מרגול בשיר "ריח מנטה"

[Kanoun]

מרגול בשיר "ריח מנטה"

מחר מרגול משתחררת למעצר בית שאלה, קצת מוזרה אבל לא מבין למה היא היתה עצורה (אימת הציבור???) למה אולמרט עוד לא ישב דקה? הנשיא התמים קצב? יש לי בעיה אומנותית עם המוזיקה המזרחית, שמיוצרת בישראל בשנים האחרונות. לא ניכנס לשמות ולא ניגע בלשון הרע. מעבר לאגו מכוער של לא מעט כוכבים מזרחיים, מדובר בפס יצור מהיר, שמעניק לנו מוזיקה עם הפקה מאוד בסיסית של סינטיסיזר ודרבוקות ממוחשבות, קולות יפים ויכולות ווקליות מרשימות, אבל כששרים מתוך הראש למלא את קיסריה, ולא להרגיש את הטקסט או ממש לרגש

שלא נדבר על המלים- שם זה ממש הנמוך שבנמוכים!!! בוא ניזכר בשיר יפה של מרגול משנות ה-80 ריח מנטה מלים רחל שפירא, מגדולי כותבי המוזיקה של ישראל בכל הזמנים. (מי עוד מהמזרחיים שר מלים כאלו בימינו???). מרגול עדיין חפה מפשע ומעבר לאישיות כריזמתית עם לשון חדה, מדובר בזמרת טובה עם קול מדהים, שתרמה רבות לחלחול סגנון זה בקונצנזוס הישראלי.

 

[המתולתלת10]

לגבי המוסיקה המזרחית של היום -

אני כל כך מזדהה עם דבריך ועם תפיסתך את המוסיקה המזרחית כפי שהיא נעשית היום!!! ממש לא עושה לי טוב לשמוע אותה, איפה הנשמה, איזה הצלילים היפים, המוסיקה הראויה? אין מכל אלה שום דבר, והמילים - זוועה. אני מתגעגעת ממש למוסיקה עם הקולות היפים של פעם, כמו זוהר ארגוב, הברירה הטבעית, חיים משה, העוד, אהובה עוזרי. אין מכל אלה כלום היום וחבל.

 

[המתולתלת10]

איזה = איפה

 

[LAYLA S]

../images/Emo45.gif אני שומעת כל כך הרבה קולות כאלו בשטח

וממש מעצבן אותי שהזמרים עצמם לא מבינים את הפיספוס שלהם. ההפקה מתעלמת מרחשי הציבור ופוחדת לקחת צעד אחד אחורה לתכנים המעולים של העבר למרות שהקהל צמא לזה. הם לא מעיזים להעיז, ומי שנדפקים בסופו של דבר הם הזמרים והקהל שנאלץ לסבול שירים דלים ברגש, בתוכן או במהות.

 

[LAYLA S]

זאת בכלל לא שאלה מוזרה

כל הרחוב מוכה תדהמה על מה שהמשטרה עוללה ומעוללת למרגול, אף אחד לא נשאר אדיש ובטח שאף אחד לא מאמין לקישקושים של השופטים שמינו את עצמם לשופטים בלי לשאול אף אחד... אלק "מסוכנת לאדם ולחברה"

לגבי האומנות - אני כבר מזמן לא אוהבת את מה שצנעני ויתר הזמרים יוצרים (אם אפשר לקרוא לזה "יצירה"), אני מכירה יותר בני אדם שמתרגשים להאזין לשירים של פעם (של זוהר ארגוב ז"ל, משה גיאת, ג'קי מקייטן, ואפילו של כאלו שעוד מככבים היום אבל עם תרבות לייט אחרת כמו מרגול, ליאור נרקיס, קובי פרץ, ישי לוי וכו'. אנשים אוהבים יותר את הרוגע של פעם ולא את המהירות של היום. חבל.

