מריבות בגלל הורי בעלי

טל 300

New member
מריבות בגלל הורי בעלי

בוקר טוב לכולם אנחנו ביחד כבר 9.5 שנים נשואים 6.5 שנים יש לנו ילדה אחת. אנחנו נוסעים להוריו פעם בשבועיים שלושה לחצי שעה עד שעה . הביקור תמיד מאולץ,אני יושבת קפואה הילדה (בת שנתיים וחצי) לא ממש מתייחסת אליהם בעלי משועמם. מדובר בשני אנשים שלא עושים כלום עם עצמם יושבים כל היום בבית (שניהם פנסיונרים וכסף לא חסר). כל הזמן מספרים על מחלות ומחושים כל שאלה כמו מה נשמע זוכה לתשובה "חיים עדיין". פשוט מדכאים.הם לא מציעים אוכל או עוגה או ביסקוויט או שתייה (לעיתים קפה לבעל)או פרי או משהו. כלום. מין ביקור קר ומאולץ. אני כועסת עליהם שנים זה התחיל בגלל החתונה עצמה הם עשו הכל להרוס לי את טקס החתונה לפני תוך כדי ואחרי. מאז היחסים הידרדרו גם כי שנים ציפיתי להתנצלות מהם ולא זכיתי. עכשיו אני מרוחקת. הם לא משקיעים בילדה מבחינת זמן ותשומת לב וגם על זה אנחנו כועסים. הם אף פעם לא באים אלינו.כשאני יודעת שעינו לנסוע לשם אני פשוט במתח ועצבים כל אותו יום. אז מה הבעיה? הורי שגרים רחוק הם ההפך הגמור הילדה מתה עליהם כל השבוע רוצה לנסוע לשם. פעם בשבועיים אנחנו נוסעים לשם לביקור של 6-7 שעות כולל הנסיעה (שעה לכל כיוון). אולי זה מוגזם אבל הילדה פשוט רוצה לנסוע ופעם בשבועיים זה לא נורא. לא? הבעל מקנא אתמול בדרך לשם שוב התחילה מריבה בנושא -תדירות ואורך הביקור לעומת הוריו. פתאום אני אשמה שאנחנו יושבים שם אצל הוריו חצי שעה (לרוב הוא מיואש מחוסר האפשרות לדבר איתם על משהו נורמלי ורוצה ללכת). אני אשמה שהביקורים מאולצים (הם תורמים לכך לא פחות) ואני אשמה שהילדה לא מתה עליהם (נו באמת).לטענתו הוא בא להורי רק כי הוא לא סומך עלי בנהיגה ארוכה בכביש. (חוצפן אני נוהגת מצויין והוא ממש לא!!!!) בכל אופן נמאס לי הודעתי לו ששום דבר לא ישתנה אני לא אוהב את הוריו ולא אשנה את תדירות הביקורים שגם ככה הורסים אותי ומצידי שלא יבוא להורי.(לא מקובל עליו בגלל הנהיגה -חוצפן). אם הוא מתכוון לריב איתי כל שבועיים על הוריו אז אפשר לגמור עם הנשואים האלו כי הנושא מוצה ונמאס לי. הודעתי לו שהדבר היחידי שהוא צריך לחשוש ממנו בנסיעה שלי להורי זה האפשרות שאני אסע עם הילדה ולא אחזור. טוב אז אנחנו לא מדברים מאתמול בבוקר. בעיקרון אנחנו זוג נהדר עם הרבה אהבה וחיים טובים. רוב המריבות מתחילות נוגעות או נגמרות בהוריו ודיייי נמאס לי מהנושא. אני לא מסוגלת לשחק את המשחק איתם !!! ולהיות נחמדה כאילו. לא יכולה. הם באמת אנשים שונים קרים עצלנים קמצנים. לא אוהבת אותם ולא אוהב. מה עושים?
 

עציון

New member
ממה שניתן להבין...

