להבה ירוקה
New member
מרגישים לבד בחג/ חמוטל דגני YNET
מרגישים לבד בחג? חמישה טיפים להתמודדות קלה יש מי שחשים ניכור כלפי משפחתם. יש מי שמרגישים שמתייחסים אליהם כמו לילד. יש אנשים ללא משפחה. יש גרושים שנאלצים לחגוג לבד. יש מי שהתמודדו לאחרונה עם אובדן. לפניכם חמישה טיפים שעשויים לסייע לעבור את החג בשלום חגים מבוססים על שני היסודות הכי מלחיצים בחיינו: משפחה ואוכל. יש אנשים שמרגישים בחג לבד, למרות שהם מסבים לשולחן עם משפחתם, ויש אנשים שמרגישים לבד כי אין להם עם מי לחלוק את החג. בשני המקרים, כל מה שקשור בחג משאיר טעם חמוץ-מריר בלב. רבים מאיתנו מתחילים לחוש את תוגת החג שבועות לפני שהמסדר המשפחתי מתרחש בפועל. אט-אט מתעוררים ועולים מעל לפני השטח רגשות שטואטאו במאמץ רב מתחת לשטיח: כעסים, מתחים, תחושות קיפוח, ניכור, חריגות, מאבקי כוחות, תחרות ועוד. אז איך מתגברים על תחושות המתח והמועקה של לפני, תוך-כדי ואחרי – במינימום נזקים? ד"ר רבקה נרדי, סופרת ומטפלת אישית וזוגית, מציעה כמה טיפים, שעשויים לחסוך כמה קלוריות נפשיות עודפות: 1. לפנויים שבינינו החגים הופכים את מי שלא מעוגן במסגרת זוגית-משפחתית לסוג של חריג. למה? כי הכל סובב סביב המשפחה, ובעיקר הילדים. איך לעקוף את המוקש? לחלק את הערב לשני חלקים. "בחלק הראשון גייסו את עצמכם לעבור את האירוע המשפחתי באופן חיובי", אומרת נרדי. "בחלק השני ארגנו לעצמכם מפגש חברתי אחרי הסדר, עם אנשים שאיתם אתם מרגישים נוח וקרוב". סוג של חוויה מתקנת. צרה נוספת: "פנויים רבים", אומרת נרדי, "מרגישים בליל הסדר שהם חוזרים למעמד של ילד, והתחושה הזו מאוד קשה להם". הפתרון? "נסו להיות מעורבים ולא רק אורחים. הציעו לתרום משהו לאירוע, להביא משהו איתכם. הדרך להתמודד עם תחושת העליבות של הילד הקטן היא בגיוס האדם הבוגר שבתוכנו". 2. לאנשים שחשים ניכור וזרות ממשפחתם לא תוכלו להכריח את עצמכם לאהוב את האח שמעולם לא אהבתם, אבל אולי תרצו לאמץ את הכלל שהחג המתקרב הוא הזדמנות לנקות לא רק את הארונות אלא גם את הלב. ובמילים אחרות: זה זמן טוב לנסות לקיים דיאלוג. "החגים נקבעו בין השאר כדי לאפשר לאדם לעשות סדר בחייו", אומרת נרדי. "ההתחדשות לא מסתכמת בלזרוק סוודרים ישנים מהארון. כמו שאנחנו עושים ניקיון בבית לפני החג, אפשר גם לעשות ניקיון בנפשנו. לקבל החלטה אמיצה מה אנחנו רוצים 'לזרוק' או 'להכניס' לסדר היום שלנו. אז אפשר, כמובן, לעשות את זה בדרך שלילית ולהביא לפיצוץ, ואפשר גם לשוחח, להיפתח, לבטא רגשות, לתאם ציפיות – עם בן-הזוג, ההורים, האחים ואפילו הילדים". 