מרווחים בחיים

[דוד היחיד]

מרווחים בחיים

ישנם מרווחים שחוזרים על עצמן לפי דפוס הפעולה הפנימי וזה בא לביטוי במצבים של ערכי שינויי מודעות בתוך סיטואציות , דהיינו ההכרה חוזרת על תבניות בסיטואציות דומות
של שינויי מודעות .
דהיינו אנו חוזרים על דפוס פנימי של הכרה ושינויי מודעות בפריסות חדשות של סיטואציות
כאשר הכוח המניע הפנימי לא מודע הוא רק פועל ,
ואילו החוכמה והבינה מתגלים לאור הפנימי המתפלג כהכרה ושינויי מודעות בסיטאציה ובסיטואציות שונות , ואז מהי הקומה הפנימית וחוסנה , בהתקלות בסיטואציה חדשה
ועד כמה אנו פה ועכשיו עם הכוח המניע הלא מודע ועד כמה הוא מודע להליכי ההכרה ושינויי המודעות מסיטואציה בסיסית המגדירה יחסי סיטואציות אחירות ,
ומשם לדפוס פעולה וגישה לפתירת בעיות , ועד כמה סבלנות וסובלנות יש לנו בהתאם למאגרי החוויה המתפלגת המשתנה ועד כמה רזרוות או הפנמת גישה סובלנית יש לנו,
ומכאן לראיה של בעל ואשה ,
בעלה = בל +עה , עה- עולם שינויי המודעות , בל= האות הראשונה והאחרונה בתורה
דהיינו מכלול התוכן הפנימי , הבא לביטוי ז-כמרחב כ- הכוונה שנתכוונה ונשכחה , ר - היורדת כלפי היש =זכר . ואזי אם הוא מתגבר -ג - בחלק הבר - הוא גם גבר .
דהיינו הדפוס הפנימי של התורה החוזר כערך המבט הפנימי ההכרתי לעומת שינויי המודעות בסיטואציות , הוא ערך בעלה .
דהיינו אותו דפוס של מרווחים +כוח מניע .
ואזי הדפוס הזה גם קייים אצל נקבה מהעם , דהיינו היא נותנת את הערך הנקוב בשינויי המודעות , דהיינו מה ראלי ותכלס מיתוך סך שינויי המודעות לעומת ההכרה ,
והסיטואציות , אולם מיתוך היבט מאורי האש ושינויי המודעות לאור השפעת המאור אש הבא מאביה ובעלה לשון אשה , וצריך לשכנע את הזכר הגברי להיות גם איש ,
שישוטט עם האשה במאורי האש ושינויי המודעות , דהיינו איש ואשה .
ואז קצת לכל חלק של איש זכר (בחור) גבר בעלה כמרחב מתגבר קיים =זוג .
ומכאן המילה זוגיות מרחב לחיבורי חלקיו וחלקיה , נקבה עלמא נערה (בחורה ) אשה
וזה לאור המרווחים ,
דורש תובנה וחוכמה לחיבור אלה לזוגיות שלימה ,
ואזי במרווחים צצים להם בסוף ילדים ,
ואז מנגנון הפריה ורביה הוא כך גם אם זה ללא ילדים , לגבי כל עניין .
דוד

 

[pynokyo]

דוד, אתה מביא לכאן דברים מעולם הקבלה

מאוד קשה לקריאה ולהבנה.
אני בטוחה שאפשר לפשט את הכתוב לשפה יומיומית שתהיה ברורה לכל קורא.
בתורה כתובים רעיונות - יש מי שטורח להיכנס לפרטי פרטים, שהם סוג של מעטפת לעולם הרעיוני.
אם תוכל, למען כל הקוראים, להתמקד ברעיון עצמו ללא כל המעטפת של האותיות והסברים מסביב - אודה לך.
אנסה לקרוא שוב - לא בטוח שאצליח להבין.
תודה

 

[דוד היחיד]

