מרוץ החיים והזמן

[lana244]

מרוץ החיים והזמן

אני מאד מנסה לארגן לי סדר יום ולא מצליחה
גם לישון 8 שעות, גם להכין לעצמי אוכל, גםל עבוד, גם לצאת להנות..
איך לעזאזל עושים את זה?!
אני לא מסוגלת לחשוב על אמהות שגם עבודות, גם מגדלות ילדים, גם מבשלות וגם מוצאות זמן לפעילות גופנית.
מה הסוד?
נורא קשה לי גם וגם וגם וגם
אני ממש רוצה להתחיל להתאמן, לישון טוב ולהכין אוכל
ולא מצליחה לארגן בכלל את היום כמו שצריך
ואז בסוך יוצא שאני אוכלת ג'אנק, או סנדוויץ קטן לא משביע..

 

[רותי 11]

אני מכירה אנשים שמנהלים יומנים

אבל בסופו של דבר אם אין לנו משמעת עצמית
אז גם יומן לא עוזר
אני גם אדם שלא אוהב לעבוד על פי יומן רק
כמובן שאני מציינת לי את הפגישות וכדומה
ומשאירה את השאר פתוח.
אחד הדברים שאפשר לעשות מעבר למירכוז
עצמי. זה כל בוקר כשאת מתעוררת ואת עדיין
במיטה פשוט לראות את סדר היום שאת רוצה
שיהיה לך כמובן שהכל יהיה בחיוך ואהבה.
כמוב ןשבמעשית את יכולה להכין לילה לפני כן
את הכל לבוקר וליום העבודה ולא בלחץ של
הבוקר

 

[KFIRB]

היום למשל הכל בו הלך הפוך מהמתוכנן

והרגשתי מנוהל במקום מנהל את העצמי והזמן שלי.
יש דברים שלא תלויים בהכרח בי , כמו למשל התור בתחנת האוטובוס, הבירוקרטיה ואפילו אורך של שיחות או ישיבות.
יש דברים שכן תלויים בי ההתארגנות שלי, היכולת שלי להגיב וכו'.

היום למשל החל בנסיעה לתחנה המרכזית לעדכון רב קו, רק שהחכמים רוצים רב קו של החברה שלהם בשביל לעדכן לסידור מורחב. אז צריך לחכות בתור זה זמן שלקחתי בחשבון, אח"כ חזרתי למקום מסויים, אכלתי צהריים ואז ביקשו ממני להגיע לשיחה "של כמה דקות" שהתארכה לכדי שעה שלמה. אבל אופס בסדר יום שלי תכננתי כמה דקות ולא שעה. השעה הזו מנעה ממני להגיע למקום שהתחייבתי להגיע אליו מראש ולכן אצטרך לשלם על כך. וזה בסדר.

אבל מטריד אותי שהזמן מנוהל ע"י אחרים או שאני לוקח אותו מאחרים כשאני מאחר.

אני יושב כאן כותב ותוהה כי אפילו את הדברים האישיים שעליי לעשות , כגון תרגול עדשה מיוחדת לעין, ועכשיו רק אעשה זאת. כל כך מרגיז אותי האופן בו הדברים ובמיוחד בסיפא של היום הזה התנהלו.

בא לי לצרוח. נכון זה לא לעניין לבטל בדקה ה91, אבל זה גם לא לעניין לשוחח כשעה על משהו שהגדירו מראש ככמה דקות. זה מביא אותי לחשיבה שאנחנו רשת...כולנו גונבי זמן ובמקביל נגנב מאיתנו הזמן...

מה טיבו של איחור?
מה טיבו של ביטול?
על מה מבטלים ומתי?

ובואו לא נשכח שיש לנו גנב זמן לא קטן שהיא הטכנולוגיה. הטכנולוגיה במיוחד כשהיא לא תקינה הופכת לגנב זמן משמעותי ביותר.

 

[Feanor75]

הסוד של האמהות האלה?

