בואי ננסה להציג את זה בצורה אחרת:
אשה מגיעה למשטרה ומתלוננת שבעלה רוצה להרוג אותה. היא אומרת שהרבה פעמים הוא הבטיח לה שהוא עומד להרוג אותה, ואפילו איים עליה, ואפילו הוציא סכין והראה לה, והיא חוששת שהוא באמת יהרוג אותה. גם בני המשפחה שלה והאנשים בשכונה מעידים שלדעתם היא בסכנה. המשטרה אומרת לבעל נו נו נו (במקרה הטוב) ומחזירה את האשה לביתה, ללא הגנה. אחרי כמה זמן, הבעל רוצח את האשה. האם היה ולו שוטר אחד שהועמד לדין על אי מניעת רצח במצב כזה? האם היה ולו שוטר אחד שהואשם על כך שהוא יכול היה לדעת מראש שעומד להתרחש רצח, ולא מנע אותו? ומי היה מבטיח לגברת הר-שפי, נערה תמימה בת עשרים, שהיא תגיע למשטרה עם סיפור שגבר שהיא מכירה אומר שהוא עומד לרצוח את ראש הממשלה, ואכן היו מאמינים לה? יש לכם מושג באיזה מצב היא היתה מוצאת את עצמה אם היא אכן היתה מלשינה למשטרה, ובסוף חוץ מחקירה קצרה המשטרה לא היתה עושה כלום? יש לכם מושג מה היה קורה לה? אני מסכימה שעשו ממרגלית הר-שפי שעיר לעזאזל. אני בטוחה שהיו הרבה אנשים אחרים ששמעו על כוונות הרצח של עמיר, ולא עשו דבר. אותם לא תבעו לדין. אני בטוחה שיש יום יום אנשים ששומעים על כוונות רצח של חברים שלהם, ולא עושים דבר. למה? כי אנחנו, כבני אדם, לא בנויים להאמין להצהרות מהסוג הזה, או לקחת אותן ברצינות, ובטח לא באווירה כמו שהיתה באותה תקופה במדינה, כשהאמירה "צריך לרצוח את רבין" נשמעה מפי כל כך הרבה אנשים כעניין של שיגרה.
אשה מגיעה למשטרה ומתלוננת שבעלה רוצה להרוג אותה. היא אומרת שהרבה פעמים הוא הבטיח לה שהוא עומד להרוג אותה, ואפילו איים עליה, ואפילו הוציא סכין והראה לה, והיא חוששת שהוא באמת יהרוג אותה. גם בני המשפחה שלה והאנשים בשכונה מעידים שלדעתם היא בסכנה. המשטרה אומרת לבעל נו נו נו (במקרה הטוב) ומחזירה את האשה לביתה, ללא הגנה. אחרי כמה זמן, הבעל רוצח את האשה. האם היה ולו שוטר אחד שהועמד לדין על אי מניעת רצח במצב כזה? האם היה ולו שוטר אחד שהואשם על כך שהוא יכול היה לדעת מראש שעומד להתרחש רצח, ולא מנע אותו? ומי היה מבטיח לגברת הר-שפי, נערה תמימה בת עשרים, שהיא תגיע למשטרה עם סיפור שגבר שהיא מכירה אומר שהוא עומד לרצוח את ראש הממשלה, ואכן היו מאמינים לה? יש לכם מושג באיזה מצב היא היתה מוצאת את עצמה אם היא אכן היתה מלשינה למשטרה, ובסוף חוץ מחקירה קצרה המשטרה לא היתה עושה כלום? יש לכם מושג מה היה קורה לה? אני מסכימה שעשו ממרגלית הר-שפי שעיר לעזאזל. אני בטוחה שהיו הרבה אנשים אחרים ששמעו על כוונות הרצח של עמיר, ולא עשו דבר. אותם לא תבעו לדין. אני בטוחה שיש יום יום אנשים ששומעים על כוונות רצח של חברים שלהם, ולא עושים דבר. למה? כי אנחנו, כבני אדם, לא בנויים להאמין להצהרות מהסוג הזה, או לקחת אותן ברצינות, ובטח לא באווירה כמו שהיתה באותה תקופה במדינה, כשהאמירה "צריך לרצוח את רבין" נשמעה מפי כל כך הרבה אנשים כעניין של שיגרה.