בוא ננסה לפשט בדוגמאות

אני הולך מחדר לחדר בבית , הסיטואציה שונה בכל חדר ,
אבל אני + ההילה ומה אני מקרין מתייחס לזה ,
יש חלק פנימי בהכרתי המאיר את העצמיות שלי המתפרס בכל חדר ,
וגם אנרגיות המקיימות את הגוף והמטאפיזיקה שלו לעומת סיטואציות החדרים .
ועילהם פרוסים על האנרגיות הללו , תחושות רגשות מחשבות זיכרונות דימיונות מודעות והכרה וכו' , יש כאילו גרעין פנימי של מה אני בכל פריסה כזו ,
ותשומת לבי ופיקוס הכרתי , נע בתוך הפריסות הללו , ועושה קפיצות של תחושות רגשות מחשבות זיכרונות דימיונות מודעות והכרה וכו' .
וכאמור יש מרווח בתווך בין כל נקודת פיקוס ותשומת לב .
מרחב התווך הזה מצויין באות ז' , כאמור מרחב שבירת אורות , או היכן הכדור המאיר שלי כלפי חוץ יש לו פחת ,
מרחב זה של שבירת אורות בו אני פרוס בסיטואציות , הכולל כ- כוונות שלי שהתכוונו ושכחתי מהם היורדות מכדורי אך נשארות בפריסה , מציינות את המילה זכר .
אז אפשר לחשוב שזכר זה רק כוונות שלי , לא זכר גם מביא כוונות מהבורא וגם משלו.
הרי הוא מתגבר כגבר , ומחדיר למרחב את מה שהוא כיוון ושכח ,
ואז כמה חדות יש לו בכוונה שלו וכמה פחת , באינטאקציה עם הסיטואציה והזולת .
אז כאשה המאורי אש המודעים נפרסים במרחב הנ"ל , והם מאירים ערך נקוב של מה פרוס , והתאמה ושילוב מרחבי מתגבר יחדיו יוצר זוגיות טובה .
עד כמה התחשבות ובינה יש לאיך זה פועל , ומה כל אחד מביא .
וכשיש פחת רציני לשני הצדדים יש בדרך כלל ריב .
ואז הגישה הסובלנית שזה השקעת אהבה ומיקוד למרחב ולנקוב ,
ואיך לקדם את העלילה , ואיך להוסיף לה תיבול לכיוון פורה ומפרה ,
אם זה באנרגיית זיכרון של חוויה משותפת , או תיכנון עתידי של יצירת חוויות כאלה באיזה נופש , או בישול משותף או כל מה שיתן מומנטום למרחב המשותף ,
כדי שלא יהיה כבדות ומיאוס , ולזה צריך אהבה וסובלנות .
במרווחים המשותפים וכל אחד ומרווחיו , יש לזה גרעין פנימי , שגם בנוי מתכנים פנימיים יותר ,שיותר גבוהים , ואזי אילו פעולות יכוונו את המרחב האישי והזוגי .
כמו פעילות ספורטיבית או מדיטציה יוגה וכו' או תלמוד התכנים הללו הפנימיים בתלמוד תורה , שיהיה דלק ולא יהיה מיאוס , ולזה צריך חוכמה ובינה ,
דהיינו להבין את המרחב בו הערכים הללו נפרסים של כוונות שנשכחו ,והיכן הם נשארים פרוסים ב-6 רמות ה-מה שלנו , דהיינו לערכים הפנימיים הללו יש 6 רמות פרוסות ואחת אור היולי .
ובכל רמה מה-6 , יש תכנים נפרסים שלעומתם יש מרחב כוונות שנשכחו ,
דהיינו רעיון החוכמה , והבינה היא ירידה לערכים הללו כמצב נקוב .
ואזי אתה מתעל בים חוכמה לבינה ורמות פריסותיהם , וזה נותן דלק ותכנים ,
וכוח שלא יהיה מיאוס בפחת ,
כאשר אתה מתבונן על ערכיך שלא משתנים לעומת המשתנים בגרעין הפנימי ,
אתה נע בין הכרה למודעות , ומה אתה חווה בהם , וזה הולך איתך לכל סיטואציה ,
וכמה פחת יש , שלבסוף מוביל לעייפות ושינה לכיול מחדש לגרעין הפנימי .
כאשר אתה רותם את תובנתך לערכי הפעולה של שמכוונת , ומאיר את שנשכח ,
ע"י שינון , או מעבר נוסף באותו חדר ,
כיצד הפנימי הגרעיני מתקשר בזוגיות מרווחת , מראה מה אני מכניס כתוכן פנימי ,
דהיינו פריה , ועד כמה אני פורס זאת רביה .
ואזי הפריה ורביה היא תכנינו בהם אנו פועלים כהמשך ציווי מהאל , ולעיתים זה מוביל לילדים .
כיצד אני מעורר עוד כוח ותובנה לצאת ממיאוס ושיעמום , תלוי בערכי הפנימיים הגבוהים פריסתם והזנתם את ערכי החיצוניים החווים פחת ,
דהיינו עם אני עייף , השינוי מיקוד ליעף נותן כוח חדש , או ניצול המאגרים הגבוהים יותר לתת כוח . שלבסוף בא מהאל או מה הונחל לי ומה יש באמתחתי .
וחוכמה כזו בזוגיות זו אומנות , ולא רק להעביר את הזמן טכנית .
אלא לקיים קשר פורח ומלבלב בזוגיות , ובעשייה הפריתית ורבייתית ,
בקיצר פריה ורביה היא חלק ממנגנון שבו אנו פועלים ומופעלים ע"י האל ובעצמינו .
וכיצד הבנה של תשתית הפריסה והגרעין הפנימי בעל ריבוי קומות .
ואיך זה מגיב לכל פריסה בסיטואציה ישנה או חדשה .
הרווחים הללו נותנים לנו מרחבים לפעול בהם , וכאשר צר לנו , ענני במרחב יה .
דוד

