כמו כולם בערך
New member
מרגישה שפשוט לא מסוגלת..
חזרתי אחרי חודשיים ליחידה שלי, הייתי בתפקיד חודשיים בבסיס אחר. היה לי טוב בחודשיים האלה והסיבה שנלחמתי לצאת למילוי התפקיד הייתה בעיקר כדי לא להיות חודשיים בבסיס האם. ממקום שהיו איתי אנשים חמים, שהיה לי טוב איתם, שהמסגרת פשוט חיבקה אותי חזרתי לגוב האריות ממש.. וכנראה ששכחתי לאן אני חוזרת וזה בא לי כמו כאפה לפנים ואני מרגישה שאין... עם כל הרצון הטוב אני לא מסוגלת.. אני מתחילה לחשוב על עריקות וכאלה, דבר שלפני כן לא היה בא בחשבון, אני שונאת את עצמי על החולשה הזו שיש בי ועל החוסר הרצון לתפקד ברמה הבסיסית.. אני כאילו אמורה להיות חזקה ולחזור למסגרת כי ככה צריך ואני לא שונה מכולם וכל זה.. אבל אני מרגישה שכל דבר קטן יערער אותי עכשיו.. אוףף מה לעשות??
חזרתי אחרי חודשיים ליחידה שלי, הייתי בתפקיד חודשיים בבסיס אחר. היה לי טוב בחודשיים האלה והסיבה שנלחמתי לצאת למילוי התפקיד הייתה בעיקר כדי לא להיות חודשיים בבסיס האם. ממקום שהיו איתי אנשים חמים, שהיה לי טוב איתם, שהמסגרת פשוט חיבקה אותי חזרתי לגוב האריות ממש.. וכנראה ששכחתי לאן אני חוזרת וזה בא לי כמו כאפה לפנים ואני מרגישה שאין... עם כל הרצון הטוב אני לא מסוגלת.. אני מתחילה לחשוב על עריקות וכאלה, דבר שלפני כן לא היה בא בחשבון, אני שונאת את עצמי על החולשה הזו שיש בי ועל החוסר הרצון לתפקד ברמה הבסיסית.. אני כאילו אמורה להיות חזקה ולחזור למסגרת כי ככה צריך ואני לא שונה מכולם וכל זה.. אבל אני מרגישה שכל דבר קטן יערער אותי עכשיו.. אוףף מה לעשות??