3. לגרושים שבחבורה. נכון, החגים שלנו מאורגנים מאוד סביב המשפחה, ואם הילדים שלכם מבלים אצל האקס בליל הסדר, אולי תרגישו לבד ליד השולחן, אבל זיכרו שפסח כולל שלושה ימי חג, ושמחר יהיה היום שלכם איתם. "הכל תלוי בסיפור שאתם מספרים לעצמכם", אומרת נרדי. "אתם יכולים לספר סיפור של קורבנות ומאבקים, ואתם יכולים גם לחשוב שעשיתם החלטה רציונלית שלא מקפחת אף-אחד ואין בה אשמים או מסכנים". 4. לאנשים שחוו לאחרונה אובדן של אדם קרוב – הורה, בן-זוג או ילד. חגים הם תמיד תקופה של זיכרונות, חשבון נפש, געגועים ותחושת החמצה. "אל תכריחו את עצמכם להעמיד פנים שאתם שמחים. מותר לכם להיות עצובים גם בחג", אומרת נרדי. "אי-אפשר ואסור לברוח מהכאב, ושתיקה והתעלמות רק עושות רע. אפשר אולי להתנחם מעט בכך ש'מכניסים' את האדם שהלך לעולמו לאירוע. למשל, אפשר לעצור בקטע מסוים ושכל אחד יאמר משהו על האב שאיננו. וזה בסדר גמור להעלות זיכרונות משותפים. זה יאפשר לכל בני המשפחה לחלוק, להיות ביחד, גם בעצב". 5. לאנשים נטולי משפחה. "אם יש לכם חברים במצבכם, אתם יכולים לארגן אותם לחגוג יחד. "זה הרבה מאוד עניין של תכנון מראש. הרי החג לא נופל עלינו פתאום", אומרת נרדי. "אדם שאין לו חברים, לא יכול כמובן 'לעשות חברים' לפני החג, ואז הפתרון יכול להיות, למשל, נסיעה לחו"ל, כדי להתנתק מהאווירה שמזכירה את כל מה שאין לנו. זה בהחלט פתרון לגיטימי ונורמטיבי". והכי חשוב: נסו לא להרגיש שהחג הוא סוג של בית-משפט – חיצוני או פנימי – גם אם האירוע קשה לכם. זה רק ערב אחד, אתם יודעים, וזה עובר.
מרגישים לבד בחג? חמישה טיפים להתמודדות קלה יש מי שחשים ניכור כלפי משפחתם. יש מי שמרגישים שמתייחסים אליהם כמו לילד. יש אנשים ללא משפחה. יש גרושים שנאלצים לחגוג לבד. יש מי שהתמודדו לאחרונה עם אובדן. לפניכם חמישה טיפים שעשויים לסייע לעבור את החג בשלום חגים מבוססים על שני היסודות הכי מלחיצים בחיינו: משפחה ואוכל. יש אנשים שמרגישים בחג לבד, למרות שהם מסבים לשולחן עם משפחתם, ויש אנשים שמרגישים לבד כי אין להם עם מי לחלוק את החג. בשני המקרים, כל מה שקשור בחג משאיר טעם חמוץ-מריר בלב. רבים מאיתנו מתחילים לחוש את תוגת החג שבועות לפני שהמסדר המשפחתי מתרחש בפועל. אט-אט מתעוררים ועולים מעל לפני השטח רגשות שטואטאו במאמץ רב מתחת לשטיח: כעסים, מתחים, תחושות קיפוח, ניכור, חריגות, מאבקי כוחות, תחרות ועוד. אז איך מתגברים על תחושות המתח והמועקה של לפני, תוך-כדי ואחרי – במינימום נזקים? ד"ר רבקה נרדי, סופרת ומטפלת אישית וזוגית, מציעה כמה טיפים, שעשויים לחסוך כמה קלוריות נפשיות עודפות: 1. לפנויים שבינינו החגים הופכים את מי שלא מעוגן במסגרת זוגית-משפחתית לסוג של חריג. למה? כי הכל סובב סביב המשפחה, ובעיקר הילדים. איך לעקוף את המוקש? לחלק את הערב לשני חלקים. "בחלק הראשון גייסו את עצמכם לעבור את האירוע המשפחתי באופן חיובי", אומרת נרדי. "בחלק