מרחק צלע עם הרוח

צור בנר

New member
מרחק צלע עם הרוח

נקודה למחשבה: אתם טסים בשדה הבית שלכם, מעל התוואי הקרקעי של ההקפה אותו למדתם לבצע מזה שנים. יש רוח צד חזקה מכיוון המסלול. היכן תמשיכו לטוס? האם תמשיכו באותו תוואי כי כך למדתם או כי כך כתוב ב AIP, או שתקרבו , ואפילו משמעותית את הצלע מתוך מחשבה להגיע למסלול בכשל מנוע. אני לפחות תמיד למדתי שמרחק עם הרוח צריך להיקבע ע"פ היכולת להגיע למסלול בכשל מנוע. האם בהרצליה למשל, צריך לטוס על התוואי הקרקעי המוכר של בריכת הבטון, "האופרה" ובית לוינשטיין , או להתקרב למסלול ברוח דרומית?
 
עם הרוח...

כל פעם שיצא לי לטוס עם אלון חיים הוא חזר והדגיש לי את הנקודה הזו: לתכנן את ההקפה כך שאוכל להגיע למסלול אם הולך לי המנוע. אני חושב שזה מתאר את הכל.
 
טיסה בלי מנוע

המשותף לכל שלוש הבעיות שהועלו ע"י צור - טיסה לאחר כשל מנוע. אני חושב, צור, כי השאלות בכלל לא היו עולות לו כל אחד מהמדריכים שנכח בפורום המדריכים היה צובר נסיון דאייה. טענתי בעבר ואני ממשיך לטעון גם עכשיו, לאחר שהשאלות עלו, כי מי שרכש נסיון דאיה יודע כי אפשר לטוס גם ללא מנוע! אם כובה לך מנוע תוך כדי טיסה שגרתית (בנתיב או בשטח אימונים - בהדרכה) קודם כל המשך לטוס. מטוס אינו אבן ולא נופל באפס זמן. יש ש פ ע זמן להספיק לעשות ה כ ל עד אשר המטוס יגיע לקרקע. וזה נכון כל עוד תטיס את המטוס בזוית ההתקפה האופטימאלית שלו לקבלת LD מכסימאלי! (לצערי, במטוסי ה-GA אין מד זוית התקפה שהוא המכשיר האידיאלי לחיווי אותה זוית ואנו משתמשים במהירות כאינדיקציה בלעדית למציאת המהירות לקבלת LD מכס´). הטסת המטוס במצב זה מותירה מספיק זמן ומרחק לתיכנון נחיתת האונס (כולל מציאת שדה) ולאחר שכבר מאורגנים ומוכנים - גם נפשית!!!!! - לביצוע הנחיתה שלא על מסלול מסודר, אפשר לגשת בזמן שנותר - וכאמור, יש הרבה זמן - לנסות ולהניע. כי גם אם ללא נצליח להתניע, הנחיתה המסודרת כבר מובטחת. כל שנאמר לגבי כשל מנוע בנתיב, נכון גם למקרה של כשל מנוע בהקפה, בחלקיה השונים. קודם כל המשך להטיס את המטוס והבא אותו לזוית (למהירות) שיתנו את הזמן/מרחק שיעניקו לך את הפוטנציאל לתכנון הגישה לנחיתה באופן המסודר ביותר. ולא משנה אם יש רוח או אין רוח. תיכנון ההקפה והנחיתה נעשים תוך כדי תיקון מתמיד לפי מצב/מיקום המטוס ביחס לנקודת הנגיעה המתוכננת. ואם יש סחיפה, לא משנה לאיזה צד, יש להחזיר את המטוס למסלול הטיסה שיביאו לאותה נקודה מתוכננת. כל שנאמר כאן הן פעולות שכל דואה מתחיל לומד כבר מהטיסה הראשונה ואינו מוצא בזה כל ענין לדיון אם צריך לתקן כך או אחרת - הוא מתקן עפ"י המתבקש מתנאי הטיסה באותו רגע. אריאל אריאלי
 
נ"א בכשל מנוע

מצטרף לעצת אריאל. הייתי מחייב טייסים בכמה שעות הדרכה בדאייה. שם כל נחיתה היא נ"א... ועליך לתכנן את הנגיעה בהתאם. טומי
 

צור בנר

New member
העניין הוא שבדאייה

יחס הגלישה טוב פי 4 ממטוס וזה יכול להטעות.
 

