מרגישה רע

מילקי110

New member
מרגישה רע

הצלחתי לצאת החוצה לקניות , ואני גאה בעצמי על זה

אבל מבפנים כמו פצע מדמם , תחושה קשה מאד . אני אמורה להרגיש נפלא בהמשך לשרשור שלכם על דימוי גוף

אני כבר לא שמנה ומרגישה רע מאד , לפחות כאשר הייתי שמנה היה לי מי שינחם אותי ועכשיו לא , אני קונה לי נניח מתוק שיש בו 99 קלוריות , גם אם אקנה משולש של פיצה

זה לא ינחם אותי .

אין נחמה , ביום שלישי יש לי פגישה עם הפסיכאטר אני מחכה לזה כאילו זה פגישה עם המשיח ואני יודעת שזה לא יציל אותי , הוא ירשום לי תרופה ועד שהיא תתחיל להשפיע ועד שנמצא משהו מתאים

בפעם הקודמת אצל מישהו אחר רשמו לי וולבטרין והרגשתי שזה פשוט שורף לי את המוח , כאב לי המוח הרגשתי שהוא עומד להתפוצץ . לא אסכים בשום פנים ואופן לציפרלקס או לכל תרופה שגורמת להשמנה

עוד מעט אצא לנמל ת"א לבדי , רק הים מצליח להרגיע אותי . אנשים מסביב נועצים מבטים באישה התמהונית שעומדת לבד ברציף בנמל ובמיטה בים , האישה שנראית בדיכאון של החיים , בטח חלק חושבים שאני משוגעת

אבל אני לא . נראה לי שאנשים חושבים שאני תמהונית , אבל אני לא , אני פשוט אדם שהים מרגיע אותו , אחרי שמתרחקים מהים צוללים בחזרה , אבל שווה כמה רגעים של שלווה , מגיע גם לי.
 
מגיע לך בהחלט


את יודעת שתופעות הלוואי משתנות מאדם לאדם, נכון? כלומר, אני אישית מטופלת בציפרלקס וזה לא גרם לי לאף תופעת לוואי. חבל לשלול תרופות על סמך רשימת תופעות הלוואי האפשריות (והאינסופיות) שרשומות בעלון למשתמש. (מה גם, שזה פשוט כסת"ח מתביעות משפטיות רוב הזמן, "אל תגידו שלא אמרנו")
את נמצאת גם בטיפול פסיכולוגי בנוסח לטיפול התרופתי?
תרגישי טוב
 

y8y8

New member
מאמי

מתוקה..
אני כן ממליצה על תרופה כלשהי
אני פעם לקחת משהו שהפך אותי לרובוט וקצת ניפח אותי, ואז הפסקתי והייתי נגד תרופות.
אבל היום אני לוקחת משהו אחר, שיותר טוב לי ובקושי יש לו תופעות לוואי.
יש המון סוגים של תרופות. פשוט תתייעצי ותבברי. תרופה יכולה לשפר לך את המצב פלאים.

אבל בלי קשר את חייבת להקיף את עצמך באנשים חיוביים, חברים, משפחה ולעשות דברים שאת אוהבת. וככה לאט לאט תיראי איך הדיכאון מיטשטש לו.
 

מיצי2013

New member
היי מילקי

קבלי


את כותבת על תחושות קשות.... אני מזדהה עם הביטוי פצע מדמם, מזדהה עם זה שאוכל כבר לא מהווה נחמה, לא משנה לכאן או לכאן. לחכות לפגישה עם הפסיכולוג כאילו זה מה שיציל אותך, כאילו צריך להחזיק מעמד רק עד אז והוא כבר יסדר הכל, וזה כמובן אף פעם לא ככה... הוא עוזר במה שהוא עוזר ואח"כ את חוזרת להתמודד עם החיים שלך.
גם אותי הים מרגיע ואני זוכרת שהייתי גרה קרוב לים פעם בשבוע או שבועיים הייתי הולכת לחוף בשקיעה ומנסה לשאוב מזה עידוד. מבינה גם את התחושה שאנשים מסתכלים ובטח חושבים שאת מוזרה, האמת שאותי פחות מעניין מה אנשים ברחוב חושבים כשהם רואים בנאדם מכונס בעצמו, מה שמצחיק זה שלפעמים אני מרגישה שמכרים חושבים שאני מוזרה, כי ההתנהגות שלי לא עקבית ואני לא מנסה להיות חברתית כשאין לי מצברוח.
לגבי התרופות אני יכולה להגיד לך, שלפעמים שווה לנסות. הייתה תרופה (לא קשור לדכאון) שבמשך שנים פחדתי לקחת ונמנעתי, כי פחדתי מתופעות לוואי. בסוף המצב דחף אותי לקחת והאדמה לא נפערה ובלעה אותי, התרופה שיפרה לי את איכות החיים, ועם קצת התופעות שהיא גרמה יכולתי להתמודד.

תרגישי טוב מילקי
 

היי48

New member
היי מילקי

בתרופות אני לא מבינה, אבל יכולה רק לאחל לך שתמצאי את הרוגע שלך גם כשאת מביטה בים וגם כשאת לא


בהצלחה!
 

מילקי110

New member
לקחתי ציפרלקס בעבר

לא הבנתם או יותר נכון אני שכחתי לציין זאת

הייתי לוקחת ציפרלקס שלוש שנים , הייתי אז שמנה , ובייעוץ עם כירורג לפני הניתוח הוא אמר לי שציפרלקס גורם להשמנה

אל תטעו היה נחמד עם התרופה הזאת שכן אין לה כמעט תופעות לוואי , אבל בגלל שעשיתי כאלה מאמצים בישביל לרדת במשקל אז אני לא רוצה תרופה שתשמין אותי לכך התכוונתי

הלכתי אכן לים , וכפי שתמיד קורה ליד הים כיף גדול , אחרי שמתרחקים ממנו צוללים חזרה .

המצב של הדיכאון עבורי הוא סטטי , קשה לי האמין שהוא אי פעם יתפוגג שכן הוא חי איתי לא מעט שנים , פשוט חשבתי כפי שכתבתי כאן שכאשר מרזים אז הוא עובר אעבל זה הסתבר כלא נכון .

חזרתי מהים והלכתי לישון קמתי יותר עייפה ממה שאני ... אתם לא מכירים אותי עדיין אז אספר לכם שאין לי בדיוק משפחה , אין לי אחים ואחיות , הוריי נשואים אבל אמא שלי ואני לא מדברות כבר שלוש שנים וזה דבר טוב עבורי

עם אבא שלי יחסים ככה ככה . חברות יש לי קצת . ואכן אני מסכימה להקיף את עצמי באנשים חיוביים.

אני לא מנסה לקבל פה רחמים ממש לא , זאת המציאות כרגע . אה ואין לי מקצוע , אני עובדת בתור קלדנית בחברה בת"א ... וזהו ... חשבתי ששינוי חיצוני כמו לרדת 45 קילו משנה משהו , ואכן אני בריאה יותר וקלילה יותר בגוף אין ספק

אבל הנפש והראש נשארו כאשר היו ,וכפי שאמרתי האוכל כבר לא משמש כנחמה וצריך למצוא דברים אחרים ..

וממש תודה לכם על התגובות זה מחמם את הלב ..
 
למעלה