מריבה ועוד מריבה

מריבה ועוד מריבה ../images/Emo7.gif

אני כבר יותר מ-21 שנה מכירה את המריבות, שומעת למרות שלא רוצה לשמוע, מעורבת- כי מכריחים אותי להיות מעורבת. ופוחדת- פוחדת שגם לי זה יהיה ככה בזוגיות שתהיה לי
האם הרגשתם אי פעם שהתנהגות של אחרים תחלחל אליכם ותשפיע עליכם אם בהיבט זוגי או בתחום העבודה וכו'
מה עושים כשמרגישים ככה
 

לקשמי

New member
הרגשה מוכרת

אני או-טו-טו בת 30 ומעולם לא היה לי בן זוג. אני חושבת שאחת הסיבות העיקריות לכך היא שיש בי פחד שאם יהיה לי בן זוג, מערכת היחסים הזוגית שלי תהיה שחזור של היחסים בין ההורים שלי, שהיא מאוד לא בריאה. היום, תודה לאל, אני כבר לא חיה עם ההורים ואני חושבת שבגלל זה היום יהיה לי יותר קל לעבוד על על עצמי בעניין הזה. אני לא מעוניינת כרגע שיהיה לי בן זוג, כי אני לא מרגישה מוכנה לזה. אני חושבת שמה שאני צריכה לעשות זה פשוט לעבוד על עצמי, להוציא את הכוחות שאני יודעת שקיימים בי ולהיות אדם בזכות עצמי ולא שחזור של ההורים.
 
../images/Emo45.gif צעד מאוד נבון

לתת לפחד לעבור באמצעות עבודה עצמית ולהמתין לרגע שתרגישי מספיק בטוחה בעצמך ליצור קשר זוגי. כמוך - כמוני בתחומים אחרים. אבל אותו עקרון.
חיבוק
 

BellA עלמה

New member
מאוד מסכימה איתך

עבודה עצמית+ מודעות עצמית (וגם טיפול לפעמים) לא חייבים להיות כמו ההורים
 
לקשמי ../images/Emo24.gif

תודה על הפתיחות בתשובתך
אני חושבת שמצד אחד אני מאוד רוצה זוגיות ואהבה כי אף פעם לא הרגשתי נאהבת <אבל זה כבר לשרשור אחר> ולכן למרות זאת אני כן מנסה, אני כן יוצאת לדייטים וכו' ומנסה לחשוב על עמודי התווך שהייתי רוצה שהקשר ביני לבין בחור יהיו ואת העמודי תווך הללו אין במערכת יחסים, כך שמקווה באמת שזה לא יהיה כמו אצלם- שזה לא יהיה מקרה שכשצעירים אומרים שנהיה שונים מההורים ובסוף נהיה כמוהם
 
לפעמים אנחנו עושים שיקוף ישיר

מההורים שלנו - להתנהגות שלנו. העתקה. חלק מהמקרים אנחנו מודעים. בחלק מהם, לא. לא מבחינים מתי וכיצד הפכנו להיות כמו אמא או אבא. מדוע את פוחדת? הבחנת בסימנים בהתנהגות שלך שהזכירו לך את ההורים?
 
בגיל 16...

מצאתי את עצמי עם החבר הראשון רבה איתו על כל שטות, עד שפתאום שמתי לב שאני דומה לשני אנשים שמכירה היטב- הוריי. ממש רבנו כמו זוג נשוי עד שחתכתי את זה כי זה ממש לא נראה לי לעניין. אולי זה היה קצת מחוסר בגרות של שנינו, אבל זה לא משהו שאמור היה לקרות בגיל כזה- לריב כמו זוג נשוי!
 
צודקת.

זה דווקא גיל טוב. כי הבחנת בזה מוקדם. ומה חתכת? את צורת ההתנהגות? או את מערכת היחסים איתו? לדעתי יש לשנות את צורת ההתנהגות קודם. להשתמש בניסיון כדי ליצור שינוי ולקביעת דפוסים משלנו שאינם תלויים במה שראינו בבית.
 
את שניהם...

ניסיתי לשנות את העניין, לא לריב, להבליג, לדבר במקום לריב וכו' אבל אז שמתי לב שהבנאדם שחשבתי שהוא חמוד ונחמד הוא חסר טקט ודפוק וחתכנו את זה בהחלטה משותפת.
 
ועדיין יצאת ושכרך בידך.

כי למדת ממערכת היחסים הזו. על עצמך. על מי שאת לא רוצה להיות. על מי שאת רוצה להיות. ועל הצד השני. מה את מצפה ממנו. ומה את מעדיפה לדחות.
אין טוב מכך.
 
בהחלט כן..

לפי אייך שאני רואה היום את מערכת היחסים של אבא שלי עם חסרה שלו זה ניראה לי ניצול כספי מוחלט של בת הזוג שלו כלפיו מכיוון שהוא היה איש בודד לפניה והיא מנצלת את זה.. ובגלל זה זה מכניס אותי ללחץ ולפחדים שבת זוג עתידית שלי תנסה גם לנצל אותי כמוהה וזה מאוד גורם לי לפחד מקשרים חדשים....
 
למעלה