שירלי, באמת דעותיהם של הרופאים
חלוקות. זו מציאות שאנו נתקלים בה כל הזמן. קל להיתפס לחלק הפסיכוסומטי כי אין עדויות מעבדתיות למחלה וצריך "להאמין" לחולה או לעקוב אחר התנהלות מצבו הבריאותי.אני מטופלת אצל דר' רהב שבראש וראשונה רואה-את החולה ומכלול חייו.כבר בפגישה הראשונה שלנו ,לפני 7 שנים אמרה לי שמקור המחלה אינו פסיכוסומטי התלונות או המצב הרגשי הוא נלווה למחלה מתמשכת,שאין לה עדויות בדיקות,שהריטינג שלה בקרב הרופאים וכלל האוכלוסיה נמוך... ועוד. היא היתה די חלוצה בהתחלת טיפול תרופתי. אני חושבת שהכתבה מצוינת כי היא כוללת את כל הגישות ולא מטייחת את מה שלא רוצים לקרוא. בעמוד וחצי הכתב סיכם יפה את התיסמונות. אני חושבת שזו כתבה "ייצוגית" והייתי מפיצה אותה אצל כל רופאי המשפחה שמלגלגים או סתם לא יודעים או לא מאמינים. עשיתי כמה עותקים ומחר אני מביאה לכמה "פרסונות" שמרימות גבה כל פעם שהתסמונות מוזכרות. כמה היתי רוצה שהכתבה תתורגם לכמה שפות,בראש וראשונה לרוסית,כי הרבה מרופאי המשפחה הם מוצא זה .