 

[המתולתלת10]

תופעה מוזרה שהצעירים של היום

ממש נוהים אחרי כל הליאור נרקיסים למיניהם שצצים להם היום כפטריות לאחר הגשם. איך זה? אני לא מבינה. מה, הם לא קולטים את השטחיות, הריקניות, העדר המוסיקה על רמה? אבל לא רק הצעירים אוהבים אותם והולכים להופעות שלהם, אלא גם המבוגרים. וזה עוד יותר מוזר - איך המבוגרים לא דוחים אותם כשהם שומעים בכל להיט ולהיט שנוצר היום את כל המילים המגוחכות, העדר המוסיקה ובמיוחד שיש להם קנה מידה להשוואה וזו המוסיקה המשובחת וזמרים עם קול ונשמה של פעם...קטונתי מלהבין

 

[LAYLA S]

התניה חברתית

רוב בני האדם בכל מקום בעולם נוהגים כעדר מסומם שהולך לכיוון המוכתב לו מלמעלה, בני האדם המוצלחים יותר מעדיפים לא לוותר על עצמם גם אם זה אומר שהם יחשבו לחריגים ע"י המאסה החברתית העדרית. התרבות השמית לא התקבלה במדינת האשכנזים, לא כתרבות לגיטימית ובטח שלא כתרבות שווה לזו המערבית שהשתלטה פה, הדרך היחידה שבה הצליחו הזמרים הלא-אשכנזים לכבוש את כלי התקשורת להמונים היתה להוריד את התרבות השמית מנכסיה הרבים, להתפיל אותה (מהמילה תפל), ולהנמיך אותה כך שתתאים גם לאוזן האשכנזית. כך נולדו ליאורים נרקיסים קלילים שמפזזים על במות עם חולצות ורדרדות ולהקת בחורות מחוללות, בליווי סינטיסיזרים, גיטרות חשמליות ומקצבים מערביים למהדרין, בשני סולמות עיקריים (תפורים למידות האשכנזיות) - מז'ור ומינור. מעדות אשית שלי, זמרים "מזרחיים" פוחדים לברוח אל המקור, מבוהלים מהביקורת האשכנזית ברדיו, ומאויימים מהפליי-ליסט של תחנות הרדיו השונות, שמעדיפות שטחיות מערבית על פני מורכבות שמית. לא אחת זמר דחה שיר שכתבו לו רק בגלל שהוא חשב שהוא "כבד מדי", הבעיה היא שאמנם הקהל יאהב את השיר, אבל השדרנים יזרקו אותו לפח האשפה הקרוב... הם חייבים לקלוע לטעם האשכנזי או להסתכן בלהפוך ל"זמר מחתרת" שלא מקובל בכלי התקשורת. הפסד שלנו.

 

[Kanoun]

תשובות אחרות...

האם ייתכן ותעשיית הזמר המזרחי הינה החלטה, שנעשית על ידי קבוצה אחת, ששולטת על התעשייה? לכן מדובר על קו די זהה של חומרים, מאותם היוצרים ואותם האולפנים, בהם הכל נעשה. בשנות ה-70 גם הערוץ הראשון וקול ישראל היו מנוהלים על ידי צוות אחד ששלט, ביד רמה על מה שאנו הצופים נראה ונשמע. כלומר זה מה יש...זה מה שאפשר לשמוע... נקודה למחשבה.

 

[LAYLA S]

