איןאריותכאלה
New member
מרגישה כמו שקרנית באובדן
פעם מזמן כשאיבדתי את ההריון שלי כתבה לי אם הבנות משהו, ואז גיליתי שהיא גם כאן, ורציתי למות. אני ממש זוכרת שכאב לי החזה פיזית כשקראתי שהיא בהריון ומעזה לכתוב לי ניחומים באובדן, איזו מין צביעות זו?! נמנעתי אז ממפגש הפורום והרגשתי מאד מרומה.
מוצאת את עצמי עכשיו בדיוק באותו המצב. פעילה מאד באובדן (לדעתי כבר לתמיד), ועכשיו עם ההריון מרגישה רמאית. תוהה אם אני צריכה לעדכן משהו - אבל חושבת שכקוראת הייתי זועמת על הודעה כזו.
עכשיו עניתי באריכות למרעישה על סוגי הקנאה ואני לא יודעת אם היא קוראת פה או לא (אני הקפדתי מאד לא להיכנס לפה אף פעם עד שהופיעו 2 פסים), אבל מרגישה תחושה לא 'נקיה', למרות שאני כותבת לה ממעמקי נשמתי.
לא שכחתי את האובדנים שלי, לא שכחתי איך מתאבלים וכמה זה כואב, אבל זה לא אותו דבר עם הריון ובלי.
דעתכן?
פעם מזמן כשאיבדתי את ההריון שלי כתבה לי אם הבנות משהו, ואז גיליתי שהיא גם כאן, ורציתי למות. אני ממש זוכרת שכאב לי החזה פיזית כשקראתי שהיא בהריון ומעזה לכתוב לי ניחומים באובדן, איזו מין צביעות זו?! נמנעתי אז ממפגש הפורום והרגשתי מאד מרומה.
מוצאת את עצמי עכשיו בדיוק באותו המצב. פעילה מאד באובדן (לדעתי כבר לתמיד), ועכשיו עם ההריון מרגישה רמאית. תוהה אם אני צריכה לעדכן משהו - אבל חושבת שכקוראת הייתי זועמת על הודעה כזו.
עכשיו עניתי באריכות למרעישה על סוגי הקנאה ואני לא יודעת אם היא קוראת פה או לא (אני הקפדתי מאד לא להיכנס לפה אף פעם עד שהופיעו 2 פסים), אבל מרגישה תחושה לא 'נקיה', למרות שאני כותבת לה ממעמקי נשמתי.
לא שכחתי את האובדנים שלי, לא שכחתי איך מתאבלים וכמה זה כואב, אבל זה לא אותו דבר עם הריון ובלי.
דעתכן?