מה ענין שמיטה לתשמישי...
או ג'בליה להר סיני? איני יודע אם הג'בלאי שלך דובר ערבית, שפת אימי, אבל ספק אם יידיש הוא יודע. אבל לך אומר בפשטות: הוט אר גזוגט! המקור שציטטת (גרנוט קאצר) נחשב לבר-סמכא. אצלו אין זכר לטענות הבדואים שמומחיותם בבוטניקה אוקולינריה מוטלות בספק, למרבה הצער, והיא בכלל בתחומים אחרים לדאבון הלב. בהחלט יתכן שהבדואים, עקב חסרון מחד והדמיון המינטי בארומה מאידך, החליטו שאפשר לזהות את צמח התבלין ההוא עם מרווה ריחנית (ספקולציה) למשל. זה עדיין לא מבסס את הטענה, וגם הסיפור על לוטפי המצרי נראה לי חשוד לאור המובא בגרנוט-קאצר, עם כל הכבוד הראוי (או לא). באשר לאזוב ומיורן - יש בילבול עצום בתחום הזה. אזוב, אזובית, אורגנו, מיורן, קורנית מקורקפת, ולפעמים גם צתרה ורודה, משמשים בערבוביה אצל אלה שהמושגים שלהם קלושים. כל אלה מינים נפרדים, אם-כי קרובים בוטנית כפי שציין ידידך הג'יבלאי.