מרביצים לילד שלי וזה מרגיז

[שחרונת]

מרביצים לילד שלי וזה מרגיז

לאחותי יש בן בגילו של שחר(קטן ממנו ב-3 שבועות)ילד שני לעומת שחר שהוא בכורי.מאוד שונה באופיו משחר,מקבל הרבה "מכות" מאחותו הגדולה,בוכה הרבה.. אנחנו לא כ"כ קרובות,אבל הבנים באותו הגן ושמתי לב שהבן שלה מידי פעם מרביץ לשחר .אתמול למשל ממש ראיתי איך הוא מרביץ לו על הראש עם מכונית.שחר ילד עדין כזה ,לא מוותר על צעצועים בשעת משחק אבל לא נראה לי שהוא ירביץ רק בשביל להרביץ.והבן דוד ילד הרבה יותר אגרסיבי.אתמול בארוחת הערב המשפחתית זרקתי לאחותי שהוא מרביץ אבל היא אחת שלא אוהבת ביקורת מצד שני אני לא מוכנה ששחר יחטוף מכות. אולי אני אגיד לגננת לשים לב???

 

[אמא של ע,ק,ת]

לדעתי... (קצת ארוך)

כדאי לך לעשות הפרדה ברורה בין מה שקורה כשאת בסביבה (בשעות אחה"צ, במסגרת המשפחה) לבין מה שקורה בגן. הרי גם אחותך לא יכולה "לשלוט" בהתנהגות של הילד שלה כשהוא בגן. דברי עם הגננת לגבי בנך ומה נראה לך ומה לא. אין זה משנה אם בנך מקבל מכות מבן דודתו או מילד אחר בגן. הענין הוא שאינך מסכימה שיקבל מכות. גם אצלינו בני הבכור נמצא באותו הגן עם בת דודו. בעבר הם היו כמו חתול ועכבר, ולסבים היה מאוד קשה לראות זאת. הם כל הזמן היו עושים השוואות ותמיד היה יוצא שבני הוא "הלא בסדר" ואילו הילדה תמיד היתה בסדר. הבהרתי לסבים שזה לא ענינם. לכל ילד יש שני הורים ואנו מחנכים אותם בדרכנו. (לא תמיד אני מקבלת את דרך החינוך של גיסתי, לדעתי ילדיה ממש על גבול המוזנחות, אבל אם היא לא שואלת אותי בענין אני שותקת. כל אחד ודרכו ומי אמר שאני יודעת יותר טוב בענין גידול ילדים?) היום בני הדודים ממש חברים טובים ומבלים ביחד המון גם בגן וגם בשעות אחה"צ. כמעט מדי יום הילדה באה אלינו בסיום הגן כי הוריה אינם בבית והיא אמורה להיות שם לבד (לזה אני קוראת מוזנחת), אני מרגישה שככה אני עושה טוב עם הילדה ולבני יש חברה שנעימה לו. מקווה שגם אצלכם הילדים יהפכו לחברים, בסך הכל זה מאוד כייף בן דוד שהוא גם חבר.