מרגש

יעלקר

Well-known member
מנהל
באדיבות ספריית בית אריאלה
אחד הפריטים שלקח עמו אילן רמון לחלל, היה ציור של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהירח.
את הציור צייר בשנת 1942 בגטו טרזין ילד יהודי מצ'כיה בשם פטר גינז, שנרצח באושוויץ בגיל 16.
אילן רמון, בנה של ניצולת אושוויץ, ביקש לקחת אתו במסעו סמל כלשהו לשואה.
"אני מרגיש שהמסע שלי מגשים את חלומו של פטר במרחק של 58 שנים" אמר רמון, "יצירותיו, הינן עדות לניצחון הרוח. ניצחונו של נער ברוך כישרונות אשר הצליח להמריא אל מעבר למציאות הגטו בו היה כלוא, באמצעות דמיונו וכישרונו".
בתאריך ה-1 בפברואר 2003, התרסקה מעבורת החלל קולומביה, אילן וכל האסטרונאוטים אשר היו עמו, נספו. בצירוף מקרים מצמרר, התרחש אסון קולומביה, בתאריך יום הולדתו של הנער פטר.
התאריך בו אמור היה להיות בן 75.
שבועות ספורים לאחר האסון התגלה במקרה גם יומנו של פטר גינז, שכלל ציורים רבים וסיפורים שכתב
סיפור התרסקותה של המעבורת סוקר בהרחבה ושודר בטלוויזיות בכל רחבי העולם.
הטלוויזיה הצ'כית תיארה, במסגרת סיקור הטרגדיה של קולומביה, גם את גורלו של הילד פטר גינז, יליד פראג.
בין צופי הטלוויזיה באותו יום היה גם אזרח צ'כי, שהופתע מאוד לגלות, כי מחברות היומן הישנות אותן מצא בעליית הגג של הבית שרכש לאחרונה, היו שייכות לנער, פטר גינז אשר הוזכר בכתבת החדשות.
הוא יצר קשר עם אנשי מוזיאון "יד ושם", ומכר למוזיאון את מחברות היומן וגם חיתוכי לינולאום שמצא בעליית הגג – איורים שיצר פטר לספרים של ז'ול ורן, הסופר האהוב עליו, שבעקבותיו חלם על מסעות בחלל.
אילן רמון שהיה אמור לחגוג היום יומולדת 70 והנער פטר גינז שנשאר בן 16, מונצחים שניהם בחלל באסטרואידים שנקראו על שמם.
יהי זכרם ברוך ומאיר.
1718866966323.png
בהכנת הטקסט נעזרנו בספר: יומנו של פטר גינז: 1942-1941 ,עליו בתגובה הבאה
 
נערך לאחרונה ב:

יעלקר

Well-known member
מנהל
1718867217542.png

יומנו של פטר גינז-פטר גינז/תרגום:יוליה אלעד־שטרנגר, חוה פרסבורגר/ הוצאה:כנרת זמורה דביר/2008/ קטגוריה:ביוגרפיה, שואה, ילדים ונוער

תקציר

צירוף מקרים הוא שאחראי לגילויו של היומן.
בשנת 2003, לקראת שיגורה של מעבורת החלל "קולומביה", ביקש האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, בן לניצולת אושוויץ, לקחת עמו במסעו סמל כלשהו לשואה. על פי הצעת מוזיאון "יד ושם", נבחר ללוות אותו הרישום "נוף ירח", שיצר ב־1942 פטר גינז, נער יהודי יליד פראג שנספה באותו מחנה השמדה.

בסופו של דבר, הרישום שנשא איתו רמון אל מותו הוא שהוציא מחושך לאור את דפי היומן שכתב הצעיר הצ'כי, ושבהם תיעד את חיי היומיום בעיר הולדתו הכבושה בשנים 1942-1941. שבועות ספורים לאחר התפוצצות ה"קולומביה" פנה תושב פראג אל מוזיאון "יד ושם" ועניין אותו בשש מחברות גדושות בכתביו של פטר ובציוריו, שמצא בבית ישן שקנה בפרוור של העיר.

הפריטים שהתגלו - בין השאר שני יומנים קטנים וסיפורים שכתב פטר - נבדקו בידי אחותו, חוה פרסבורגר, והיא אישרה את האותנטיות שלהם. מאז יצא לאור תורגם יומנו של פטר גינז ל־11 שפות, והיה מועמד לפרס ספר הנוער הטוב ביותר בגרמניה לשנת 2007.

"עדותו הכואבת של צעיר מוכשר ואמיץ, שכתב ביומנו את הספדו שלו."
די ולט

"ציוריו וקטעי כתיבתו העיתונאית והספרותית חושפים נפש עדינה ונסערת, מחשבה בהירה ויצירתיות, שלא ניתנה להם הזדמנות להשתבח."
וושינגטון פוסט

"מטלטל... חשוב כמו יומנה של אנה פרנק."
פוקוס

"פטר מציג נקודת מבט לא סנטימנטלית על עולמו המשתנה, התבוננות שעולָה בקנה אחד עם אישיותו: ספק מדען, ספק כתב, ומעל הכול, עדיין, ילד קטן."
ניו יורק טיימס
 
למעלה