 

[pynokyo]

תודה דוד - עדיין מאוד מורכב וקשה להבנה

קשה לי גם לקרוא ברצף - אני מאבדת את הריכוז.
בינתיים מה שהצלחתי להבין זה שזכר ונקבה זה עניין בינינו לבין עצמנו, מה שטמון בנו ומה שלמדנו.
פרייה ורבייה אישית/עצמית.
זהו לבינתיים.
בכל אופן תודה על הניסיון לפשט עבורי את הדברים.

 

[pynokyo]

ניסיתי לקרוא שוב - נתקעתי באמצע

האם ניסית להסביר משהו בנוגע לזוגיות - המקומות בהם הזוגיות עלולה להיכשל ואיך להתגבר על המכשולים.
קשה מאוד להבין.
למה אתה לא מדבר בשפת בני אדם - שפה פשוטה וברורה.
אני בטוחה שיש הרבה מה ללמוד לחיים מהדברים שאתה כותב, אילו רק אפשר היה להבין אותם.
לא מבינה מה הטעם לכתוב כל כך הרבה דברים בלי שהקוראים יוכלו להבין את המסר והכוונות.
האם אתה כותב לעצמך בלבד? שזה כמובן זכותך המלאה או שאתה מעוניין שגם אחרים יבינו.
תודה דוד

 

[דוד היחיד]

