדתי" כמעט את כל חבריי, כי עקב המרחק קשה לנו יותר להפגש ומסגרת החיים שונה היום לגמרי ממה שהייתה. אך איני רואה בכך "הפסד" אלא "השקעה" לטובת הזוגיות שכל כך רציתי, לטובת בניית משפחה יציבה חמה ואוהבת , בדיוק כמו שחלמתי עליה כל כך הרבה שנים. לא אומר שקל לי ופשוט לי, אך זהו המחיר שאני צריכה לשלם כדי לחיות בעולם בו קיימים הערכים שחשובים לי. אז מהו הפסד כספי לעומת חיים שלמים עם אדם שאתה אוהב? קצת גמישות ותראה איך התמונה מקבלת גוונים נעימים יותר.
 
כל הכבוד

בלי סיכון אין סיכוי את לקחת את גורלך בידיך בהצלחה
 
../images/Emo13.gif

כתבת יפה ומרגש, הצלחת לסדר לי את מחשבותיי מחדש. אין דוגמת חיים יותר יפה מזו תודה
 
האם תוכל לשתף אותנו

במה שלקחת למחשבה מהסיפור המרגש של רחלי288? בברכה אילת לבנון
 
../images/Emo13.gif

את לקיחת הסיכונים לטובת המטרה של חיים לצד בן זוג אוהב על אף הפסד הכספי הרב
 
הי קורא בכוכבים

באימון אישי אנו לא נותנים עצות אלא בעיקר שואלים שאלות שיעזרו לך למצוא את התשובה הנכונה עבורך. ראשית אתייחס לדילמה הראשונה שהיא שכירת הדירה במקום המרוחק ממקום עבודתך: אתה כותב שלקחת את לקיחת הסיכון בשביל הזוגיות עם האדם שאתה אוהב. אני רוצה לשקף לך שאני חשה שאתה משתמש במלים מאד גדולות וקצת דרמטיות כדי לתאר את המצב שלך- בהודעה הנוכחית, אתה כותב "הפסד כספי רב" וגם בהודעה הראשונה שלך אתה מתאר בהמון צבע ודרמה את המצב בו אתם נמצאים. עד כמה באמת מדובר בדרמה? עד כמה הזוגיות שלך עם זוגתך חשובה לך כדי לשלם מחיר מסוים? אתה נוסע 30 ק"מ לעבודה כדי לשכור דירה ליד הוריה של חברתך. זוגיות זה מיזוג חיים של שני אנשים שלכל אחד יש צרכים חשובים וערכים חשובים. אני מבינה שחברתך מפחדת לישון לבד בימים שאתה עובד במשמרות לילה. האם בדקתם אפשרויות נוספות שיאפשרו לחברתך לישון לבד בבית כמו- סורגים, אזעקה, חברה טובה שתישן מדי פעם ועוד..? אם לא מצאתם פיתרון- האם הפשרה שלך כרגע היא לקיחת סיכון סביר למען הזוגיות שלכם או שמדובר במשהו שאתה לא יכול לחיות איתו בשום אופן ובשום צורה? ולסיום, אני מבקשת לחזור לנושא המרכזי הנוסף שעלה בהודעתך- זוגתך רוצה ילד! היא רוצה ילד ממש ממש בקרוב והיא בת 30 פלוס. האם אתה שם? האם עניין השכירות הוא העניין המרכזי שגורם לך להתלבטות או שאולי יש דברים אחרים שגורמים לך לדחות את העניין? מה רמת המחויבות שלך לקשר שלכם? לאורך כל התשובה שלי, אני מתמקדת בך. ברור שלחברתך יש את החלק שלה . בזוגיות לכל אחד יש 100% אך אנו מתמקדים כרגע בך מפני שיש לנו יכולת לשנות רק את עצמנו. אשמח להמשיך ולסייע. בברכה אילת לבנון
 
תשובותיי

היי לכולם קשה לבטא את הדילמה ללא שימוש במילים מעט דרמטיות כדי לשקף את המציאות, אבל המצב לא רחוק מלהיות כזה. קשה להבין אדם כשלא מכירים אותו לעומק. הסתרתי פרטים מאוד חשובים כדי להבין את עומקו של הדרמה כדי שלא יזהו אותי. אני מסוגל לשלם מחיר, והקרבתי המון למען שימור הזוגיות. אני נוסע 30 קילומטר בכיוון אחד, חברה טובה שתישן מידי פעם זה רעיון של דיברנו עליו אני יכול לחיות עם הנסיעות, הדלק וההפסד הכספי זה אבל לא לשנים ארוכות, נגיד שנה שנתיים או שלוש לגבי ילד, הנושא נבדק ועצרתי את זה בינתיים ונושא השכירות זה שמונע ממני את הניסיון רמת המחויבות שלי בקשר גבוהה והיא הדדית
 
