מרגישה צורך לשתף...

[Devil In Disguise]

מרגישה צורך לשתף...

http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=8297&blogcode=4528450

 

[lollapalooza]

האמת,

זה מפתיע. וגם מה שכתבת בפמ"ח כששמת את הלינק לתמונות. מפתיע לטובה. השאלה היא מה קורה עכשיו. את כותבת שאת לא יודעת להתמודד עם זה. אז אולי דווקא הרגע הזה, שבו כולם שמחים ויש משהו שמאחד את כולם, הוא רגע טוב להתחיל בו מחדש? את מרגישה שמחה בשבילם, זה נהדר. תתחילי בלהגיד להם את זה, ושיראו שזה אמיתי. זו כבר התחלה טובה. משם תמשיכו הלאה. אני לא יודעת כמה זה דומה, אבל מהנסיון שלי דברים יכולים להשתנות. אחותי הגדולה (בשלוש שנים) ואני לא הסתדרנו מהרגע שאני זוכרת את עצמי. שתי בנות הכי לא דומות והכי לא קשורות בעולם. ברמות של צעקות ומכות ובכי, וגם היום, חילוקי הדעות בינינו ואורח החיים שלנו פשוט שונים לחלוטין. כשגרנו יחד בבית, היה טירוף ולא היה עובר יום בלי שנריב או נתווכח על משהו. כשהיא התחתנה ויצאה מהבית, דברים השתנו. זו גם האהבה שמשנה את הבנאדם וזה גם אחרת כשלא גרים יחד וצריכים לסבול אחד את השני כל הזמן. כשנפגשים לעתים יותר רחוקות ולא צריך להתמודד עם מישהו בכל רגע, זה פשוט שונה. אני לא חושבת שרבתי עם אחותי מאז שהתחתנה ועזבה את הבית (שלוש שנים בערך) והיחסים בינינו בהחלט השתפרו. כאן מדובר במישהי שהייתה (או עדיין) חברה מאוד טובה שלך, ככה שאת הבסיס ואת המשותף כבר יש לכן. אז אולי החברות הנהדרת שהייתה לכן כבר לא תחזור (וזה, אגב, קורה גם עם אנשים שלא היו איתם חיכוכים, זה פשוט כי מתבגרים ומשתנים), אבל לקיים קשר נורמלי וחיובי איתה, עם שניהם, זה כן אפשרי. ובשורה התחתונה, הם המשפחה שלך, ועם משפחה צריכים לחיות, אז חייבים לעשות כל מה שאפשר כדי שזה יעבוד. נצלי את הרגע הזה שבו את באמת שמחה בשביל שניהם, והם מן הסתם נמצאים בתקופה מאושרת, ואולי הפעם זה יעבוד. בהצלחה

.

 

[Devil In Disguise]

תודה ../images/Emo24.gif

בסוף הכל באמת הסתדר על הצד הטוב ביותר

http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=8297&blogcode=4561495