השני ארגנו לעצמכם מפגש חברתי אחרי הסדר, עם אנשים שאיתם אתם מרגישים נוח וקרוב". סוג של חוויה מתקנת. צרה נוספת: "פנויים רבים", אומרת נרדי, "מרגישים בליל הסדר שהם חוזרים למעמד של ילד, והתחושה הזו מאוד קשה להם". הפתרון? "נסו להיות מעורבים ולא רק אורחים. הציעו לתרום משהו לאירוע, להביא משהו איתכם. הדרך להתמודד עם תחושת העליבות של הילד הקטן היא בגיוס האדם הבוגר שבתוכנו". 2. לאנשים שחשים ניכור וזרות ממשפחתם לא תוכלו להכריח את עצמכם לאהוב את האח שמעולם לא אהבתם, אבל אולי תרצו לאמץ את הכלל שהחג המתקרב הוא הזדמנות לנקות לא רק את הארונות אלא גם את הלב. ובמילים אחרות: זה זמן טוב לנסות לקיים דיאלוג. "החגים נקבעו בין השאר כדי לאפשר לאדם לעשות סדר בחייו", אומרת נרדי. "ההתחדשות לא מסתכמת בלזרוק סוודרים ישנים מהארון. כמו שאנחנו עושים ניקיון בבית לפני החג, אפשר גם לעשות ניקיון בנפשנו. לקבל החלטה אמיצה מה אנחנו רוצים 'לזרוק' או 'להכניס' לסדר היום שלנו. אז אפשר, כמובן, לעשות את זה בדרך שלילית ולהביא לפיצוץ, ואפשר גם לשוחח, להיפתח, לבטא רגשות, לתאם ציפיות – עם בן-הזוג, ההורים, האחים ואפילו הילדים". 3. לגרושים שבחבורה. נכון, החגים שלנו מאורגנים מאוד סביב המשפחה, ואם הילדים שלכם מבלים אצל האקס בליל הסדר, אולי תרגישו לבד ליד השולחן, אבל זיכרו שפסח כולל שלושה ימי חג, ושמחר יהיה היום שלכם איתם. "הכל תלוי בסיפור שאתם מספרים לעצמכם", אומרת נרדי. "אתם יכולים לספר סיפור של קורבנות ומאבקים, ואתם יכולים גם לחשוב שעשיתם החלטה רציונלית שלא מקפחת אף-אחד ואין בה אשמים או מסכנים". 4. לאנשים שחוו לאחרונה אובדן של אדם קרוב – הורה, בן-זוג או ילד. חגים הם תמיד תקופה של זיכרונות, חשבון נפש, געגועים ותחושת החמצה. "אל תכריחו את עצמכם להעמיד פנים שאתם שמחים. מותר לכם להיות עצובים גם בחג", אומרת נרדי. "אי-אפשר ואסור לברוח מהכאב, ושתיקה והתעלמות רק עושות רע. אפשר אולי להתנחם מעט בכך ש'מכניסים' את האדם שהלך לעולמו לאירוע. למשל, אפשר לעצור בקטע מסוים ושכל אחד יאמר משהו על האב שאיננו. וזה בסדר גמור להעלות זיכרונות משותפים. זה יאפשר לכל בני המשפחה לחלוק, להיות ביחד, גם בעצב". 5. לאנשים נטולי משפחה. "אם יש לכם חברים במצבכם, אתם יכולים לארגן אותם לחגוג יחד. "זה הרבה מאוד עניין של תכנון מראש. הרי החג לא נופל עלינו פתאום", אומרת נרדי. "אדם שאין לו חברים, לא יכול כמובן 'לעשות חברים' לפני החג, ואז הפתרון יכול להיות, למשל, נסיעה לחו"ל, כדי להתנתק מהאווירה שמזכירה את כל מה שאין לנו. זה בהחלט פתרון לגיטימי ונורמטיבי". והכי חשוב: נסו לא להרגיש שהחג הוא סוג של בית-משפט – חיצוני או פנימי – גם אם האירוע קשה לכם. זה רק ערב אחד, אתם יודעים, וזה עובר.