מרב - לא הבנתי על המכשפה
אני מצטערת. בתשובה לשאלתך: אני אמורה להיות על איקקלומין וכוריגון. חודש שעבר לא התחלתי כי היו לי כמה ימים של כתמים ורק יום אחד של דימום אז לא התחלתי בטיפול. התחלתי לספור מהיום של הדימום (לא של הכתמים) וכבר עבר שבוע מאז שהמשפכה הייתה רציכה להגיע. יש לי בינתיים כאבי בטן פה ושם, כל הסימנים של "לפני" כבר היו ורק המכשפה לא פה. אף פעם לא קרה שהמכשפה לא באה. וכאמור בבדיקה של קליר בלו לא היה כלום. מחר אני בטח אתפוס אומץ (וגיע הזמן, לא?) ואתקשר לרופא ואשאל.אבל בינתיים אני טיפה מפוחדת. אז בבקשה תגידו משהו. ואני רוצה לבקש סליחה - אפשהו אני מרגישה אנוכית שאני לא כותבת הודעות נחמה לכל הבנות האחרות פה כשהן עצובות. קשה לי להסביר למה אז רק שתסלחו לי. יש לי אמונה שבסוף כולן מקבלות ילדים - כמו חברה שלי שאחרי לידת הבן הראשון היה לה סיבוך רציני ואמרו לה שהחצוצרה אחת סתומה והשנייה "הלכה", וכבר לא יהיו לה יותר ילדים ופתאום נכנסה להריון שני ושלישי (הרופא לא האמין לה. טען שזה נס) אז אני מתפללת בלב בשביל כולם ובעיקר בשביל נועם ושושי וסאני ובקיצור כולן כולן כולן.
אני מצטערת. בתשובה לשאלתך: אני אמורה להיות על איקקלומין וכוריגון. חודש שעבר לא התחלתי כי היו לי כמה ימים של כתמים ורק יום אחד של דימום אז לא התחלתי בטיפול. התחלתי לספור מהיום של הדימום (לא של הכתמים) וכבר עבר שבוע מאז שהמשפכה הייתה רציכה להגיע. יש לי בינתיים כאבי בטן פה ושם, כל הסימנים של "לפני" כבר היו ורק המכשפה לא פה. אף פעם לא קרה שהמכשפה לא באה. וכאמור בבדיקה של קליר בלו לא היה כלום. מחר אני בטח אתפוס אומץ (וגיע הזמן, לא?) ואתקשר לרופא ואשאל.אבל בינתיים אני טיפה מפוחדת. אז בבקשה תגידו משהו. ואני רוצה לבקש סליחה - אפשהו אני מרגישה אנוכית שאני לא כותבת הודעות נחמה לכל הבנות האחרות פה כשהן עצובות. קשה לי להסביר למה אז רק שתסלחו לי. יש לי אמונה שבסוף כולן מקבלות ילדים - כמו חברה שלי שאחרי לידת הבן הראשון היה לה סיבוך רציני ואמרו לה שהחצוצרה אחת סתומה והשנייה "הלכה", וכבר לא יהיו לה יותר ילדים ופתאום נכנסה להריון שני ושלישי (הרופא לא האמין לה. טען שזה נס) אז אני מתפללת בלב בשביל כולם ובעיקר בשביל נועם ושושי וסאני ובקיצור כולן כולן כולן.
