מקרה קשה

שכנה שלי דואגת לחתולי רחוב בכל השכונה. גם אני מאכיל את אלה שסביב הבית. החבר'ה שלנו ממש לא רזים :)
לפני זמן מה השכנה מצאה חתול בוגר במצב תשוש קיצוני. היא איכשהו מצליחה להידבר עם העיריה, גם אחרי פטירתה של דר' אור רז ז"ל. בקיצור, לקחו אותו לבית דגן, שם איכשהו החזירו אותו קצת לחיים, אבל אמרו חד-משמעית: הוא לא ישרוד ברחוב!
אז ככה. הברנש הזה הוא חתול גזעי, מגזע בריטי, מבוגר מאוד ולא מסורס. ככל הנראה הוא שימש איזה מנוולים לצרכי רבייה וסחר בחתולים גזעיים, וכשהזדקן פשוט השליכו אותו לרחוב! בבית דגן אמרו שאינם יכולים להחזיק בו לנצח, וכך גם בעיריה. עכשיו הוא בכלוב בידי השכנה, אבל היא אינה יכולה לשחרר אותו לא ברחוב, עם כל החבר'ה התוקפניים, וגם לא בבית כי יש לה כבר חתול די תוקפני, וגם אשתי ואני מבוגרים מאוד ואין לה כוח. זה המצב.
 
ועוד משהו. האם יש מצב לגלות את המנוולים המשוערים שהשליכו אותו, ולפעול איכשהו נגדם? למשל, לקלקל להם את הביזנס?
 

Yukita

Active member
מנהל
חוששני שבמצב הזה הסיכוי היחיד הוא שאשתך ואתה תקחו אותו לפחות כרגע ותמשיכו לחפש מאמץ קבוע עבורו בזמן שהוא אצלכם. כלומר, זמנית עד כמה שאפשר. כך תוכלו גם לאפשר לו להתאושש מהטיפול והאישפוז ולראות איך הוא מסתדר בבית - מה שגם יעזור לכם לפרסם אותו לאימוץ כי אנשים לא אוהבים לקחת הביתה חיה שאין מושג איך היא תתנהג.

מה שכן, אין לכם מה לפרסם אותו בתור גזעי. הרי אין לכם תעודות גזע שלו, אין שום הוכחה שהוא גזעי - הוא רק נראה כזה. ככל שיתאושש וייראה טוב יותר, צילומים טובים שלו יכולים לעזור בפרסום לצורך אימוץ.
 
תודה על התגובה.
במקרה דנן ה"גזעיות" שלו היא רק בעוכריו... אינה מהווה שום יתרון, אלא רק סיבה נוספת לרחמנות.
בנוגע להתנהגות, הוא מאוד פסיבי. אוכל רק מזון רטוב.
השכנה משום מה לא רצתה לצלם אותו במצב מסכן. למרות שלדעתי דווקא צריך לצלם אותו במצב כזה.
עכשיו הקטע הוא לא היופי, אלא הרחמנות. אמנם, כמה שהצלחתי לראות בכלוב, הוא נראה לי יפה מאוד, חד-גווני אפור.
בנוגע לאשתי - נסו לשכנע אותה. זה יהיה קשה, כי היא אינה גולשת בתפוז. אנחנו באמת לא בכושר.
 
כפי שאפשר לראות בתמונה, האוזן שלו חתוכה. אתמול סירסו אותו בכלביה העירונית.
 
למעלה