מרגישה שפה זה מקומי

[agag801]

מרגישה שפה זה מקומי

שלום לחברי הפורום בעבר כתבתי בזוגיות במשבר אבל בגלל שהסיפור שלי הוא פרק ב׳ אני מרגישה יותר שייכת לכאן.
אז הסיפור שלי הוא כזה התחתנתי בגיל צעיר 23 התגרשתי שנים הייתי לבד עד שהכרתי גבר לפני שנתיים ולא ממש עברנו כברת דרך ביחד והבאנו ילדה משותפת לעולם. היום בת חצי שנה. עברו בנינו הרבה דברים לא טובים במהלך ההריון שאני קושרת אותם שחוסר הכרות בנינו...יש לציין שאנחנו עדיין לא גרים ביחד. מה שאני שואלת אתכם זה אם בנהזוג שלי אומר לי לאחרונה שהוא עובר תקופה עם עצמו גם נפשית וגם בריאותית וכרגע הוא לא ממש יכול לשתף אותי מה עובר עליו. מה שמוסיף לזה שהוא בקושי ניפגש איתי לא עושים סקס לא מקדמים את נושא מעבר המגורים. יש לציין שהוא אוהב אותי ורוצה שנתקדם אבל בקצב איטי. אני מוצאת את עצמי לפעמים שוברת את הכלים. כי אני מרגישה שאין בנינו כלום. הוא כל הזמן אומר לי להיות סובלנית. אני עוברת ימים מאד קשים ומרגישה שהוא לא יכול לעזור לי. יש כאן מישהו שעובר משהו דומה לשלי ואיך מתמודדים עם ההרגשה הנוראית הזאת שכביכול יש לי בנזוג אבל אני לבד. גם כשאני מציעה לבוא לישון אצלי הוא מסרב לאחרונה בקושי בא לראות את הילדה המשותפת שלנו. השאלה אם לתת לו את הזמן שלו ״להחלים״ ממה שעובר עליו. ואיך בדיוק אני עוברת את זה בשלום.
תודה

 

[TatyBar]

את צריכה להקשיב למה שהוא אומר

ומה שהוא אומר, במלים לא כל כך מפורשות - ז שלא בא לו יותר על הקשר הזה ועלייך.
וכנראה גם לא בא לו על הילדה.
להקשיב לזה.
לא למה שהיית רוצה שיקרה.
אלא למה שקורה בפועל.
צר לי.
לא רואה פה שום מערכת יחסים נורמלית במה שאת מתארת.
עזבי אותו לאנחות.
הוא לא רוצה אותך.

 

[mother cat]

ברוכה הבאה!

משווה שבאמת תמצאי פה את מקומך ושנוכל לעזור.

לדעתי, הוא לא מתפקד כרגע בתור בן-זוג אפילו ברמה המינימלית. אם עוברת עליו תקופה קשה, המינימום זה לשתף ולספר לך מה קורה. את זה הוא לא מוכן. מה בעצם הוא כן רוצה ממך? שתשבי ותחכי לו יפה בזמן שהוא מחליט מה בא לו?

את צודקת שאת בעצם לבד - ולדעתי במצבים האלה של "ללכת עם ולהרגיש בלי" כבר עדיף בלי...

אגב יש ילדים נוספים התמונה חוץ מבתכם? גם עבורו זה פרק ב'?

 

[agag801]

לגמרי נכון

הוא אומר שכרגע הוא לא מוכן לשתף במה עובר עליו כי הוא בעצמו לא יודע מה עובר עליו. הוא מתייחס באמירה הזאת גן למובן הבריאותי מרגיש חלש בלי אנרגיות וחושש שמה יש לו משהו .
הוא לא ממש אומר לי מה הוא מצפה ממני הוא רק לא מפסיק להגיד לי שהוא אוהב אותי ושכרגע הוא לא יכול לעשות שום צעד כי לעשות צעד מצריך המון אנרגיות שאין לו כרגע. ושאני צריכה להיות סובלנית
יש לנו ילדה משותפת ובנפרד יש לו בן וגם לי יש בן
אנחנו לא מתראים הרבה פעם בשבוע ולא עושים סקס מידי פעם נפגשים עם הילדים. וזהו פה זה נגמר
לפימים אני אומרת פשוט תשחרר אותי תגיד לי שאתה לא רוצה וככה זה ייתן לי את החוזק להמשיך והוא לא מוכן לעשות את זה וממשיך לטעון שהוא אוהב אותי ורוצה אותי
אני לא יכולה לתאר פה כמה אני עצובה וכמה אני מרגישה שבורה בלי חשק לכלום עוד יומיים יש לי יום הולדת וזה ברור לי שהוא לא יעשה לי שום מחווה רומנטית. אני פשוט אובדת עיצות

 

[TatyBar]

למה את מחכה לו?