צור בנר

New member
לא בטוח שהבנת את כוונתי לגבי ה AIP

ברור שלא התכוונתי שכאשר הולך מנוע, ממשיכים לטוס לפי ה AIP. השאלה הייתה - מה יש לבצע - PATTERN של עם הרוח המוגדר בAIP או זה שיביאך למסלול בכשל מנוע?
 
סליחה, אבל לא מסכים

אני מוחה בתוקף על הענין הזה של "אם ילך מנוע בהקפה". ראשית, אף אחד לא יכול לתכנן את זה כך שבכל נקודה תצליח להגיע. מי שלא מסכים, מוזמן לבוא איתי לטיסה, ואני אסגור לסרק מתי שבא לי, ונראה אם תגיעו. ואני לא מדבר על רגע ההמראה. אני אתן לכם להגיע ל 800 רגל קודם. שנית, הרבה יותר מטוסים נהרסו בגלל הקפות גרועות מאשר בגלל כשל מנוע. כשל מנוע בפני עצמו אינו מסוכן, ואינו הורג. לעומת זאת, שינוי מבנה ההקפה ע"י הטייס למשהו שאינו רגיל אליו, דווקא כאשר יש רוח שאינו רגיל אליה, עשוי לגרור בדיוק הקפה דפוקה ונזק למטוס. למעשה, זה בדיוק מה שקרה בתאונה האחרונה בהרצליה - הפקחית במגדל שלחה את המטוס להקפה "מוזרה" עקב צפיפות וזה החל שרשרת טעויות. הפקה צריכה להיות מסודרת להצליח כאשר המנוע עובד והכל תקין, לא כאשר יש בעית מנוע. ומטוסים לא שוברים בתרגולים, בבקשה. שלישית, אתם באמת חושבים שהמסלול יהיה פנוי ונקי בדיוק כאשר המנוע ילך לכם עם הרוח? לא יהיה איזה חכם שעושה את הבדיקות על המסלול, או אחר בפיינל שלא שם לב לחירום האמיתי שהכרזתם? ואתם תצליחו להכניס לקשר את העובדה שזה חירום אמיתי (אם יהיה לכם חשמל כמובן)? לא תרגול, שהמגדל יקרא לכם לבטל, אלא חירום אמיתי? מה הסיכון בלהתחיל את הנ.א. לכוון המסלול ואז לראות שאינו פנוי, ולהתרסק לתוך קבוצת מטוסים שתעלה כולה באש? דרך אגב, אפילו יצחקי הגדול, באחד הנ.א. שלו, למסלול של הבונים במטוס חקלאי, לא הצליח לשדר מה קורה, ואנשי הבונים ניסו לתת לו מכות אחרי הנחיתה כי "מה פתאום אתה נוחת בלי אישור" ... רביעית, כולנו אמורים לדעת שמנוע כובה בדרך כלל בגלל חוסר דלק (לכן בודקים דלק לפני נחיתה), מייד עם הפעלת עומס עליו (קצת אחרי הניתוק - הנקודה הכי גרועה), או אחרי עומס ממושך (טיפוס ארוך, טיסה עם התחממות וכו´). הסיכוי שהמנוע ימות דווקא בקטע הקצר של עם הרוח, בכח חלקי ואחרי שהטיפוס הסתיים - קטן. חמישית, יש סטטיסטיקה ברורה, בעולם ובהרצליה, לגבי חזרה למסלול. סה"כ תקלות מנוע בהקפות בעשר שנים: בודדות. סה"כ נחיתות בשטח כתוצאה מכך עם נפגעים בנפש: אפס סה"כ נסיונות לחזור למסלול עם נפגעים בנפש: אחת (ועם מדריך!) (לפחות זה מה שאני יודע. אשמח לשמוע אחרת) כלומר, מי שמתעקש להציל את המטוס ולחזור למסלול, בין אם תכנן "נכון" את מיקום "עם הרוח" ובין או לא, מסכן את עצמו מהותית. ולשם מה? בשביל שהביטוח של אותה חברה שלא עשתה ביקורות כמו שצריך, או המתינה עם החלפת המנוע עוד קצת, או לא בדקה DI כמו שצריך - שהביטוח של אותה חברה ירויח עוד קצת כסף? כאשר עליתי לסולו על הפיטס, המשפט האחרון ששמעתי היה ממיכל יצחקי - "אתה יודע כמובן שבמקרה חירום, זורקים את המטוס, לא החיים". ולמזלי, יצא לי לעשות פעמים נ.א. בחיים וכן, אני יודע! אבל רוב הטייסים, ללא ניסיון קודם בנ.א., לא מבדילים בין השנים. סיכום שלי: הקפה עושים עם מנוע. כל הזמן. "אם ילך מנוע" - לא שיקול. נ.א. עושים במקום פתוח ונוח לנחיתה. לא חשוב מאיזה נקודה זה מתחיל. לא מרחמים על המטוס בנ.א. אלא על הטייס והנוסעים. הבחירה לחזור למסלול למי שזה הנ.א. הראשון שלו - כמעט תמיד טעות.
 
