קשה לקבל ילד שהוא לא שלך
לו היה הילד שלך מתוק ומחונך ושקט וממושמע ומנומס, אז היה קל יותר לקבל אותו.
ממילא זה נורא קשה לקבל ילד שהוא לא שלך, אז כשהוא ״ילד טוב״ זה מקל מאוד.
אבל כשהוא לא ממושמע, זה מעצבן.
זה כמו ילדים כאלו שרואים בגינה, והם לא שלנו, והם מתפרעים ומשתוללים...הם ילדים מעצבנים.
אזתארי לך להכניס הביתה ילד מעצבן כזה? לא שלך?
זאת נראית לי לא רק משימה בלתי אפשרית (כשהמשימה היא לנהוג אליו בשוויון וכבוד), אלא טעות פטאלית כלפי הילד.
אני מניחה שלא חשבת שזה יהיה ככה.
אבל עוד לא מאוחר לשנות.
וממש לא חייבים לגור יחד.
הילד שלך הוא כנראה -לפחות כלפי בן זוגך, אחד מאותם הילדים המעצבנים האלה.
סורי.
אבל אם ככה הוא מרגיש, ולפי התיאור שלך, הוא אכן מרגיש ככה, גם אם הוא מספיק חכם לא להודות בזה, אז עבור הילד שלך -שאת לא יכולה לראות איך הוא מעצבן עבור אחרים - הנוכחות של מישהו שלא סובל אותו, היא נזק אדיר לאישיות שלו ולהתפתחות שלו.
 
זה ממש לא קשור לאיסוף מהגן או כל דוגמא אחרת.
אלו סימפטומים של גבר שהילד הזה גורם לו לאי נחת.
אני מניחה שהוא אהב אותך והכל, אבל אני רואה שהילד הזה הוא מבחינתו, ממש מעמסה מעצבנת.
 
אני חושבת שבן הזוג שלך צריך להודות בזה, לפחות כלפי עצמו, וללכת ליעוץ כדי ללמוד איך להתמודד עם התחושות שהילד גורם לו, כך שהילד לא ירגיש את זה וכך שההתנהלות בבית תהייה שוויונית.
ואני חושבת שאתם חייבים להחליט על חוקים בבית ועל דרכי חינוך שיהיו מותאמות.
 
ואני חושבת גם, שאת צריכה להודות בפני עצמך, שהשובבות של הילד, היא כנראה יותר מסתם שובבות.
חוסר חינוך וגבולות , הם לא סתם ילד שובב.
זה לגמרי בקטגוריה של ילד מעצבן.
סורי.
אם תודי בפני עצמך שהילד שלך לא מתנהג באופן שגורם לאחרים לרצות להיות בקרבתו, אזיהיה לך קל יותר להבין את בן זוגך.
ואז תוכלו לקבל ייעוץ משותף איך לנהוג בבית.
 
אבל אם את לא תודי בפני עצמך שהילד שלך לא נחמד,ואם הוא לא יודה בפני עצמו שהוא לא מחבב אותו בכלל, ואם לא תלכו לייעוץ, זה בטוח ייגמר בפיצוץ גדול, ועד אז, לילד ייגרם ממילא נזק נפשי.
וחבל.
 
