מרגישה אבודה

לימון281

New member
מרגישה אבודה

אני בת 28 ובחיים לא התאהבתי, לא יודעת מה זו התחושה הזאת בכלל וזה כ"כ עצוב שהגעתי לגיל הזה וזה לא קרה. אני רואה זוגות ופשוט מקנאה בהם. לפעמים אני מרגישה שבחיים זה לא יקרה לי. היו לי מערכות יחסים אבל אף פעם לא הרגשתי באמת שזה זה. היום הגעתי למצב שכל החברות שהיו לי התחתנו ועכשיו אני לבד. בנוסף לכל זה המשפחה משגעת אותי שאכיר מישהו. באמת שנמאס לי כבר, אבדה לי התקווה. פוסט פריקה ועצב:(
 
שלום

אנשים יצור אוהב, וצריך להיחשף לאנשים המתאימים. ככל שתכירי עוד אנשים דומים לך שידעו לאהוב אותך, תוכלי יותר להתחבר אליהם. כדאי לעבוד על הדיבור ועל ההתנהגות עם אנשים, להתעניין ולתת יותר אהבה ודאגה, כל החיים לומדים. חשוב גם למצוא נושאי שיחה שיעניינו את שני הצדדים. לאט מגיעים לכל.
&nbsp
 

big ass blue

New member
מכיר את התחושה הזו גם.

אני בן 31, וגם אני לא התאהבתי עדיין. כן היו לי אהבות פעם, אבל משהו מיוחד? עוד לא. אני חושב שהסיבה שלי היא שאני עובד הרבה ויש לי אופי נחמד מידי.
 
תגדירי בבקשה את המושג "לא התאהבתי"

לא היית אף פעם דלוקה על בחור בכיתה / במסגרת לימודית משותפת?
לא קרה לך אף פעם שישבת בחברת בחור שמוצא חן בעיניך והרגשת גרון יבש, דפיקות לב, חוסר תיאבון, ישבת ליד הטלפון וחיכית שהוא יתקשר אליך או ישלח הודעה?
לא הרגשת מעולם התרגשות מעצם העובדה שגבר שמוצא חן בעיניךדיבר איתך?
 

לימון281

New member
היי

הייתי דלוקה על מישהו ביסודי אם זה עוזר לך. אני כנראה אדם עם לב של אבן וכבר השלמתי עם זה שזה לא יקרה לי.
 
אם היית בעבר דלוקה על מישהו אז אין לך לב מאבן

יכול להיות שאת פיתחת ציפיות גבוהות מאוד לגבי בני הזוג, משתעממת בקלות.
יכול להיות שקשה לרצות אותך.
האם קשה לך לסמוך על אנשים? (מה קורה עם החברות שלך?)
יכול להיות שאת צינית לגבי אהבה (אולי כי ראית מערכות יחסים בבית או סביבך)
אולי לא היית פנויה לזה כל השנים. היית עסוקה בדברים יותר חשובים ועכשיו התעוררת.
יש המון סיבות ואני לא חושב שאת צריכה להתייאש, בטח לא בשנות העשרים שלך. בכל גיל אפשר להכיר. להתאהב.
אני חושב שתתחילי בלמצוא ידיד טוב. שיהיה חבר. אחד שתסמכי עליו. שתהיו חשובים אחד לשני.
לא חייבים ישר לכוון לאהבה.
בהצלחה
 
אני אכולת קינאה! אני מאלו שמתאהבות בקלילות

ואחרי כן סובלת שברון לב משך שבועות וחודשים עד הבא בתור.
 

ruven7

Active member
עברתי את השלב הזה

לפני שנים רבות.
מבוגר ממך בכמה עשורים

עם שתי מערכות יחסים רציניות בנות שנה שהסתיימו בכלום.
הפסקתי לקנא בזוגות בידיעה שזוגיות היא ממש לא מרשם אוטומטי לאושר.
מזל מחורבן גרם איכשהו שנשים שנמשכתי אליהן לא הראו עניין, ולהפך..כולל אחת שהכרנו במסגרת לימודית שהתאהבה בי נואשות עד רצון להינשא לי ולא משכה אותי כלל.
השלמתי עם מצבי הקבוע של העדר הזוגיות (ילדים לא רציתי) והפסקתי להתאמץ,לנסות,לחפש,כל קטע הדייטים מוצה מבחינתי עד תום ויותר.
השלמתי עם העובדה שאני כנראה א-זוגי (אם יש מושג כזה) במהותי, לטוב ולרע.
מקווה בשבילך שתמצאי.
 

לימון281

New member
גם

להיות לבד זה לא המתכון בדיוק לאושר.
לא הציקו\ מציקים לך עם זה במשפחה?
 

ruven7

Active member
התרגלתי ולא רע לי

לא כל אחד בנוי לזוגיות וזה בסדר.
ולשאלה-ממש לא. אנחנו לא משפחה שנכנסת לעצמות.
ו"לבד" זה לא בודד.אני ממלא את ימי בעשייה וממש לא רע לי.
אצלי יש גורם שהקשה בזמנו ולא מעוניין לפרט.הקשה אבל לא קבע.
אפשר להיות בודד גם בהמון.
 

dory141

New member
אגב, גם ביחד זה לא מתכון לאושר

המתכון לאושר הוא לקבל את עצמך, אבל לשאוף לשיפור. ברגע שתהיי מאושרת עם עצמך, יש סיכוי שתהיי מאושרת עם מישהו אחר.
 

dory141

New member
פרט נמק והסבר!

אשמח לראות הרחבה של הפוסט ולדעת למה אני טועה, לשיטתך.
 
אושר - מצב שקשה להשגה ! אתה יכול לקבל את עצמך ולהיות שלם עם

עצמך,אך בכל זאת לא להיות מאושר ,כי אולי אושרך יבוא דווקא מזוגיות מוצלחת
שתמצא,או שתזכה במיליונים בלוטו,או כל מיני אפשרויות שיהפכו אותך למאושר,או שישאירו אותך שלם עם עצמך אך עדיין לא מאושר מהחיים.
לדעתי יש רבים שלא שלמים עם עצמם אך בכל זאת מאושרים (פחות או יותר) עם בני זוגם.האושר - אפשרי מאין ספור אפשרויות והשלמות העצמית עוד לא הופכת אותם למאושרים. הם יכולים להיות מסופקים מעובדת ההשלמה עם עצמם,אך המרחק עד לאושר הנכסף,יכול להיות גדול.
 

dory141

New member
אני בן 37, רווק ומכיר את התחושה

אחרי אהבה גדולה שנגמרה למישהי מיוחדת (ולהגיד את האמת, קצת מטורללת, כהרגלי) נשבעתי שלעולם לא אוהב שוב. הלוואי שאני טועה. לגביך, נסי לבדוק אם את מרגישה אהבה למישהו שהוא לא בן זוג: הורים, בעל חיים, קרוב משפחה, חברים קרובים וכו'. נסי למצוא מישהו שיעורר בך רגשות דומים. איך? אין כפתור שלוחצים עליו, את זה מוצאים לבד. בהצלחה רבה, כולם ראויים לכך.
 
למעלה