אין סוד, אין להן את האנרגיה המספיקה להעניק לילדים, לכן (ומסיבות נוספות) גדל דור של ילדים עם בעיות. זה מופיע רק בעתיד כשהילדים כבר בוגרים, לכן לא רואים את זה בהתחלה וזה עשוי להיראות סידור מוצלח.

 

[NוNין cוcNו]

אתן מזכירות לי את זה:

"אני חושבת שהיית יכול לעשות שימוש יותר טוב בזמן," אמרה, "מאשר לבזבז אותו על חידות שאין להם פתרון."

"לו הכרת את הזמן כמוני," אמר הכובען, "לא היית מדברת על לבזבז אותו, הוא לא אחד שמתבזבז!"

"אני לא יודעת למה אתה מתכוון," אמרה אליס.

"ודאי שלא!" אמר הכובען, מנער את ראשו בבוז. "אני מתערב שלא דיברת עם הזמן אפילו פעם אחת!"

"אולי לא," ענתה אליס בזהירות "אבל אני יודעת איך לנצל אותו."

"זהו! זה מסביר הכל," אמר הכובען "הוא לא סובל שמנצלים אותו. ובכן, לו ידעת לשמור איתו על יחסים טובים, היה עושה בשעון כמעט כל מה שהיית מבקשת ממנו."

- לואיס קרול

{ מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" , מפי הדמות 'הכובען המשוגע' }

 

[רותי 11]

זה הכל באנרגיות שיש לנו באותו יום

יש ימים שאני לא מספיקה כלום ולמרות הכל
ההרגשה שכל הזמן הייתי עסוקה
ולפעמים ההפך ההספק כל כך גבוה ויש אפילו
זמן לנוח
זה באמת תלוי איך אנחנו באותו יום או מה
אנחנו מביאים לאותו יום איתנו

 

[הקוסמת הורודה2]

 

[הולי 101]

אני רוצה להגיב גם לך לנה וגם לפינור 75 כאמא וגם כאישה עובדת

קודם כל לנה רק עכשיו השתחררת מהצבא , אני לא יודעת כמה שנים היית בצבא
בת כמה את ? , אני מניחה שאת ילדה אני יכולה להגיד לך מניסיוני כשהשתחררתי מהצבא הייתי באותו בילבול כמו שלך !
לקחתי את הזמן בבית עד שהתחלתי לחפש עבודה ובסוף מצאתי את עצמי במקום עבודה
תביני מתוקה הכל תלוי בך מה את רוצה מעצמך ! אני יודעת שזה מאוד מבלבל ומאוד קשה למצוא את עצמך במציאות חדשה
אבל באמת אנחנו יוצרים את המציאות שלנו , תחליטי עם עצמך מה את רוצה מהחיים שלך מה בא לך לעשות תאמיני לי שברגע שתעשי משהו שאת אוהבת
האנרגיות יתחדשו לך !

פינור זה לא הוגן לבוא ולהגיד שהסוד של האימהות היום זה חוסר אנרגיה לטפל או להשקיע בילדים שלהן , אני עובדת במקום עבודה שמאפשר לי לשלב את האימהות שלי אז אני לא עושה את הקריירה של החיים שלי ואני לא עובדת חברה ורק עכשיו אחרי 7 שנים שאני במקום העבודה שלי למדתי לאהוב אותו ואת האנשים שאני עובדת איתם אבל העבודה הזו מעניקה את את האפשרות להיות אמא ותאמין לי שברגע שאני מגיעה בזמן לאסוף את בני בן השנתיים מהגן בשנייה הזו שהוא רץ אלי עם החיוך הענק שלו האנרגיה שלי מתחדשת כאילו לא ביליתי יום שלם מחוץ לבית !
אני לא יודעת מה הסטאטוס שלך , ( גם בשבילך לנה ) היום תפיסת ההורות היא שונה לגמרי הבעל הוא חלק בלתי נפרד מגידול הילדים , האבות מאוד מאוד מעורבים בחיי הילדים ואני רואה בסביבה שלי לא מעט אבות כאלו כולל בעלי ולא אני לא גרה ברמת אביב אני גרה בבת ים.
פינור יש אימהות שאתה צודק לגביהן אבל לא כולנו כאלו.