תגובה
שלום רב
1.זכרונך מטעה אותך. המקרה האחרון של תחלואת פוליו בארץ היה בשנת 1988. התייחסתי לנושא הסיכון של החיסון רבות. בצורה בה הוא ניתן כיום הסיכון מהחיסון הינו אפסי. בשנת 2005, המדינה היתה נקיה מפוליו, במצב כזה, בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי במסגרת המאמץ לבער את הנגיף, הופסק השימוש בחיסון המוחלש. כאשר המדינה נקייה מפוליו, אין מקום לקחת גם סיכון תיאורטי (שכאמור במשך השנים 1990-2005 כאשר הוא ניתן בצורה הבטוחה, הוא לא התממש). כיום יש תיעוד של נגיף פראי לאורך זמן שעובר מאדם לאדם ומישוב לישוב. האיום מהנגיף הפראי ממשי. במצב כזה, יש מקום להשתמש בו.
2. עם כל הכבוד לד"ר האמפריס, אני לא יכול לומר שהיא אשת מקצוע בתחום החיסונים, ובכל מקרה היא מהבודדים שיוצאים נגד החיסון. לעומתה יש קונצנזוס מקיר לקיר כמעט של מומחים מהתחומים הרלוונטיים שתומחים בחיסון, בארץ ובעולם.
3. הלינק שלך לנושא הודו לא נפתח לי אבל אני מכיר היטב את הטבלה המדוברת - ויש לי מספר דברים לומר עליה-
א. הטבלה מראה את מספר המקרים של AFP, שיתוק רפה חד בעברית, במדינת הודו בין השנים 1996-2013.
ב. AFP הינה ההסתמנות הקיצונית של מחלת הפוליו, אך גם של מחלות רבות אחרות.
ג. ניתן לראות שבין השנים הנ"ל, ישנה מגמת עליה במספר מקרי הAFP במדינה. עליה זו יכולה להיות מכמה גורמים שלא ניתן לקבוע מי מהם הנכון (או הנכונים) רק על פי טבלה זו (עליה אמיתית? גורמי סיכון סביבתיים חדשים? אמצעי אבחון חדשים? וכו')
ד. ניתן לראות במקביל, ירידה במספר מקרי הפוליו במדינה עד כדי הפסקת התחלואה שם בשנים האחרונות. דרך אגב, ניתן גם לראות שמאז שנת 2000 כמעט כל המקרים שהיו להם היו כתוצאה מנגיף הפרא ולא כתוצאה מהנגיף בתרכיב.
החיסון כנגד פוליו השיג את מטרתו ובגדול והצליח לבער מחלה זו אפילו במדינה מורכבת כמו הודו. יש כנראה גורם או גורמים אחרים שבמקביל גורמים להסתמנות זו ולמחלות אחרות וכדאי לאתר אותם בהקדם ולטפל בהם.
אציין גם שמגמת הגידול הזו אינה קיימת בישראל ולא באירופה. להלן לינק -
http://apps.who.int/immunization_monitoring/en/diseases/poliomyelitis/case_count.cfm
https://www.facebook.com/groups/154..._id=157390394458503&offset=0&total_comments=8