שאלה ../images/Emo35.gif

כתבת שבמקרה של כביית מנוע ונ.א לחזור למסלול יהיה בדרך כלל שיקול גרוע. אבל בכל זאת בספר תדריכים מלמדים לעשות הקפה גם בנחיתת אונס, ואם כבה לך מנוע בעה"ר זה כמו המצב של נחיתת אונס שמוסבר בספר תדריכים. למה אם ככה לא כדאי לחזור למסלול אם אתה נמצא בעה"ר?
 
הקפה בנ.א.

מלמדים לעשות "הקפה" גם בנ.א. עצמו בכדי לראות את המסלול, לבחון את הרוח, ולעשות דברים "מסודר". אבל זאת רחוקה מאד מההקפה הרגילה. בכל מקרה, בנ.א. הדיוק למסלול מסוימם, בפרט ברוחב 16 מטר כמו בהרצליה, אינו דרישה סבירה או נחוצה. לכן, ברגע שהחלטת לחזור למסלול, החלטת גם לעשות "נחיתת דיוק" - וזאת החלטה שגויה עבור רוב הטייסים.
 

צור בנר

New member
כמה הערות לדבריך

א. השיקול של לשמור על הקפה רגילה ומוכרת, הוא בהחלט שיקול חזק, אך האם כלל זה לא מכוון רק לטייסים בעלי נסיון מועט, ולא לאחרים? כוונתי, בלי לפגוע באיש היא, האם עלינו לקבוע כי אנו לא משנים את ההקפה, למרות שהדבר יכול להיות בטוח יותר, רק כדי שלא נתבלבל כשפתאום יש הקפה לא מוכרת? מה נעשה במנחתים שאין אנו רגילים לנחות בהם? מהו הכלל בו נשתמש כשנטוס בחו"ל? מה יותר טוב - " טוס בהקפה מוכרת, פן תתבלבל ותשכח להוריד גלגלים" או "תכנן את ההקפה, כמו את טיסתך, כך שבמטוס חד מנועי, ברוב זמן ההקפה, יהיה לך מסלול בהישג יד" ב. מי אמר שבכל שלב בהקפה ניתן להגיע לנחיתה? הכוונה ברעיון של שמירת צלע עה"ר במרחק כזה, שיגביר עד מקסימום את הסיכוי להגיע למסלול, בהתחשבות במגבלות החוקיות (איזורים שאסור לטוס מעליהם וכד´). ברור לחלוטין שאין קשר בין כשל מנוע לאחר המראה לכשל מנוע בשלבים אחרים בהקפה. לכן, הדוגמא המובאת, אינה רלונטית. יותר מזה - המשפט המסיים: "לחזור למסלול - כמעט תמיד טעות" - משפט מסוכן. הוא נכון לנ"א אחרי המראה וגם זה לא תמיד. ג. מדוע לא למקסם את סיכויינו להגיע למסלול אספלט, ואפילו יהיה זה הרצליה, דבר שישמור בעיקר על חיינו, מבלי לדבר על המטוס. נכון שנחיתה בשדה חרוש - אין פרושה מוות, אך מדוע לא ללמד להתאים את ההקפה לתנאי מזג האוויר? ד. הגעה להקפה בטיסות רגילות היא לא הגעה אחרי טיפוס , אלא דווקא בסוף טיסה (זה נכון שאנו מרבים לתרגל זאת באימוני הקפות, אך מטרת התירגול היא להכין לטיסות הרגילות) כשיכול להיות שלא העשרנו את התערוב אחרי הנמכה, שכחנו להעביר למיכל מלא והמיכל התרוקן אחרי טיסה ארוכה ועוד. יש מספיק סיבות שהמנוי יכבה בעה"ר, למרות שזה לא קורה כמעט. מאותה סיבה, האם תגידו כי אין צורך לתכנן נ"א בתדירות גבוהה במהלך טיסה רק כיזה לא קורה לעיתים קרובות?
 

