מרגישה שאין משמעות לחיים שלי
אני מאובחנת ברצף האוטיסטי בתפקוד גבוה ובחטיבה ובתיכון הייתי בכיתת תקשורת ובמשך השנים למדתי מהצוות של הכיתה את זה שבן אדם ברצף האוטיסטי מוגדר כבן אדם שלא מבין סיטואציות לא מבין רגשות
רואה את העולם בצורה מעוותת ומפרש דברים בצורה לא נכונה ועוד הרבה דברים וככל ששמעתי את הדברים האלה הרגשתי יותר ויותר שאני נחותה ושאני מאוד מתביישת באבחנה שלי .
הבנתי שלמרות שיש רמות תפקוד שונות ושתפקוד גבוה זה לא כמו תפקוד נמוך או בינוני ,
זה לא משנה עד כמה הבן אדם בתפקוד גבוה הוא עדיין מוגדר ברצף האוטיסטי וגם אם הוא מתנהג ומתקשר בצורה רגילה כמו כל בן אדם ,מהרגע שיודעים שהוא מאובחן אף אחד לא יראה אותו כבן אדם רגיל .
וברגע שאנשים ידעו שאני מוגדרת ברצף האוטיסטי הם יראו אותי כאוטיסטית ולא יחשבו שגם אני יכולה להבין כמוהם ולחשוב ולהרגיש רגשות רגילים כמוהם ולעשות דברים רגילים כמוהם .
ובמשך כל השנים תמיד הרגשתי מהצוות של הכיתה ומכל איש מקצוע אחר שעבד בבית ספר עם הכיתה שלנו שמבחינתם אנחנו קבוצה של אנשים מוגבלים שצריך לטפל בהם. הרגשתי לפי הטון דיבור והשפת גוף שמדברים בצורה לא רגילה(מחייכים אלינו הרבה,מנסים לדבר בצורה חמה ורגישה,טון דיבור שמתאים לגילאים נמוכים יותר) כי חושבים שבגלל שאנחנו לא רגילים אנחנו צריכים שידברו אלינו בדרך מיוחדת וזה תמיד גרם לי להרגיש מאוד לא נעים וכשפנו אלי באופן אישי בדרך דיבור המיוחדת הזאת הרגשתי נעלבת .
סיימתי תיכון לפני 5 שנים ומהסיבות האלה אני לא מסוגלת להכנס למסגרת או תעסוקה כלשהיא, במיוחד לא למסגרת מיוחדת לרצף האוטיסטי . כי אני לא מסוגלת לחשוב על זה שאני יכנס למקום שבו יראו אותי כאוטיסטית מוגבלת שצריכה יחס מיוחד . אני גם לא מסוגלת ליצור קשר עם אנשים מהסיבה הזאת שיראו אותי ככה .
מאז שסיימתי תיכון אני כל היום לבד בבית עד שעה מאוחרת ולא עושה משהו מיוחד .אני רגילה לזה ואני לא מרגישה שזה חסר לי שאין לי תעסוקה אבל לפעמים אני חושבת על זה שכל החיים שלי יהיו אותו דבר כמו עכשיו ושבעוד 50 שנה אני יראה איך אין לי כלום בחיים ושלא עשיתי כלום כל החיים .
מעניין אותי לדעת איך אנשים אחרים שמאובחנים ברצף האוטיסטי חיים את החיים שלהם אחרי שהם מסיימים תיכון
,כי אני יודעת שאף מקום עבודה רגיל לא יקבל מישהו עם האבחנה הזאת ואני חושבת שגם קשרים של חברות או זוגיות עם אנשים רגילים זה משהו שלא יכול להיות לאנשים שמאובחנים ברצף האוטיסטי
אני מאובחנת ברצף האוטיסטי בתפקוד גבוה ובחטיבה ובתיכון הייתי בכיתת תקשורת ובמשך השנים למדתי מהצוות של הכיתה את זה שבן אדם ברצף האוטיסטי מוגדר כבן אדם שלא מבין סיטואציות לא מבין רגשות
רואה את העולם בצורה מעוותת ומפרש דברים בצורה לא נכונה ועוד הרבה דברים וככל ששמעתי את הדברים האלה הרגשתי יותר ויותר שאני נחותה ושאני מאוד מתביישת באבחנה שלי .
הבנתי שלמרות שיש רמות תפקוד שונות ושתפקוד גבוה זה לא כמו תפקוד נמוך או בינוני ,
זה לא משנה עד כמה הבן אדם בתפקוד גבוה הוא עדיין מוגדר ברצף האוטיסטי וגם אם הוא מתנהג ומתקשר בצורה רגילה כמו כל בן אדם ,מהרגע שיודעים שהוא מאובחן אף אחד לא יראה אותו כבן אדם רגיל .
וברגע שאנשים ידעו שאני מוגדרת ברצף האוטיסטי הם יראו אותי כאוטיסטית ולא יחשבו שגם אני יכולה להבין כמוהם ולחשוב ולהרגיש רגשות רגילים כמוהם ולעשות דברים רגילים כמוהם .
ובמשך כל השנים תמיד הרגשתי מהצוות של הכיתה ומכל איש מקצוע אחר שעבד בבית ספר עם הכיתה שלנו שמבחינתם אנחנו קבוצה של אנשים מוגבלים שצריך לטפל בהם. הרגשתי לפי הטון דיבור והשפת גוף שמדברים בצורה לא רגילה(מחייכים אלינו הרבה,מנסים לדבר בצורה חמה ורגישה,טון דיבור שמתאים לגילאים נמוכים יותר) כי חושבים שבגלל שאנחנו לא רגילים אנחנו צריכים שידברו אלינו בדרך מיוחדת וזה תמיד גרם לי להרגיש מאוד לא נעים וכשפנו אלי באופן אישי בדרך דיבור המיוחדת הזאת הרגשתי נעלבת .
סיימתי תיכון לפני 5 שנים ומהסיבות האלה אני לא מסוגלת להכנס למסגרת או תעסוקה כלשהיא, במיוחד לא למסגרת מיוחדת לרצף האוטיסטי . כי אני לא מסוגלת לחשוב על זה שאני יכנס למקום שבו יראו אותי כאוטיסטית מוגבלת שצריכה יחס מיוחד . אני גם לא מסוגלת ליצור קשר עם אנשים מהסיבה הזאת שיראו אותי ככה .
מאז שסיימתי תיכון אני כל היום לבד בבית עד שעה מאוחרת ולא עושה משהו מיוחד .אני רגילה לזה ואני לא מרגישה שזה חסר לי שאין לי תעסוקה אבל לפעמים אני חושבת על זה שכל החיים שלי יהיו אותו דבר כמו עכשיו ושבעוד 50 שנה אני יראה איך אין לי כלום בחיים ושלא עשיתי כלום כל החיים .
מעניין אותי לדעת איך אנשים אחרים שמאובחנים ברצף האוטיסטי חיים את החיים שלהם אחרי שהם מסיימים תיכון
,כי אני יודעת שאף מקום עבודה רגיל לא יקבל מישהו עם האבחנה הזאת ואני חושבת שגם קשרים של חברות או זוגיות עם אנשים רגילים זה משהו שלא יכול להיות לאנשים שמאובחנים ברצף האוטיסטי