עוד זוית

יש מרחב פנימי בתוך גופך המאיר גם לסביבה , המיקוד החלקי בתוך הסביבה ,
שעובר ממיקוד למיקוד ביחס לסביבה , יש לו כאמור מרווחים כי הרי אתה לא תופס הכל בסביבה , ואזי יש מיקוד שלך של כוונתך (הבאה מהבורא ועוברת דרכך) ואתה מכוון את מה שאתה מכוון , אחרי שהמיקוד עבר וקפץ למיקוד שונה , מהאנרגיה שכיוונתה אותה כאילו היא נשכחה , אתה חוזר על אותה נקודת מיקוד אתה כאילו מאיר מחדש ואז פועל הנשכח כזיכרון קצר טווח , ומתחבר לכוונה שעכשיו אתה מכוון וממקד , כאמור יש מרווחים בין המיקודים ותזוזה בין מיקוד ולעיתים חפיפה ,
כמו קלידוסקופ , המרחב הזה של המיקודים ותזוזותיהם וחפיפיותיהם ,
כאילו יורדות מהפנימי שלך , וכינויים זכר .
כל מיקוד וערכיו הם כאילו ערך נקוב לחוד , ואזי יש לנו ערך זכרי ונקבי הנובע מאיתנו מבפנים , אותו דבר יש בתוך הגוף ובמעלה הפנימי לעליון של הגוף ,
דהיינו מאין צינור שמחבר את פנימיותינו למעלה לבורא ,
כאשר אתה מסתכל מהעליון הפנימי שלך , אתה מבין שההכרה בגוף יושבת על יחס הגידים והדמים , אילה שבגופך ואילו הנמשכים ומאירים ממך החוצה , ואתה מבין שהיחס למה שבחוץ בא כמודעות שאתה מאיר אינטראקטיבית ,
מאפייני המרווחים בזכר ובנקבה , נותנים לנו חיבוריות וקישוריות אפשרית במרחב מתגבר משותף , הנקרא זוגיות , וזה גם מחבר היבטים כאלה כמו איש ואישה בחור ובחורה עלם ועלמא נער ונערה , דהיינו תיאורי הארה מבפנים החוצה , וחיבוריהם במרחב המתגבר הזוגי , בו הדינאמיקה של בני הזוג מתאפיינת , ביחס להארות אלה לפי המחשבות רגשות זכרונות דימיונות חוויות וחושים הטמונים בכל אחד מדרכי ההארה הללו המשתתפים במרחב הזוגי , ואילו מוטיבים מאפיינים קשר וכיצד לגרום לו ללבלב בפתיחות ואהבה ותקשורת בונה המפרה אחד את השני , ואזי מתקיים בכך פריה שאחד מפרה את השני , ורביה שהאחד מגדיל את כמות הערכים החלשים ובכך מחזקם , דהיינו נותן ריבוי לריבוד בהתמודדות ובונה מישם בינה וחוכמה ביחסים .
וכערך עצמי פנימי לכל אחד מהצדדים בקשר .
ואזי זה גם יכול להוביל לילדים בפריה וברביה ואז הדור משתבח .
וזה אפשר לעשות ולפרות ולרבות , וכך גם הפניה של פריה ורביה בעיסוק אחר ללא ילדים דווקא .
זה איך אנו פועלים ולהיות מודע לכך או לחזק ולגדל ערכים שאינם כך שיהיו כך .
אפשר גם לעשות ילדים בלי להעביר מטען פרייתי ורבייתי וזה נקרא להשריץ .
לבנות בית בישראל דורש פריה ורבייה , ולא רק סקס וקשר עקום .
אחרי השואה העם השקיע בערכים של סקס לעשות ילדים להחזיר את המספרים של העם , ועכשיו שאנו אותו מספר כמו לפני , צריך לשוב לעבוד על הערכים החיים בתוכינו של הארת התורה , שזה הפנימי שלנו המאיר שנכתב בקוד כספר .
ותוך כדי כך להתמודד עם אתגרי המציאות המשתכללת טכנולוגית .
בקשר פרייתי ורבייתי , שי אושר ועושר קיומי שילדים יכולים לגדול בכל טוב קיומי ,
ולאו דווקא סוציואקונומי , אלא טוב פנימי המאיר עולם ומלאו שיכול להאיר לכולם .
או רק למשפחתו דהיינו לייצר עושר פנימי ואושר בקשר של תכנים חיים ולא רק תכנים אינפורמטיבים , ואז זה גם יבוא בעושר ואושר לילדים + הנקה 3 שנים ולא לערבב תינוקות עד גיל 3 עם ילדים אחירים .
קצת טיפים לחוסן העם ולקשרים זוגייים .
דוד

 

[pynokyo]

תודה רבה דוד

לאט ומעט מחלחל לי מקצת מהחוכמה שהבאת לכאן.
עדיין במעורפל ובכל זאת משהו בהבנה שלי נפתח מעט.
תודה רבה על ההשתדלות והמאמץ להעביר לי את החוכמה הזו.
(אם אפשר, תפנה אלי בלשון נקבה - כי אני כזאת, אשה בכל רמ"ח איברי

וכך אני מזהה את עצמי, אם כי בתכונותיי יש לי גם מזכר וגם מנקבה - כמו לכולם).