הבדלים בעלי משמעות
ברק, זה נשמע הגיוני, אלא שהגיונם של הסדרים חברתיים קצת שונה מזה. לא מדובר כאן בבעיה טכנית של זיהוי, מהסוג שהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרה עוסקת בהן. מדובר בסוגיה פוליטית ותרבותית ממדרגה ראשונה, כיוון שהיא נוגעת לדרך שבה מאורגנת החברה. לכן, בניגוד לזיהוי של המשטרה, שהוא זיהוי לצורך איתור, הזיהוי של משרד הפנים הוא זיהוי לצורך מיון - לצורך שיוך בני אדם לקטגוריות. חוקים ותקנות, ובוודאי כאלה המסדירים עניינים כל כך בסיסיים כגון זהותו של אדם, לעולם אינם עוסקים בעניינים "טכנייםבלבד. חוקים ותקנות משקפים תמיד את האינטרסים של קבוצות מסויימות, בין אם מדובר באינטרסים כלכליים, פוליטיים, חברתיים או כל אינטרס אחר. השאלה הנשאלת היא מדוע בכלל יש למדינה אינטרס לזהות אנשים. זה איננו מובן מאליו שיהיה קיים רישום של אזרחים, כמו שלא מובן מאליו שהחברה תרצה להבחין בין אנשים על בסיס הבדלים כאלה או אחרים ביניהם. בתעודת הזהות לא כתובים מאפיינים של הזהות כגון מה הצבע האהוב על בעלת התעודה, מיהם חבריה הקרובים ביותר, אילו כתמי לידה יש לה, איפה מצחיק אותה כשמדגדגים אותה, אילו שפות היא יודעת, מה הדברים שמפחידים אותה, מה החלום הכי גדול שלה או האם היא אוהבת לרקוד. אלה דברים שמגדירים את זהותו של אדם לא פחות מה-DNA, טביעת האצבעות, רשתית העין וכמובן איבר המין שלו. חלוקת בני אדם לקבוצות נסמכת תמיד על קיומו של הבדל שנתפס כבעל משמעות. הכלל הוא: אמור לי אילו הבדלים בין בני אדם משמעותיים בעיניך, ואומר לך על איזו חברה ברצונך להגן. בדרום אפריקה, בתקופת האפרטהייד, היה רשום בתעודת הזהות צבע עורו של אדם (למעשה, היו שני סוגי תעודות שונים – ללבנים ולשחורים, אבל העקרון ברור). צבע העור נתפס כמשמעותי. במדינת ישראל יש אנשים בעלי תעודת זהות כחולה, ואנשים בעלי תעודת זהות כתומה. אלה בעלי זכויות בדרגה גבוהה יותר מאלה (שלא לדבר על מי שאינם זכאים לתעודת זהות כלל, שהם נטולי זכויות כמעט לחלוטין). גם בעלי התעודות הכחולות נבדלו ביניהם עד לא מזמן: רישום הלאום היה מיועד לברור את היהודים מהלא-יהודים, לתפארת מדינת ישראל. בתעודת הזהות יש רישום של מין לא בגלל שמישהו רוצה לזהות באופן חד-חד ערכי אדם מסויים מכל האנשים המרכיבים את החברה האנושית. הרישום נובע מכך, שבחברה שלנו בני אדם מחולקים לבעלי זין ולבעלות כוס (בהתעלמות מכל מי שהם בעלי משהו אחר. ההנחה היא שלכל אדם יש או את זה או את זה). ניתוח הסיבות לכך שהחברה תופסת את ההבדל בין זין וכוס כבעל משמעות עלול לקחת אותנו רחוק, ולמעשה זה התחום שבו עוסקות תאוריית המגדר, התאוריה הקווירית, ועוד כמה דיסציפלינות. אם לתמצת את העניין מאד מאד, נצביע על כך שהדברים קשורים בין היתר בצורך להבטיח שהיחידה החברתית הבסיסית, היא המשפחה, תהיה מורכבת באופן מדוייק מבעל זין ומבעלת כוס, ומצאצאיהם. כל בסיס אחר ליחידה חברתית כזאת – נחשב כמאיים על החברה ויש למנוע את קיומו. סיבה נוספת, קשורה לזו הקודמת, להבחנה בין בני אדם על בסיס איברי המין שלהם, היא שבתפיסה הנורמטיבית השלטת, בעלי זין ובעלות כוס נתונים לשתי מערכות שונות של כללים, ציפיות ומסלולי חיים. כיוון שכך, ובידוע שבעלי הזין הם בעמדה חזקה יותר, הכללים, הציפיות ומסלולי החיים האלה מחייבים הסדרים פורמליים ובלתי פורמליים, שבבסיס כולם נמצא הצורך להבטיח, שמערכות ההווייה השונות של כוסים וזינים ישמרו על המבנה החברתי השולט. עוד הערה: הנטיה לחלק את העולם לטובים ורעים היא טבעית, אבל במקרה הזה, התעקשות המדינה על קיום ההסדרים הנוכחים אינה נובעת מזה שיש קומץ פקידים רעים במשרד הפנים. הלוואי וזה היה כך, זה היה מקל מאד את העניינים. לא, המצב הנוכחי נובע מתפיסות מושרשות מאד בכלל החברה הישראלית, ולכן הוא כל כך קשה לשינוי. האיפיון "חרדים פאשיסטיים" גם גובל בגזענות וגם חוטא לאמת, כי במשרד הפנים יש גם פקידים חילונים ומפד"לניקים, ובעניינים כאלה לא הפקידות מחליטה, ובכלל - חרדים רבים הם אנשים הרבה יותר פתוחים ונאורים מחילונים לא מעטים. נורה