מערכת יחסים

הי, אני מבינה שאתה מוכן כרגע לשלם את מחיר הנסיעות והכסף אך לטווח ארוך אתה מעוניין למצוא פתרון. האם ניסית לדבר עם חברתך ולמצוא ביחד פתרון שמשלב את הצרכים של שניכם- למצוא מקום מגורים שקרוב יותר לעבודתך ושיהיה עדיין קרוב להוריה ולא מרוחק? אני שוב חוזרת לשאלה ששאלתי קודם- עד כמה הקושי שלכם למצוא פתרון ומאבקי הכוח הם חלק ממערכת היחסים שלכם? האם הקושי שלכם למצוא פתרון קשור אולי לחוסר הנכונות והמוכנות שלך להביא ילד לעולם? אולי הויכוח הזה הוא בעצם על משהו אחר? בברכה אילת לבנון
 
היי

היי, אילת עדיין לא ניסיתי לדבר עם חברתי על פתרון, כי לדעתי זה עדיין מוקדם מפני שאנו עדיין בחודשים הראשונים של השכירות. יש בינינו מידי פעם מאבקי כוח אבל גם מידי פעם פשרות הדדיות אכן יש קשר בין הקושי שלנו למצוא פיתרון לבין חוסר הנכונות שלי להביא ילד משותף לעולם
 
הי קורא בכוכבים

הי, אז אני מבינה מדברייך שהקושי קשור למקום בו אתה נמצא בחיים והבשלות שלך למשפחה ולילד והמקום בו נמצאת בת זוגתך. יש ביניכם פער במקום בו אתה והיא נמצאים מבחינת בשלות ורצון לזוגיות מחייבת ארוכת טווח ולמשפחה. אם שם הפער- האם באמת מקום השכירות הוא האישיו בו צריך להתמקד או שאולי כדאי להתמקד בשיחה שלכם במערך הציפיות שלכם, בדרך שבה אתם רואים את העולם כזוג, לאן אתם שואפים קדימה, איך כל אחד מכם רואה את החיים המשותפים שלכם? בברכה אילת לבנון
 
היי

היי אילת המשפט הראשון של דברייך, נכון. לגבי הפער והבשלות ורצון לזוגיות ארוכת טווח מחייבת למשפחה, מה הכוונה בדיוק
הריי יש בינינו רצון לחיים משותפים אחרת לא היינו יחד שנים ולא הולכים על מהלך של שכירות אם אין כוונה לזוגיות ארוכת טווח. במהלך השנים שאנו בזוגיות העלו שאלות לגבי מטרת הקשר, וללא ספק התשובה היתה נחרצת. היא לא איתי להעביר את הזמן וכי היא איננה צעירה לילד
 
הי קורא בכוכבים

אני מבינה ששניכם רואים את עצמכם בונים זוגיות לאורך זמן. אתה אומר שיש רצון לחיים משותפים אך הפער הוא בכך שחברתך רוצה כבר לעבור שלב הלאה ואתה עדיין לא- כאן הפער והשאלה היא האם הפער הזה מדובר ומתוקשר אצלכם ביחסים ואיך אתם מתמודדים איתו מפני שכפי שראית יש כעס מצטבר שמופנה למקומות אחרים כמו עניין השכירות. נסה לדמיין את עצמך ואת זוגתך שלוש שנים קדימה מהיום- איך תיראה הזוגיות שלכם אז? החיים שלכם? איפה אתם גרים? האם יש לכם ילדים? מהם השלבים שעליכם לעבור בדרך כדי להיות שם? בברכה אילת מה אתה רואה שקורה אתכם שלוש שנים מהיום?
 
היי אילת

מהיום הראשון שהכרנו ועד היום אנו מבינים שהרצון והכוונה של שנינו זה להזדקן יחד. תמיד ידענו שחוסר בית משלנו זה עיקוב וביזבוז זמן לילד משלנו, הכוונה להביא ילד אחרי שנעבור לגור יחד, ארבעה חודשים אחרי מחשבותיי עצרו את הכוונה לרגע זה מהסיבות שפירטתי
 
למעלה