yoavav

New member
אותי לימדו ש..

לא נותנים לרוח לשלוט במטוס. אם יש רוח צד, טסים עם אף לרוח ולא משנים את נתיב הטיסה. חוץ מזה, לא הצלחתי להבין אף פעם את התרגול של כשל מנוע בצלע עם הרוח. מה הטעם לתרגל דווקא נ"א בנקודה הזו? האם יש סטטיסטיקה שאומרת שמנוע כבה בעם הרוח יותר מאשר בפיינל או בבסיס או בצולבת או בנקודה הכי מחורבנת שיכול להיות? נראה לי כי מאחר וטייסי GA לא מתרגלים נחיתות נ"א אמיתיות (אלא מפסיקים אותם ב500 רגל) זו פשוט הזדמנות לתרגול אמיתי. וכל היתר הוא אגדה אורבנית על כיבוי מנוע. חוץ מזה בתרגולי הGA שלי בנ"א בצלע עם הרוח, יכולתי להגיד מראש מה הנקודה שהמדריך/הבוחן יורידו את המנוע לסרק. זו הנקודה שממנה ה ם יודעים להביא את המטוס למסלול. כל הניסיונות שלי להביא את המדריך לתרגל זאת בנקודה אחרת מזו הקבועה, עלו בתוהו בטענה שזה מסוכן. רק אל תקפצו לדעת מי המדריך, זהו מדריך שזוכה בפורום זה לציונים והערכה גבוהה. אפרופו, תרגולי חרום בהקפה... לא מצאתי (למרות שחיפשתי ואני עדין מחפש) מדריך שיהיה מוכן לתרגל איתי חרומים בהמראה בהרצליה וזה כולל לפחות 3 מדריכים מוכרים ומנוסים. הטענה היא שזה מסוכן. אני מסכים כמובן, אבל המסקנה שלי היא שאם יש בעיית מנוע בתחילת ההמראה בהרצליה לא לנסות לחזור בשום פנים ואופן לשדה. בלימודי האולטראלייט שלי בתנובות, תרגלתי ביחד עם אפלבוים חרומים בהקפה. ראיתי אותו מדגים כיצד חוזרים למסלול והבנתי שאין לי שום יכולת לבצע תמרון בגובה כזה במהירות כזו בהצלחה. הידע התברר כשימושי כי היתה לי בעיית מנוע באחד הסולואים הראשונים ונחתתי בשדה פלפלים ולא על המסלול. משום מה אפלבוים נתן לי את הציון 8 על השיעור הזה, למרות שלדעתי הגיע לי 10 עגול ויפה. לאחר שהבעתי את מחאתי דרך "מתווכים", הוא היה מוכן לשקול להעלות לי את הציון עם אגיש בקשה מסודרת. אני סרבתי והכתם בגיליון הציונים שלי נשאר ואני עד היום זוכר את זה. חניך שמבצע נחיתת אונס ולו ולמטוס שלום לאחר בעיית מנוע בגובה של 100 רגל, מגיע לו ציון 10!!!
 