לא לא יתכן ../images/Emo13.gif

(אני יודעת זאת באופן אישי) מה שכן יתכן זה שקיימים 2-3 שדרני רדיו שעושים מסח'רה מהמוזיקה הזו, ובשביל להיכנס אל הפליי ליסט שלהם אתה חייב לעמוד בשני סעיפים עיקריים: 1. מוזיקה "קלילה" שתתאים לאוזן המערבית מחד אבל תסחוף את כל קהל המועדונים מאידך. 2. קומבינות על של המפיק/אמרגן שלך עם השדרן, והתחנפויות אליו בכל מסגרת כדי לקדם אותו תוך שהוא מקדם אותך. מעבר לכך, אין באמת צוות-על אחד שחולש על כל המוזיקה הזו ושולט בה ביד רמה (האמת היא שאם היה צוות כזה הוא כנראה היה יותר בכיוון השירים היותר "כבדים" ופחות פופ משעמם), מה שיש זהו פחד וחשש תרבותי ליפול למשבצת של "כבד", ולכן גם כאשר גונבים לחן מארצות אחרות (תורכיה, יוון, כורדיסטאן, אירן וכו'), המקור תמיד נשמע הרבה יותר יפה, מושקע, מעניין ומרגש מהחיקוי, כי פה מורידים לשיר את כל הטעם בשביל למערב אותו ככל הניתן (יעני אם יש בו בגלמה - מורידים אותה, זורנה - מורידים, כינורות - מעדנים, קצב - ממהרים, שירה - משכנזים (מורידים ח, ע, ר...), מורכבות של הבתים - מצמצמים לבתים של 4 שורות מחורזות וכו'). הקו הדומה נובע אך ורק מהשאיפה להתאים את התרבות לקהל המגוון ע"י התכופפות לקהל המגוון, ולא ע"י הקניית כלים תרבותיים לקהל האירופאי שיתחיל להפנים את החומר וללמוד לאהוב אותו ולהשתלב בו כפי שהוא. זהו מקור השיטחיות.

 

[המתולתלת10]

דבריך מאירים את המצב בהחלט

יש בזה משהו, נתת לי מידע רב שאני צריכה לקרוא שוב ושוב כדי לעכלו, דברים שלא חשבתי עליהם כלל, חשבתי שהנהיה אחר השירים האלה נובעת יותר מחינוך, משטחיות, מערכים קלוקלים. לא קישרתי את זה לפן שהבאת בדבריך. כן, כנראה שהכל מסחרה היום, העיקר להוציא להיט מוצלח שיכניס הרבה כסף, לא חשוב שמדובר בג'אנק מבחינה מוסיקלית, להיט שבעוד מספר חודשים אף אחד לא יזכור.

 

[LAYLA S]

את יכולה לראות איך רבים מבני הדור הצעיר

מעדיפים דווקא את הזמרים שאינם נחשבים למיינסטרים, אלו שקוראים להם "מתבכיינים" ויושבים בול על הז'אנר התורכי, למה? כי זה לא עניין של חינוך של דור, פשוט מה שמפמפמים ברדיו זה רק את תרבות הלייט שתתאים לכולם, אבל בו זמנית יש גם זמרים או שירים שלא נכנסים לרדיו בעוד הם רצים חזק ברחוב, כי ברור לך שאף תחנת רדיו לא תסכים לעורך או לשדרן להשמיע את עופר לוי, ליאת בנאי, חנן או את שריף... זמרים למדו זאת מהר מאוד והפנימו איך הם צריכים להתנהג וליצור בשביל "להתקבל". לדוגמא: ליאור נרקיס בתחילת דרכו היה הרבה יותר אהוד על הציבור (וברור שלא על כלי התקשורת), הוא שר שירים שנגעו ללב המאזינים ונשענו על מוטיבים תורכיים חזקים. ראי אותו היום - אין זכר למה שהוא היה בעבר. אותו הדבר קרה לאייל גולן, למרגלית צנעני, לזהבה בן, לחיים משה... הם פשוט זורמים עם המקובל ולא עם האומנותי.

 

[המתולתלת10]

פעם הזמרים המזרחיים לא חשבו על ל"התמערב"

אלא רק באו עם המוסיקה האמיתית שלהם והיו הם עצמם, ללא כל פחדים כלשהם מה יגידו ואם ישמיעו, ובאמת לא ממש השמיעו אותם, אבל הם בכל זאת ייצרו מוסיקה איכותית ומן הנשמה, אז למה דווקא היום הם זורמים עם המקובל, כדבריך, ולא נשארו הם עצמם עם הקול והנשמה? אני חושבת שהיום הכל מסחרה, רק הכסף מדבר ואמנים אלו מעוניינים בייצור להיטים בלבד שיכניסו להם הרבה כסף בהופעות, לכן יש זילות רבה באיכות המוסיקה שלהם, אין שום חידוש, כבר משעמם ומגעיל לשמוע את כל המילים האלה גם... בגלל זה, אני מאזינה הרבה למוזיקה ערבית על כל גווניה וגם תורכית ויוונית, שם אני מוצאת את מה שהנשמה שלי מחפשת, ושם אני מתענגת על הצלילים והקולות ותוהה, איך זה ששם כל כך הרבה מוזיקה יפה ומגוונת ופה, מדבר ושממה...

