בואדי האמת זה קצת פחות קשור לפורום שלכם אבל מאחר שכבר
כתבתי פה בעבר אז הרשיתי לעצמי
נולדתי והייתי ילדה שמחה ועברתי דברים קשים . אימי שאינה אדם רע התנהגה אלי
לא טוב והעבירה לי הרבה שליליות פרנויות פחדים ועוד דברים. מגיל צעיר ביקשתי נפשי למות.
הילדה הזו עברה טראומה אפילו הגעתי למצב שהכיתי אותה דבר שהוסיף למדורה הפנימית וגרר עצמה
וגרם לי לחשוב שאני מפלצת.
הילדה הסתגרה החלק הזה שבי החליט שהוא לא רוצה לחיות ולחוות את העולם. גדלתי וככול שגדלתי שמתי לב למשהו מוזר.
פחות ופחות נהניתי מהחיים וגיליתי שהאנרגיית חיים שלי מאוד דלה.
לדוגמא אם מישהו יבקש ממני עזרה במסרים ( ברמה של להקשיב ), די מהר ארגיש שאין לי אנרגיית חיות
בנוסף פחות ופחות נהניתי מדברים שנהניתי מהם בעבר קרי מוזיקה ספרים וציור.
זה גם הפך אותי לאמינית. שהרי מיניות מאוד מחוברת לאנרגיית החיים ופשוט לא היה לי אנרגיה להנות מזה .
( גיליתי שאני אמינית אי שם בגיל 20-1).
עברתי תהליך והשלמתי עם האמיניות אבל עדיין הפריע לי שלא משנה מה אני עושה אין לי אנרגיית חיים לכך.
למדתי פסיכולוגיה וחשבתי לטפל באנשים אבל זה פחות עניין אותי בגמר התואר וגם הרגשתי שאין לי אנרגיה לטפל.
הרגשתי שהכל לשווא ושאין טעם שאלמד ככלום כי פעם חשבתי שאני צריכה לטפל באנשים ועתה אין לי אנרגיה לעצמי
ולאחרים. החיים הפכו קרים אני נהייתי קרה ונוקשה אדישה בקושי הרגשתי רגשות בקושי הרגשתי הנאה הייתי מתה חיה .
ניסיתי כל מיני טיפולים וכלום לא עזר מישהו אמר לי לפנות לריברסינג שוב ושוב.
ניסיתי וזה לא הלך טוב המטפלת כעבור תקופה אמרה לי שהיא מרגישה שזה לא עוזר לי ודרכינו נפרדו הייתי שבורה מכך.
מאוחר יותר היא סיפרה לי שהרגישה שיש דברים שאני לא רוצה לזכור ( שכחתי את רב הזכרונות ילדות שלי).
ניסיתי עוד כמה טיפולים בדרך ועדיין הרגשתי תקועה בבוץ קיומי חסרת יכולת לצאת ממנו.
לאחר זמן מה ניסיתי ריברסינג שוב אבל הפעם את הריברסינג המקורי. כמו שמי שהמציא אותו עשה במקור.
היה לי חיבור טוב עם המטפלת ועשיתי אותו ( ואני עדיין עושה אותו ), בסביבות הפעם ומשהו בשבוע.
התחילו לי כאבים מוזרים כאבי גרון ואוזניים ולא הבנתי מה קרה אפילו נבהלתי. בהתחלה חשבנו שזה רגשות מודחקים
ןהאמת לא הייתה רחוקה מכך. עברתי איפלו דברים שהפחידו אותי כי כשרגשות משתחררים הם משפיעים על הפן הגופני.
ניסיתי להכין סושי וחוש הריח והטעם שלי הושפעו משחרור הרגשות כאב לי הראש ונהייתי רגישה לטעם והיו לי פעמים שממש
נבהלתי מההשפעה של רגשות עלי . ( הטעם עשה לי בחילה יותר ממה שהוא היה עושה לולא הרגשות).
אפילו הייתי מגיעה למדקרת הסינית שלי כל פעם עם דופק ממש נמוך כי הכאב הרגשי גרם לדופק שלי להחלש אז היא נתנה לי
פורומולות סיניות מחזקות דופק.
עם הזמן המטפלת ואני גילינו ( היא גם דרך תקשור ), שהרגשות האצורים שמשתחררים שייכים לי בתור ילדה ושיש איזשהו ניתוק ופירוד
בין החלק הזה לביני ושהילדה שולטת ברב הדברים שאני עושה דבר שלא מותיר המון מקום ומרחב לחלק הבוגר.
הריברסינג עזר לילדה לצאת יותר ולשחרר רגשות בטיפול האחרון גם האני הגבוה שלי הגיע לביקור. אני מרגישה שאני על סף פריצת דרך
ושבהדרגה החלקים יתחברו שוב אולי יהיה עדיין פירוד מסויים אבל הכל יתאזן יותר ואז גם תהיה לי יותר אנרגיה שכן הפירוד מהאני הגבוה ומהילדה זה גרם ניתוק מעצמי וגם מוקדי הכוח והאנרגיה שלי מפוזרים ביניהם.
גם המטפלת שלי מרגישה שאני בדרך הנכונה וסופסוף אני מרגישה יותר תקווה ושאני אוכל ללמוד לחיות כמו שצריך כי חוץ מכל מה שכתבתי לעיל גם התרחקתי מאוד מהחיים מאנשים ומדברים שאנשים שחיים עושים
עוד דבר שאני מרגישה צורך להוסיף היה לי קשה להחליט מה לעשות בחיים כי ברמה מסויימת לא ידעתי מי אני ועכשיו יהיה לי בקרוב יותר קל
כי אהיה יותר מחוברת למהותי הפנימית וכך תהיה לי גם יותר שלמות פנימית.
ואולי גם בסוף התהליך אהפוך למינית
