מרגישה חנוקה

מרגישה חנוקה

אז עברו כבר כמה שנים , שבע אולי, שהבנתי על עצמי משהו שהיה שם תמיד, שאני אוהבת נשים. ואפילו הפסקתי להדחיק את הרגשות האלו, ואפילו השלמתי עם זה. והייתה לזה תחושת הקלה ראשונית. אבל אז... מה אז... מה אני עושה עכשיו, עם התסכול, עם התחושות מחנק שמלווה אותי, ההרגשה שאני כלואה, ושלא משנה מה אבחר או אעשה יש רק להפסיד.
 

מהמאדים

New member
הי

זה נכון שיש הפסדים וכאב בכל דרך בה תבחרי. אבל יחד עם זאת יש במקום הכואב הזה גם צמיחה והתפתחות פנימית. בתוך כל המערבולת יש לך את האפשרות לבחור. לבחור את הדרך שהכי נכונה לך.
חיבוק
 
באמת שקשה

לי כרגע לראות דרך שאוכל לכנותה נוחה עבורי. מקווה שאמצא אחת כזאת. תודה על החיבוק. לגבי צמיחה אישית את צודקת. אני רואה דברים באור שונה כיום.
 
מסכימה עם מאדים

זה לא "רק להפסיד", כדברייך.
נכון, זה לשלם מחירים כבדים על כל בחירה.
אבל לכל בחירה לצד המחיר יש את הרווח שלה.
ופה נכנס ענין של סדרי עדיפויות. מה יותר חשוב לך ממה.
וקשה מאוד לבנות את הטבלה הזאת, כי הכל חשוב כל כך.
יש שיגידו שהמשפחה והילדים מעל הכל.
ויש שיגידו שאמא חנוקה, מתוסכלת וסובלת, זה גם ככה לא טוב להם.
ויש שיגידו שאת צריכה לשים את רצונותיך ומאווייך בצד.
ויש שיגידו שדבר ראשון תדאגי לרווחתך הנפשית. כי מכאן הכל נובע.
והשאלה, מה *את* חושבת? מה את מרגישה? כי יש לך עוד שנים ארוכות וטובות לחיות. איך את מדמיינת את המשך חייך? מה הפנטזיה שלך כשאת עוצמת עיניים וחושבת על העתיד? לאן זה לוקח אותך?
נראה לי שמשם מתחילות התשובות..
 
ואולי

רק להרוויח בעצם?
להרוויח זוגיות עם הבעלך שלך והמשפחה שלך, ויחד עם זאת להרוויח זוגיות מרגשת ועוצמתית עם אישה, ובתוך כל זה להרוויח את האושר שלך.
 
הלוואי

שכך יקרה, בנתיים לא מצאתי את האחת. איפה היא אין לי מושג אבל היא מאוד חסרה לי...
&nbsp
 
למעלה