למה את חושבת שמי שלא אוהב אותך, ייעשה לך טובה וישחרר אותך?
ולא. הוא לא אוהב אותך.
ובתוך תוכך את יודעת את זה.
ואם הוא לא אוהב אותך אז זה לא מעניין אותו מה עובר עלייך והוא לא יתאמץ לעזור לך ולשחרר אותך, רק כי לך אין את הכוחות לעזוב לבד.
וככל שתמשיכי להתחנן ככה, כך יגדל אצלו הבוז כלפייך.
אין לך מה לעשות שם.
תקומי את, ואל תחכי שהוא יציל אותך מהקשר הזה, ולכי משם.
מבחינתו, כל עוד הוא לא משחרר אותך, אז יש לו מדי פעם סקס זמין מתי שבא לו. ואולי גם ארוחות או כביסה או מה שאת עושה בשבילו.
ואני לא אתפלא בכלל, אם מה שעובר עליו, הוא לא בריאותי בכלל.
אלא סתם בחורה אחרת.

 

[mother cat]

את לא צריכה שהוא ישחרר אותך

תשחררי את עצמך את. אין לי מושג מה עובר עליו, והאמת, לא נשמע לי ממש מעניין - הוא מודאג ברמה הבריאותית? שילך לרופא. אין לא אנרגיות? שילך לישון שעה יותר מוקדם בלילה. יש לו בעיות נפשיות? שיחפש פסיכולוג או מאמן או מכשפה או אלוהים יודע מה. את לא צריכה להיות סובלנית לבן-זוג שאינו מתנהג כמו בן-זוג ורק אומר שהוא אוהב אותך. דווקא חוסר האנרגיה יכול בהחלט להשאיר אותו שם כי זה קל יותר מאשר לפרק חבילה - אז תעשי את העבודה הקשה בעצמך ותחליטי.

תקראי את ההודעה של זהב טהור - גם העצות הפרקטיות, גם הציטוט של האקס שלה... כל מילה בסלע!

 

[צלילי מיתר]

החוזק להמשיך הלאה צריך לבוא ממך , לא ממילים

שהוא יגיד לך ויתן לך אישור לצאת לדרך.
ולכבוד יום ההולדת שלך, פנקי את עצמך כפי שאת רוצה. למה לחכות שאחרים יעשו את זה בשבילך?
בא לך מסעדה טובה? קחי יום חופש ולכי בצהריים , טיילי, ציירי, לכי לסרט, לכי לרקוד, קחי שיעור פיסול, תעשי סדנאת אפייה - מה שמתחשק לך - בשביל עצמך.

ולגביו? שחררי אותו, תגידי לו שיקח את הזמן שלו אבל גם לך מותר לבדוק את הדברים ולקבל החלטות. אם הוא מקבל החלטות בלעדייך - נראה לי בהחלט ראוי שגם את תקבלי החלטות למענך ולטובתך.
(אם היית מתארת זוגיות ניפלאה לא הייתי אומרת לך לקבל החלטות לבד, כי בזוגיות מקבלים החלטות יחד , אבל זה לא המצב שתארת)

שיהיה לך יום הולדת שמח

 

[זהב טה ו ר]

ברמה הפרקטית

יש לכם הסכם?
הוא רשום כאבי הילדה?
משלם מזונות?
הגיע הזמן שתחשבי ברמה הפרקטית, מה את עושה אם הוא מנתק את עצמו רשמית ממך ומבתכם - כי נשמע שברמה הריגשית הוא כבר מנותק.

אמר לי פעם איש חכם (במקרה האקס שלי) - אל תלכי לפי מה שגברים אומרים, אלא לפי מה שהם עושים.
הוא כמובן ידע על מה הוא מדבר, כי הוא כל הזמן דיבר על כמה הנישואים שלנו טובים, ובינתיים %$^& כל דבר שזז

 

[agag801]

היי זהב

לשאלתך הוא רשום כאבי הילדה ומשלם מזונות מהיום שנולדה.
רק שלראות אותה הוא לא ממש מתאמץ. ומשיחה שהיתה לנו אתמול הוא אמר שהבעיה היא אצלו והוא מרגיש פתאום פחד נוראי לעבור למגורים משותפים וחיות ביחד. למרות שהוא אוהב אותי. הוא אדם שמאד אוהב שקט וקשה לו בית עם רעש. במיוחד שאני אגיע עם ילד נוסף שלא שלו.
אני שמחה לקבל את העצות שלכם פה הם מחזקות אותי. באיזשהו מקום התחלתי לשחרר את עצמי מהאהבה הזאת ומהציפייה שמשהו יקרה כי אחרי שיחה של כמה שעות איתו אתמול הבנתי שהוא לא בנוי לזה. מה שמצער אותי זה שהוא כל כך רצה את ההריון הזה וכל כך רצה לחיות חיים משותפים וכשהכל קרה הוא נכנס לפחדים שהוא לא מוכן לטפל או להתמודד איתם ופשוט מחליט לוותר.
יש פה מישהו שמכיר איזשהו טיפול/פסיכולוג שיכול ללוות אותי ולעזור לי להמשיך הלאה. כי אני מרגישה שיהיה לי עוד כמה משברים בדרך.
תודה לכם

 

[סולמותוחבלים]