הרי בעלך מסכים איתך ביחס להוריו. אם כך, לא מובנת המריבה איתו? בהנחה שמה שאת כותבת, זו האמת הצרופה (כי תמיד יש צד שני למטבע...)אני מציע לך לעשות מה אני הייתי עושה וגם עשיתי בביקורים אצל משפחה משעממת: מביא משחקים של הילדה ומעבירה את החצי שעה או שעה במשחק איתה או קורא לה סיפור או רואה יחד איתה טלויזיה. כל לא תסבלי מהשעמום המוקרן על ידם. כך תעבירי את השעה. והעיקר, כך גם לא תריבי עם בעלך ה "חוצפן"... לענ"ד..
 
בוקר טוב לך טל../images/Emo42.gif

חצי שעה או שעה פעם בשבועיים זה ממש לא נורא. זה בטל בשישים לעומת מה שכלות אחרות נאלצות לשאת למורת רוחן. חמיך הם כפי שהם ולא תשני אותם. גם אין טעם בכך. לפי דעתי בעלך נבוך מהמצב ומתוסכל ממנו וכיוון שאננו יודע לנתב את התסכול שלו הוא מוציא אותו עליך. זאת בהלחט לא סיבה להתגרש ממנו. צריך לדבר על הדברים, לפתוח את הקלפים ולהניח אותם על השולחן ולפתור את הבעיה. הוא נבוך ומבולבל ולא מבין איך לעשות את זה. אז תעשי את זה את בשבילו. תאמרי לו שאת יודעת שהמצב הזה קשה לו ומביך אותו ואולי אפילו מבייש אותו. אבל את לצידו וחושבת שיש לבצע את החובה הזאת מידי פעם ולעבור אותה בשלום. אמרי לו שאת לא כועסת עליו בכלל בשל היחס הקר של הוריו כלפיך וכלפי ילדתכם. נהפוך הוא את מרחמת עליו בשל כך ומצטערת שאתם לא יכולים להיות משפחה יותר חמה ומאוחדת. תחליטו ביחד להפוך את הביקור אצל הוריו ליום כיף. ללכת אליהם בשבת בבוקר לשעה ומשם ללכת למסעדה או לפקניק ולבלות כמה שעות נעימות יחד. הכי חשוב שתסבירי לו שאת לצידו ולא נגדו וגם מוכנה לעשות מחוות קטנות על מנת לשפר את המצב. מה אכפת לך להביא לחמותך זר פרחים קטן ב-15 שקלים כל שבת? לך זה לא יחסר ולה זה יעשה המון למרות שהיא לא תראה את זה בהתחלה. נסי ותיווכחי. שניים תמיד יכולים להתגבר על בעיה יותר טוב מאחד.
 

אילנה40

New member
איזה עצות נפלאות

קיבלת, ואנסה להוסיף מעט משלי. כפי שכתבת הם אינם עושים עם עצמם דבר ולכן הם משעממים ולכם כנ"ל. אם כן נסו אתם ליצור את הענין, ע"י הבאת אלבומי תמונות, יצירות של הילדה סיפורים ממה שקורה אצלכם וכו´. אולי אפילו להביא אתכם איזה מאכל מענין או עוגה. לפעמים שינויים בהרגלים של שני הצדדים יכול להביא לאיזו מערכת יחסים חדשה. אני לא מצפה שתשכחי את המשקעים מהעבר אבל זה יקל גם על בעלך ותמשיכו לצעוד יחד לעבר השקיעה.
|המלצה
 

עדוש

New member
הם פשוט לא שווים שתריבי עם בעלך

אני מסכימה עם מה שכבר נאמר. ופעם בכמה שבועות זה באמת לא נורא. אם את רואה שבעלך נפגע מהם, תנסי לא לדחוף לו את זה לפרצוף בכל ריב, כי פוגע עוד יותר.
 

