מקרה שקרה לי...../images/Emo57.gif
מזה כמה חודשים אני לומדת לימודי קבלה(תורת הנסתר למי שמתעקש...) עשיתי קורס של עשרה מפגשים (עקרונות בסיסיים) והתרשמתי משיטת הלימוד מאוד, לכן נרשמתי גם לקורס השני שבעיקרו מחבר אותנו לקבלה באופן אישי, (ע"י חיפוש התיקון שלנו בעולם הזה בעקבות זיהוי דמותינו בגלגול הקודם), כל זה ע"י נסיון להבין מהיכן מגיעות לחיינו מיני פוביות מוזרות, חלומות חוזרים ונשנים, זכרונות לא ברורים מהעבר, דה ז´ה וו (הרגשה מדהימה לכל הדעות!!!) וגם נגענו במהות המחלות אצל אנשים הנגרמות להם מעצם אופיים (האופי שלהם) מכאן לסיפורי האישי- אימי היא אשה מאוד קשה שמצוייה במלחמה תמידית עם כל העולם, תמיד עצבנית, תמיד כעוסה, וכמובן תמיד אצל רופאים- לבדוק למה הגוף מתנקם... כשהייתי ילדה קטנה הייתי מביטה באימי ומרגישה שאני אצטרך להפרד ממנה בגיל מאוד צעיר, אף פעם לא הבנתי למה, אבל ההרגשה כל הזמן הייתה שם, לא ממש ייחסתי לזה חשיבות עד אותו שיעור בקורס, כמובן שהתחלתי לבכות באמצע השיעור (אני מנצלת כל הזדמנות של מחנק בגרון כדי להוציא את המתח), ונסעתי לביתו של אבא שלי- שגם אותו אימי הוציאה מחייה לפני 15 שנה בערך, סיפרתי לאבי שהיה לי שיעור מדהים בקבלה, והוא בשביל ההתעניינות שאל מה למדנו, עניתי: "גלגול נשמות" בידיעה ברורה שהולכים להסתלבט עליי, ובאמת הוא הביא יציאה מצחיקה: "מה זה גלגול נשמות? שמישהו מגלגל על המיטה שלו בחורה ולוחש לה באוזן:נשמה..." צחקנו וצחקנו ואז אמרתי לו: "אבא, נראה לי שאמא הולכת לחטוף מחלה קשה ולמות בקרוב" הוא עזב את מה שעשה והסתכל עליי (בהתחלה חשבתי שהוא יאשים את הקבלה, ש"דפקה" לי את הקופסא אבל הוא הפתיע אותי)וענה: "אמרתי את אותו הדבר לסבתא שלך לפני 10 שנים". שאלתי אותו"למה???" והוא ענה לי: "פשוט תחושה". הייתי בהלם והלכתי מייד לדבר עם אחי, ישבנו על "סחיבות" והכל נעשה מאוד אמוציונלי ומרגש- והוא להפתעתי הרבה הרגיש בדיוק כמוני, הוא גם הסתכל על אימי כמישהי שהולכת להפרד מאיתנו בקרוב. אני יודעת שאנשים שלא רוצים לשפר את חייהם ולו במעט (לא נוגעים באור- בשפה הקבלית) מסיימים את חייהם בסבל. קשה לי שלא אוכל לעזור לאימי, ושפחדיי ייתגשמו קשה לי מאוד לשאת את המחשבה שאין בידיי כלים, אם למשהו יש- בבקשה אני אהיה אסירת תודה.
מזה כמה חודשים אני לומדת לימודי קבלה(תורת הנסתר למי שמתעקש...) עשיתי קורס של עשרה מפגשים (עקרונות בסיסיים) והתרשמתי משיטת הלימוד מאוד, לכן נרשמתי גם לקורס השני שבעיקרו מחבר אותנו לקבלה באופן אישי, (ע"י חיפוש התיקון שלנו בעולם הזה בעקבות זיהוי דמותינו בגלגול הקודם), כל זה ע"י נסיון להבין מהיכן מגיעות לחיינו מיני פוביות מוזרות, חלומות חוזרים ונשנים, זכרונות לא ברורים מהעבר, דה ז´ה וו (הרגשה מדהימה לכל הדעות!!!) וגם נגענו במהות המחלות אצל אנשים הנגרמות להם מעצם אופיים (האופי שלהם) מכאן לסיפורי האישי- אימי היא אשה מאוד קשה שמצוייה במלחמה תמידית עם כל העולם, תמיד עצבנית, תמיד כעוסה, וכמובן תמיד אצל רופאים- לבדוק למה הגוף מתנקם... כשהייתי ילדה קטנה הייתי מביטה באימי ומרגישה שאני אצטרך להפרד ממנה בגיל מאוד צעיר, אף פעם לא הבנתי למה, אבל ההרגשה כל הזמן הייתה שם, לא ממש ייחסתי לזה חשיבות עד אותו שיעור בקורס, כמובן שהתחלתי לבכות באמצע השיעור (אני מנצלת כל הזדמנות של מחנק בגרון כדי להוציא את המתח), ונסעתי לביתו של אבא שלי- שגם אותו אימי הוציאה מחייה לפני 15 שנה בערך, סיפרתי לאבי שהיה לי שיעור מדהים בקבלה, והוא בשביל ההתעניינות שאל מה למדנו, עניתי: "גלגול נשמות" בידיעה ברורה שהולכים להסתלבט עליי, ובאמת הוא הביא יציאה מצחיקה: "מה זה גלגול נשמות? שמישהו מגלגל על המיטה שלו בחורה ולוחש לה באוזן:נשמה..." צחקנו וצחקנו ואז אמרתי לו: "אבא, נראה לי שאמא הולכת לחטוף מחלה קשה ולמות בקרוב" הוא עזב את מה שעשה והסתכל עליי (בהתחלה חשבתי שהוא יאשים את הקבלה, ש"דפקה" לי את הקופסא אבל הוא הפתיע אותי)וענה: "אמרתי את אותו הדבר לסבתא שלך לפני 10 שנים". שאלתי אותו"למה???" והוא ענה לי: "פשוט תחושה". הייתי בהלם והלכתי מייד לדבר עם אחי, ישבנו על "סחיבות" והכל נעשה מאוד אמוציונלי ומרגש- והוא להפתעתי הרבה הרגיש בדיוק כמוני, הוא גם הסתכל על אימי כמישהי שהולכת להפרד מאיתנו בקרוב. אני יודעת שאנשים שלא רוצים לשפר את חייהם ולו במעט (לא נוגעים באור- בשפה הקבלית) מסיימים את חייהם בסבל. קשה לי שלא אוכל לעזור לאימי, ושפחדיי ייתגשמו קשה לי מאוד לשאת את המחשבה שאין בידיי כלים, אם למשהו יש- בבקשה אני אהיה אסירת תודה.