קצת סדר בבקשה

ברוכה הבאה - ככל הנראה מקום יותר נכון להיות בו במצב שאת מתארת.
שני דברים לא הצלחתי להבין ממה שכתבת:
א. מה את מרגישה כלפיו? ציינת את האכזבה שלך אבל לא ברור האם היא נובעת מהמצב מבחינת העובדות שציינת או שיש גם אלמנטים אישיים. אני חושב שכדאי לברר את זה עם עצמך או עם עזרה מקצועית כי יכול להיות שהעובדה שהרבה זמן היית לבד "עזרה" לך לראות גבר לא כפי שהוא באמת ...
ב. מדוע הוא צריך לשחרר אותך? לא מפורטים שום דברים שכובלים אותך אליו ולכן לא ברור (כפי שכבר נכתב) למה אינך יכולה לשחרר את עצמך ממנו? אולי זה קשור לתשובה לשאלה הקודמת? למשך הזמן שהיית לבד ולתקוות שניטעו בך מהתחלת דיבורים על מגורים משותפים ומהולדת הילדה המשותפת?
חוסר אנרגיה קשור במקורות שונים ובשילוב ביניהם - חסרון של B12, חסרון של ברזל, ועוד, כמו גם עומס נפשי גבוה. חלק גדול מהדברים ניתן לבירור בבדיקות פשוטות כגון בדיקות דם ולכן לא הגיוני שלא יוכל להגיע למסקנות ראשוניות בזמן סביר, אלא אם כן הוא לא רוצה לשתף ואז החלטתך מה את מרגישה כלפי זה.
יש מצבים שבהם אנשים נמצאים בעומס נפשי גבוה זמני וקשה להם לשתף (כי זו חלק מהבעיה שלהם) ולכן (אם הרגשות שלך כלפיו מתאימים לסבלנות מסויימת) שווה לברר את הנושא ולהעמיד אותו בפני האמירה שלך, כאדם, אקוטי שהוא ישתף לפחות ברמה מינימלית.
רוצה להגיד, שאין צורך לשפוט אותו על מעשיו (שגם לדעתי הם תמוהים, המיוחד לגבי הילדה וההתנזרות מלהיות במחיצתך ולישון איתך). מאידך, זכותך, אולי גם חובתך לעצמך ולילדתך, להעמיד בפניו את הדברים שאת כאדם מרגישה לא טוב איתם. צריך לזכור שפרק ב' אינו פשוט ולפעמים החיבורים שלנו בפרק ב' מביאים אותנו לחשש מפני חזרה על מוראות פרק א'. רק בירור רגשי ביניכם (כלומר מה מפריע / חסר / מציק לי כאדם) יתן לך את התובנות האם הוא במצוקה זמנית או שהוא אכן כבר לא בעניין ופשוט או לא ברור לו מה לעשות כדי לנתק את הקשר הזה.
בקשר לעזרה עבור עצמך - שוב, כמו בנושא של האם הוא ישחרר אותך או את תשחררי את עצמך - אין סיבה שתחכי לעזרה ממנו ויש סיבה מהותית שהאחריות שלך כלפי עצמך וכלפי ילדתך תביא אותך לייעוץ עבורך ועבורה. באופן כזה תוכלי ליצור לך את המרחב לדון עם עצמך בכל השאלות המטרידות, לא לקחת על עצמך אשמות מיותרות, ולהבין מה את מרגישה.
חוץ מזה, ממש ממש לא מזיק להיות גם בעולם הפרקטי ולראות מה התשובות על השאלות של זהב ואולי על שאלות נוספות שתנבענה מהתשובות על השאלות של זהב.
בהצלחה.

 

[לילי301]

ברוכה הבאה

מהמעט שמסרת אני יכולה רק להבין שאת רצה והוא זוחל.. ואת מצפה שהוא יעמוד בקצב שלך.

נכון, יש בסיפור צוציקית קטנה, וגם אני תוהה איך אבא לוקח "חופשה" מבתו, אבל נראה שכול הדברים בינכם היו לא ברורים, והזוגיות בינכם טסה על כביש מהיר, בלי להבין לאן אתם נכנסים (נכנסתם).

אני מאמינה שמה שצריך להיות שלך יהיה שלך!
שחררי אותו, תני לו אויר, תני לו להבריא מהנפש והחולי והתשישות.. אם הוא באמת שלך, והוא באמת אוהב הוא יחזור, אם לו.. טוב ששחרת. עדיף לחיות לבד מאשר ל"חשוב" שאת חיה ביחד - אי אפשר בכוח

ברור לי שיהיה לך קשה, ואין לי נחמה עבורך או עבורך בתך הקטנה,
אבל מצד שני אני בטוחה שיש בך את היכולת להחליט עם עצמך שאת נותנת זמן (את יכולה גם להגדיר את הזמן הזה לעצמך ולו), זמן של שקט, זמן למחשבה, זמן לריפוי והבנה ולעמוד בזה.

בשקט מקבלים החלטות בהירות יותר ולא אימפולסביות, בשקט הזה לא תשברי את הכלים, אלא תקחי נשימה..בשקט הזה הוא יבין וכך גם את האם נועדתם להיות יחד.

בהצלחה..

 

[לילי301]

*אופס, "אם לא"..