בת ה י ם

New member
בעלך לא אשם שאלו הוריו

כל מה שנאמר שם למעלה.....נכון וצודק טפטפי לו אט לאט (אבל בטוח!!!) עד כמה הם פוגעים בו/בך/ בקטנה והשאר יבוא מעצמו....
 

טל 300

New member
תודה רבה על העיצות של כולן

אבל בנתיים בלהט הויכוח שסרב לגווע התקשרתי להוריו לידע אותם שמסע ההסתה שלהם מצליח והם יהיו האשמים בכישלון נשואי. טוב מזה בטוח לא יצא אבל כעסתי כל כך...... נאמתי בפניהם שיפסיקו להסית את הבן שלהם ושאני מבינה שיש להם בעיה עם היחס שלי אז שיבחנו גם את היחס שלהם כלפי ושהם יכולים להיות מרוצים שמסע ההסתה שלהם מצליח וניתקתי. יהיה שמח היום.
 

הגנובה

New member
טל היקרה../images/Emo70.gif

ראשית, ברוכה הבאה
אני כל כך מבינה מה את עוברת... כנראה שאתם סוחבים משקל מאוד כבד מאז החתונה על כתפיכם... עצתי לך - לעולם אל תתקשרי בחמת זעם לחמתך וחמך, במיוחד לא כאשר בעלך לא בסביבה... הם תמיד יסובבו ויסלפו את מה שאמרת ויעשו פיל מזבוב... אם את חושבת שהם מחרחרים ריב... נסי לדבר עם בעלך - אני יודעת שזה לא קל... אני יודעת שזה נורא קשה... אבל נסי להראות לו את הצד שלך בקטעים האלה. לדעתי, בעלך מתלונן על הנסיעות הארוכות להורייך מפני שבתוך תוכו הוא מקנא שבמשפחה שלו לא מתנהגים כמו במשפחה שלך, הוא מקנא ביחסים הטובים ביניכם - יחסים שאין לו עם משפחתו. אני במקרה הזה הבהרתי לבעלי - שאין סיכוי שהוא יגרור את היחסים שלי עם הורי ומשפחתי לדרגת היחסים שלו עם הוריו ומשפחתו. קיבלת כאן הצעות מהצעות שונות, כולן טובות וכולן קשות... ואחרי שיחת הטלפון שלך - את צריכה לעשות בקרת נזקים עם בעלך... מצטערת שלא יכלתי לעזור יותר.
 

אופה3

New member
טל, קודם כל המריבות האלה לא יובילו

לשום מקום, אל תשכחי שאת בעצמך מציינת שאתם אוהבים והכל טוב ויפה, אז בגלל ההורים שלו להתגרש, לא נראה לי לא כל כך מהר, קיבלת פה הרבה עצות טובות, אבל אני חושבת שאת פשוט צריכה לשבת ולדבר עם הבעל, נכון זה קשה שיש הורים כאלה, אבל גם אל תשכחי שזה ההורים שלו, מי שילדו אותו וגידלו אותו, גם לו בטח קשה לראות את המצב הזה, ואת האישה שהוא אוהב וחי איתה שונאת את ההורים שלו, פשוט תנסי להניח לעבר ולזרום איתם, תביאי פעם אחת עוגה, תזמיני אותם אליך לשבת בצהרים, תנסי לספר להם מה קורה לילדה, מה חדש, מה היה בגן, פשוט מאוד תנסי לבוא בדרך נחמדה ולא תוקפנית אולי זה יעבוד, מה שלא הולך בכוח הולך במוח (בדרך כלל זה ההיפך), לדעתי אין פה מסע הסתה אלא פשוט נראה לי שקשה להם עם העובדה הזאת שמישהי לקחה את הילד שלהם וזהו. זה לא קל להורים לאבד ילד לטובת אישה זרה, אבל הם יצטרכו להתמודד עם זה, ועדיף שתעזרי להם, להבין את העובדה שאת אישתו ואתם המשפחה שלהם לטוב ולרע, וכדאי פשוט לעשות שלום בית, וככל שתעשי את הדברים האלה בנועם זה יהיה יותר טוב שיהיה לך כל טוב האופה
 

