מרד בר כוכבא-בשביל מה היינו צריכים

קוכולין

New member
לא היינו צריכים את זה

מדובר במרד עם סיכויים נמוכים מאד נגד האימפריה הרומית בשיא כוחה, שנגרם בעיקר בשל אי הבנה בין היהודים לקיסר אדריאנוס, שלא היה אנטישמי כלל. היהודים רצו לבנות מחדש את המקדש, ואדריאנוס רצה לבנות מקדש אלילי או משהו כזה. הוא פשוט לא הבין את המנטליות של היהודים. לדעתי, מתוך הכרות שטחית עם דמותו של הקיסר אדריאנוס, הוא לא היה מתעקש על בניית המקדש האלילי אם לא היה פורץ המרד. המרד היה תוצאה של קנאות לאומנית ודתית, בראשותם של שמעון בר כוזיבא (בר כוכבא) ורבי עקיבא, שהצית את האש הדתית הדרושה למרד. במרד הגדול, שדוכא ב-75, ניסו היהודים למרוד ברומאים כאשר היו במצב של חולשה וריקבון של ממש, ובכל זאת המרד דוכא (למרות שהוא דוכא גם בגלל טפשות המורדים עצמם, אבל זה כבר חורג מנושא ההודעה). מרד בר כוכבא היה נגד האימפריה הרומית בשיא תפארתה, ולכן היה טעות איומה שהיה חובה להמנע ממנה. למרות זאת, חובה לציין שבר-כוכבא היה מצביא מבריק, ואף הנחיל תבוסה מצלצלת ללגיונות הרומאיים שבסוריה. מספר טעויות שהוא עשה לדעתי הכריעו את גורלו מאוחר יותר: 1. פסיביות. מדוע לא ניסה לכבוש את סוריה לאחר מכן? הרי לא היה שום כוח רומי שיגן עליה. אם היה עושה צעד כזה, יכול להיות שהיה מפחיד את אדריאנוס מספיק כדי שזה ינסה להגיע לשלום של פשרה. 2. התבצרות. לאחר ששלח אדריאנוס את הלגיונות מגרמניה, בראשות סוורוס (נדמה לי שזה השם) לדכא את המרד, נמנע סוורוס מקרב גדול עם בר כוכבא, משום שידע שייתכן ויובס. בר כוכבא, במקום ללכוד את סוורוס בשדה הפתוח, ולהתמודד בקרב מעוט סיכויים ורב סיכונים, החליט להתבצר, דבר שבסופו של דבר הוביל אותו לתבוסה מוחצת. כי הרי התבצרות היא חסרת ערך, במידה ואין לך כוחות מבחוץ שיעזרו לך. אני ממש לא מבין מה בר כוכבא חשב כאשר הוא בחר בטקטיקה הזאת. אומנם גם בקרב בשדה הפתוח היו הסיכויים לרעת היהודים בצורה משמעותית, אבל רק בדרך הזאת היה להם סיכוי כלשהו, ולו קלוש, לנצח גם את סוורוס. לאחר מכן, כמובן, היה חובה לנסות ולהגיע לפשרה כלשהי עם הרומאים מעמדה של כוח. לדעתי הלקח הצבאי הגדול ממלחמת בר כוכבא הוא שטקטיקה של התבצרות היא טקטיקה אבודה מראש שיש להמנע ממנה. בכל מקרה, אני איתן בדעתי שהמרד כולו היה טעות מרה, שהובילה בסופו של דבר לחורבן עם ישראל, שלא חזר לארצו אלא לאחר יותר מאלפיים שנה. שלכם, קוכולין
 

hastings

New member
כמה הערות

לגבי הפסיביות - אני לא יודע אם הוא העריך שיש לומספיק כוח למסע כיבושים. הוא היה צריך לבסס את השליטה שלו בא"י ולא בטוח שהיו לו כוחות ממושמעים ומסודרים מספיק להרפתקאות כיבושים. אם המרד היה באמת תוצאה של חוסר הבנה וטענות ספציפיות - לא היו לו שום תכניות מוגדרות למסע כיבושים, רוע מכך לא היה לו שום בסיס כלכלי למסע כזה. בארץ הוא נהנה מתמיכת התושבים (כנראה), למערכה בסוריה הוא היה צריך בסיס כלכלי ולוגיסטי רציני ו/או צבא גדול מספיק שיוכל לשלוט באוכלוסייה ולגבות מיסי מלחמה למימון ותיספוק של הצבא. יתרה על כך, אני לא מאמין שאדראינוס היה חותם על ברית אתו. אדריאנוס ידע שיש לו יתרון שלא ניתן להתגבר עליו. המדיניות הכללית של האימפריה אז כבר לא היתה של מדינות גרורות בשוליים החיצוניים (כפי שהיה למשל במאה האשונה) והיה צורך מדיני לבסס את עליונות השלטון המרכזי. אני לא חושב שהיו ללוחמים של בר כוכבא כל סיכויים שהם בקרב ערוך. הליגיון הרומי היה הנשק האולטימטיבי ללחימה בקרבות ערוכים בעוצה גבוהה. אי אפשר היה לעמוד בפני השילוב של הניידות של כוחות הפרשים הנספחים ועוצמת ההלם של הרגלים של הליגיון. הסיכוי היחיד של בר כוכבא היה, אולי, לשמור על ניידות הכוחות שלו ולהילחם בשורה של מערכות גרילה קטנות כשהוא בוחר את הזמן והמקום, כפי שנעשה בחלק הראשון של המרד.
 

קוכולין

New member
כמה דברים

1. בנוגע למסע כיבושים, אולי אתה צודק, אבל קשה לדעת. לדעתך, לא ייתכן מצב בו הוא יממן את מסע הכיבושים תוך כדי גביית מיסי מלחמה מהאוכלוסיה הנכבשת? בכל מקרה- זה היה הסיכוי היחיד לקדם את המרד. 2. אם אתה אומר שלא היה לו סיכוי לנצח את הלגיון הרומי, אתה מתעלם מהנצחונות שלו בקרבות כנגד הלגיונות בא"י ובסוריה. למה הוא הצליח לנצח אותם, ולא היה לו סיכוי לנצח את סוורוס? 3. ועוד תהייה: אם סוורוס היה מנצח בקרב ערוך "על בטוח", מדוע הוא נמנע מקרב כזה והעדיף למשוך את בר-כוכבא למדיניות של התבצרות? 4. אני מסכים שמלחמות גרילה קטנות (בדומה שמה שעשו החשמונאים, דרך אגב) היו יכולות להיות יעילות יותר. 5. אי אפשר לדעת מה היה עושה אדריאנוס אם סוורוס היה מובס. יכול להיות שאם הוא היה מוכה מספיק, הוא היה מגיע עם בר-כוכבא להסכם כלשהו, אבל אי אפשר לדעת. שלכם, קוכולין
 
למעלה