הסטטיסטיקה אומרת

לשאלתך, הסטטיסטיקה אומרת שהנ.א. תמיד בנקודה הכי מחורבנת שיכול להיות ולגבי הציון 8 אצל אפלבוים - תפסיק כבר לקטר על זה. נכון שדפקת את גלגל האף ודחפת פלפל לצינור הפיטו? אז זה רק 8 וזהו.
 

omni

New member
הקפה בחרום

אותי לימדו שתמיד תמיד תמיד יש לבצע את ההקפה בצורה סטנדרטית! הדבר נכון כאשר המטוס תקין, ונכון מאד כאשר המטוס לא תקין. טייס שטס במטוס עם תקלה כל שהיא, נמצא בלחץ נורא וזה מוריד את יכולת התפקוד שלו,(כולנו זוכרים איך ההקפה היתה לנו לחוצה נורא כשהתחלנו ללמוד..). לכן ביצוע נתיב סטנדרתי יכול רק להוריד לחץ ולהעלות את רמת הביצוע. שינוי נתיב ההקפה כאשר המטוס תקין הוא לחלוטין טעות ויכול לגרום לנחיתות לא טובת כתוצאה מביצוע פינל לא מוכר וכו´ דבר נוסף אין שום הקפה בארץ שניתן להגיע מכל נקודה לנחיתה על המסלול! בכדי שזה יהיה אפשרי צריך מסלולים מאד ארוכים (2 ק"מ) ואז ניתן לתכנן הקפה שניתן יהיה להגיע למסלול בכל רגע בהקפה (כולל בצלע אחרי המראה) טסתי באוסטרליה במסלול שאורכו 4 ק"מ ורוחבו (הסלול) 70 מטר ושולי המסלול (שמתאימים גם כן להמראה ונחיתה) ברוחב 300 מטר. על מסלול כזה תמיד ניתן לנחות על המסלול מכל מקום בהקפה. בהזדמנות זו אני גם רוצה להסב את תשומת לב כולנו לכל מיני עצות והצעות שאפשר לקרוא באינטרנט והם לא מתאימים לצורת תפעול המטוסים בארץ ולכן צריך לקחת אותם בפרופורציות המתאימות. ולעניין מניין נחיתות האונס אני הפסקתי לספור כשעברתי את 30 נחיתות האונס. (מנוסה..) ודבר אחד אני יודע בוודעות ככל שמספר נחיתות האונס שטייס חובה מתרבות כך רב הסיכוי להוציא את המטוס שלם מכל העניין אבל זה מאד קשה למי שלא מתורגל ואני מאכל לכולנו שלא נהיה מתורגלים.
 

יורםפלד

New member
אומני - 30+ נ"אלפים אמת?!

היה מנוע? נגמר הדלק? איציק באולטרלייטים שטסים 50-40 מי"ש עם מנוע של מקסחת דשא, אם לא היה קאט זה "נס". אני מקוה שהמזל ימשיך לשחק לך, צריך את זה בכל נ"א, בכל אופן תפסיק עם זה.........זה מסוכן.
 
למעלה