מותר לתפוס טרמפ? המשך הסיפור
"
חידת הספינקס": (דרך אגב, במהלך הכתיבה עשיתי כמה שינויים זעירים בחלקים הקודמים, אבל לא אטריח אתכם בהם שוב) - - - - - - - - - - - - - - - מכונית חשמלית כחולה זעירה החלה עושה דרכה בעצלתיים במורד הדרך. הרהורים עגומים צפו ועלו בראשי בזמן שהמתנתי לה, עוקב כמהופנט אחרי התנהלותה. המין האנושי ניצב על שפת מה שנראה כפריצת הדרך הגדולה ביותר בתולדותיו. גילינו בוודאות שקיימים חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ – הם שלחו אלינו את הספינקס, שהוא למיטב הבנתנו אנציקלופדיה מושלמת שעלינו רק לפענח. ובמה אנו עוסקים ?בריגול, בקנוניות, בחשדנות. כמו תמיד. דבר לא השתנה. והנה אני, עומד לשחק בזה תפקיד מרכזי. המכונית עצרה לידי באוושה חרישית. החלון המושחר הורד ומאחוריו התגלתה אישה כהה, מתולתלת, בעלת תווי פנים מזרח-תיכוניים. "דקסטר בראון?" שאלה. הושטתי לפנים את תעודת העיתונאי שלי וחייכתי חיוך לבבי. "זה אני," אמרתי. "ארתה," הציגה את עצמה ולחצה את ידי מתוך המכונית. "היכנס". המכונית הייתה מרווחת ונוחה ממה שנדמה היה מבחוץ. בקושי הספקתי להניח את התיק שלי על ברכיי, וארתה הזניקה את המכונית לסיבוב פרסה וחזרה למעלה. "אתה אדם בר-מזל," אמרה לי. אליוט, בימים הטובים שלו, היה אומר משהו כמו "אני רואה שיש לך הערכה עצמית גבוהה. אני אוהב את זה אצל נשים". אני לא משחק משחקים כאלה. "אני יודע," השבתי "הרבה מאד עיתונאים היו נותנים את ידם הכותבת בשביל לסקר את האוראקל". "אז ספר לי," המשיכה, מבטה מופנה כל הזמן קדימה "איך זכית דווקא אתה לכבוד?" "האמת היא שאינני יודע. לעורכים שלי יש, כנראה, קשרים במקומות הנכונים. כשנותנים לך הזדמנות שכזו, אתה לא שואל יותר מדי שאלות". "חשבתי שזה התפקיד שלכם, לשאול שאלות". "את השאלות הנכונות ובזמן הנכון, לא יותר מזה" עניתי כמעט אינסטינקטיבית, אך אורות אזהרה אדומים החלו מהבהבים במוחי. ארתה עברה את הגבול הדקיק בין שיחה סתמית להבעת עניין, ובמקצוע שלנו זהו הסימן הראשון האומר שיכול להיות שמישהו, איפה-שהוא, באיזה-שהוא אופן, מתחיל לחשוד. זה לא הרבה, נכון, אבל חייבים לשים לב לדברים כאלה, ובמיוחד כשהם מופיעים בקושי דקה אחרי תחילת המשימה. "הרי גם העיתונאים האחרים צריכים לחיות ממשהו, לא?" המשכתי מיידית. ארתה המהמה משהו לא ברור. "אז ספרי לי, אם מותר לי לשאול, מה התפקיד שלך באוראקל, חוץ מלהסיע עיתונאים?" "יש לי כמה תפקידים," אמרה. "החביב עליי ביותר הוא זה של הרעיונאית". "רעיונאית?" "הרי בכל תשדורת, הספינקס ממציא צופן חדש שאנחנו צריכים לפצח. הצפנים אף פעם לא חוזרים על עצמם – לפחות זה לא קרה עד היום – והם כמעט תמיד מקוריים. התפקיד שלנו הרעיונאים הוא להמציא, כל הזמן, כמה שיותר שיטות הצפנה מקוריות ומשונות, להזין אותן לדלפי ולקוות שמתישהו בעתיד הספינקס יבחר בשיטה דומה ונצליח בזכות זה לפענח את השדר בקלות". "סליחה על הבורות, אבל מה זה דלפי?" "כל שרת, מחשב ומחשבון באוראקל מחוברים לרשת אחת, שנקראת דלפי. אם אני משתמשת במונחים לא ברורים אל תהסס לשאול". "יש מוטיב יווני בכל השמות האלה," ציינתי. "זה מקרי?" "איזו שאלה עיתונאית," חייכה ארתה "כן, זאת אומרת חלק. השם ספינקס בא מהתקשורת, כשעוד לא ידענו מה הדבר הזה שם למעלה ומה הוא מתכונן לעשות. אפולו חשב על הרבה מהשמות האחרים". "ואפולו הוא...?" "אח שלי, כמובן. איזה מין תחקיר עשית לפני שבאת?" שאלה, ולפני שהספיקו פעמוני האזעקה לצלצל שנית מיהרה לתקן את עצמה. "כמובן, הוא מוכר לרוב האנשים רק בשם פול. השם האמיתי שלי הוא ארתמיס אנאסיו. ההורים שלנו העריכו מאד את המסורת היוונית". בינתיים הגענו אל הכניסה לבניין. המגרעת היחידה בקיר הבטון העבה נחסמה בסריג פלדה כבד, וכעת זה הועלה לאיטו על ידי מנגנון נסתר וחשף את פתח החניון הפנימי של הבניין. בעודנו ממתינים לא יכולתי שלא לצחוק למראה שלט מאולתר שנתלה מעל פתח האוראקל של אפולו: "דע את עצמך".
היום ב-19:00 תוכלו לפגוש את המנצח של פרוייקט Y, פיראס חורי, שיתארח Live בצ'ט של פורום YTV ויענה לשאלותיכם. ניתן כבר עכשיו להשאיר שאלות בפורום.
לכבוד הוא לנו לארח הערב ב-21:00 גם את הזמרת יהודית רביץ בפורום מוזיקה עברית חדשה וישנה, שתענה לשאלותיכם הנערמות כבר עכשיו בפורום. יהודית מופיעה עכשיו עם המופע המקסים "ילדות" המשלב שירה ומשחק...
מקווים שלא שכחתם את חידון הבוסה נובה הישראלית. כנסו עכשיו לפורום מוזיקה ברזילאית והשיבו על החידה היומית... תוכלו לזכות בדיסק האוסף החדש "בוסה נובה ישראלית"
וגם פרסי בריטני ספירס ממתינים לכם בפורום בריטני ספירס אם רק תזהו מאיזה קליפ לקוחה "תמונת היום"...