 

[LAYLA S]

גם אני כמוך ../images/Emo140.gif

מאזינה לערבית (על שלל גווניה), תורכית ויוונית, שמפעימות בי את הרגש והצמרמורות של אומנות איכותית. את התרבות היהודית שלנו מחקה המדינה "היהודית", נשארה לנו רק התרבות השמית המזרח-תיכונית להישען עליה. זה נכון שהיום הכסף מדבר ומעוור את עיני האומנים (יותר מדוייק - את עיני המפיקים והאמרגנים שלהם), אבל אל תשכחי שהכל נובע בסופו של דבר מתוך דיכוי, מתוך הפנמת המציאות, מתוך הרצון העז להשתייך, מתוך הפחד שיטילו עליך את כתם ה"לא מערבי מספיק", עצוב שזה מה שאירע לנו כאן, אבל זוהי המציאות שאנחנו צריכים להתמודד איתה יום יום, חבל.

 

[המתולתלת10]

דברייך מזכירים לי את אחיי ואחיותיי

אני בת למשפחה עיראקית שבה הוריי כל הזמן מאז שאני קטנה מאזינים למוסיקה הערבית ובמיוחד עבד אל וואהאב, איסמהן ועוד ומשבגרתי התחלתי ללמוד ריקודי בטן ולהישאב ולאהוב מאוד את המוסיקה הזאת שבילדות מאוד סלדתי ממנה בגלל ריגשי הנחיתות שלי מכך שאני עיראקית בכיתה ובחברה, פתאום נפתח לפניי עולם שלם של מוסיקה מגוונת ומקסימה בזכות לימודי הריקוד שפשוט הוקסמתי מכך שדווקא אצל המורות האשכנזיות שלי אני לומדת את מה ששמעתי ושנאתי כל כך בילדות. ומשהו חשוב - לכל אחיי יש סטיגמה מן המזרחיות שלהם והם סולדים מן המוסיקה הערבית ומכך שאני רוקדת ריקודי בטן. ממש אי אפשר לשתף אותם בכל חוויותיי, לכן הפסקתי לשתף אותם. אני מקבלת מחמאות מאחרים שאין להם סטיגמה ומחשיבים את הריקוד המזרחי לאמנות ולא למשהו זול ולא מכובד, כפי שהוריי אמרו לי כשהתחלתי לרקוד. כל זה אולי לא קשור למוזיקה, אבל קשור בהחלט לרגשות הנחיתות וכתוצאה מכך לחוסר החשבה של המוסיקה הערבית העשירה.

 

[המתולתלת10]

איך אני אוהבת את הניסוח שלך, כושר הביטוי שלך

נפלא. ממש מתאר את כל מחשבותיי אחת לאחת!!! ותודה רבה לך על הקישורים שצירפת, אאזין למוסיקה משאגיע מאוחר הביתה היום לאחר העבודה.

 

[Kanoun]

טוב למדנו משהו...