יעל11כהן

New member
ההצעה שלי

כמו שזה נראה לי : אם את חושבת שהם הסיתו את בעלך לתבוע שיוויון בביקורים אצל המשפחות, אז זה אומר שאכפת להם. אולי הם נפגעים מכך שאתם נשארים אצלם מעט? אולי הם נפגעים מכך שאתם באים אליהם כל שבועיים-שלושה ואל הורייך כל שבועיים? לא יודעת. אבל נראה לי שגם הם ממורמרים מהמצב. כתבת שהם ניסו להרוס לך את החתונה ושנים חיכית להתנצלות. לא כתבת מה ואיך, אבל ציפיה להתנצלות לא מובילה לשום מקום מלבד השארת המירמור. בסך הכל לא נראה לי ממה שכתבת שהם אנשים "רעים". כתבת שהם משעממים, חסרי חיים, לא מתעניינים בכם אלא רק בעצמם, לא באים לבקר אצלכם ולא מראים עניין בילדה. אני הייתי הולכת לכיוון מה שמישהי כתבה כאן קודם : הם משעממים ולא מתעניינים בכם? נסי את להיות זו שמעלה את רמת ההתעניינות. תתענייני באמת ובתמים במחלותיהם ובכאביהם, הביעי השתתפות, נסי להציע "תרופות סבתא" ששמעת עליהם וכדומה. הם סיפרו בביקור על כאב ראש חזק של החם? התקשרי אליהם כעבור יום-יומיים ותתענייני בשלום הראש הכואב. כפי שבודאי הייתי עושה לו היה מדובר באביך ובאמך. הם לא מתעניינים בכם? פתחי להם פתח להתעניין בכם. ספרי על מקרה משעשע שארע לך בעבודה, ספרי על שבח שקבלה הילדה מהמורה/גננת, התייעצי עמהם בדברים לא חשובים - אבל מספיק כדי שיתנו להם חשיבות בעיני עצמם. לא מתעניינים בילדה? כנ"ל. ספרו להם על הישגיה בלמודים / בחברה. הצביעי בפניהם על דמיון של הילדה לאחד מהם בחיצוניות או באחד מקווי האופי (כן. לא להזדעק. בכל זאת, היא צאצאית שלהם. בטוח יש איזה שהוא דמיון לא?). הם לא מגישים כיבוד? יש משפחות שלא נוהגות. היי את או בעלך היצירתיים כאן. קומו בטבעיות למטבח ותשאלו מי רוצה שיכינו לו קפה/תה. הביאו עוגיות מאצלם או מאצלכם. לאט לאט הם יתרגלו לארח אתכם סביב כיבוד כלשהו. ובקיצור : לא להיות קפואים. להשקיע בקשר הזה. בכל זאת, אלו הסבא והסבתא של הקטנה שלכם. וכמובן, שכל הנ"ל יהיה מתואם עם בן הזוג שיתרום מחלקו - ולא להשבר אם זה לא עובד אחרי שבוע. בסך הכל אתם נשואים כמעט 10 שנים ולוקח זמן לתקן יחסים. לגבי בעלך : אל לך להתמרמר על שהוא מתמרמר שזה המצב עם הוריו. בסך הכל הוא כנראה מרגיש פגיעה אישית מכך שהמצב נוצר. ולא משנה מי אשם. גם אם הוריו הם האשמים הבלעדיים במצב, איך לומר? "היו חכמים ולא צודקים". אתם תעשו את שלכם - ואני בטוחה שבמשך הזמן, עם הרבה רצון טוב ומעט הומור, המצב ישתפר לאין ערוך. עדיין תעדיפי וגם בתך תעדיף את הורייך, כי הם כנראה אנשים יותר חמים ופתוחים, אבל תגלי שאת נהנית גם ממפגשים עם הורי בעלך. בהצלחה.
 
למעלה