טוב למדנו משהו... יש מיממדים נוספים שצצים במוחי בשעת דיון זה: - בימינו, כמות הזמרים הרבה יותר גדולה, אפילו לזמרים מעורכים ומצליחים מן העבר קשה להם מאוד להתבלט (חיים משה לדוגמא). - נראה לי שבדור שנות ה-60, ה-70 וה-80 המוזיקה באה מכשרון, אבל המניע היה כבוד ופרנסה, לא סופר אגו. לא היו מושגים של למלא את נוקיה או יאללה קיסריה (ב 1994 שינייד אוקונור הופיעה שם והיום???) זוהי מהפיכה כמו שזמר עד שנות ה-50 בארה"ב היה בדרן (Entertainer) ולא אליל (GOD) כלומר זמר מזרחי מצליח, זה כמו איש עסקים מצליח ולא עוד חלטורה בחתונות. -אני כן חושב שיש כאן מאפיה של קבוצה מצומצמת של אנשים, שמנהלים את עולם הזמר המזרחי עם דלתות די צרות לאמן, שהוא פשוט טוב וזאת כיוון שעולם זה מנוהל אחרת, ממש לא כמו תעשיית מוזיקה מסחרית בישראל (ראו את פרשת מרגול: גם שדרן מעורב שם). וכמו כל מאפיה: דומה מושך דומה. כסף נזיל ומהיר ללא קשר לאומנות.

 

[המתולתלת10]

כן, העיקר למלא את נוקיה...סופר אגו

אני שמחה שיש לי את המקום הזה לשתף, כי אני תמיד בחילוקי דעות עם בן זוגי סביב הנושא הזה של המוסיקה המזרחית כפי שהיא כיום. אני לא סובלת לשמוע את הזמרים האלה והוא אוהב אותם וכשאני אומרת לו שזו מוסיקה תת רמה - הוא מתעצבן עלי ואומר - אה, אז אני תת רמה כי אני שומע אותם? נבצר ממני להבין מה הוא מוצא בדודו אהרון, למשל, שאין לו קול וגועל של מילים ומוסיקה, ודווקא הוא מאוד אוהב את הזמרי מזרח של פעם...

 

[LAYLA S]

תודה לך ../images/Emo140.gif

גם אני עירקית כמוך... אני גדלתי בבית הסבא והסבתא העירקים שלי, ובגלל שיש לי שמיעה מוזיקלית טובה מאוד, הלחנים הערביים שהתנגנו שם בוקר ולילה נתקעו לי במוח ולא עזבו גם כאשר גדלתי ומצאתי שבמדינה הזו "תרבות" מכונה רק מה שמגיע מאירופא, כל דבר אחר, שורשי-מקומי, נחשב ל"אוייב". הבעיה אצלי היא שאני מרדנית מטבעי (מן אופי עירקי עקשן כזה

), אז לא רק שלא הסכמתי לקבל את גזר הדין, אלא אף יצאתי נגדו בהפגנתיות כבר בגיל 10, מול הוריהם ההמומים של חברי, שניסו לעשות הכל בשביל להבריח את ילדיהם הרכים מהתרבות והמסורת האמיתיים שלהם (מתוך בושה). הבעיה עם ריקודי הבטן היא שבתרבות השמית ריקוד בטן נחשב לדבר וולגרי, זול, של נשים לא מחונכות שמחוללות לגברים בצ'איח'אנה (בתי קפה). אצלנו היהודים, לא היה נהוג בשום פנים ואופן שאישה תתלבש בחושפנות ותנענע מול כולם, זאת בושה. שימי לב שגם הוריך לא קיבלו את הרעיון שביתם תלמד ריקודי בטן, ושימי לב גם שהמורות שלך הן... דווקא אשכנזיות. למה? כי האשכנזים לא מבינים את הלכי הרוח בעולמנו, להם זה נראה יפה ואקזוטי, בזמן שלנו זה מזכיר התגרות אירוטית, האשכנזים באים מתוך עולם פתוח ופרוץ בעוד העולם שלנו (עדיין) מסורתי ונוקשה. אבל כל זה משתנה לאט לאט, ברגע שהריקוד השמי האופייני חדר אל המערב הוא התחיל לקבל את ההכרה התרבותית אליה הוא ראוי, ולפי הכיוון אליו צועד העולם שלנו - בעוד דור או שניים יהיה כבר לגיטימי לחלוטין לעסוק בריקוד בטן בלי "לזכות" בעיקום האף של זקני העדה