מבינה אותך לגמרי
גם לי יש אחות אחת שאיכזבה אותי נורא. זה התחיל מזה שהיינו קטנות, ואחרי שאמא שלי נפטרה, הייתה איזו התקרבות. אבל כשהתחתנתי היא בכלל לא הייתה שם בשבילי. היא כל מה שיש לי בעולם כמשפחה (אבא נפטר מזמן) והרגשתי שהיא לא ממש שמחה בשבילי. שנים הייתי " הרווקה", ואז היא יכלה להתנשא עלי ואז כשהתחתנתי השתנה האיזון. היא התנהגה לא יפה אל החבר שלי עכשיו בעלי, דיברה עליו לא יפה, לא פירגנה. נסעתי להתחתן בקפריסין, היא לא צילצלה כל התקופה לפני, בלילה לפני הנסיעה היא התקשרה - תגידי מחר את נוסעת? פשוט זוועה. לא קיבלתי ממנה מתנה לחתונה! היא אמרה שאין לה כסף... מה ששבר את קש הגמל היה שאחרי החתונה היא נזכרה באיזה הלוואה שהיא נתנה לי - משוה פתוח כזה שהיא אמרה שאני יכולה להחזיר מתי שבא לי. ופתאום היא הבינה שהתחתנתי עם משיהו שמצבו הכלכלי טוב, ואז היא בצורה מאוד גסה דרשה אתה כסף חזרה. לא התחשבה בכלל בזה שרק עכשיו התחתנו, שאני בתחילת מערכת יחסים ושהבעל שלי לא אמור מיד בהתחלה להתחיל לשלם כל מיני חובות שיש לי לאחותי והייתי די לחוצה בכסף אחרי החתונה. כשאמתרי לה שאין לי עכשיו ושאני לא התוכננתי לזה כי השארנו את הנושא שלך ההלוואה פתוח לגמרי - היא אמרה לי שאני אקח הלוואה מהבנק. רק כשאני נזכרת בכל זה - אני כל כך כועסת שאין לך מושג.. ניתקתי איתה קשר די בתמיכה העדינה של הבעל שלי, שבהתחלה לא רצה להתערב, ואחרי שהוא ראה איך שהיא מתייחסת אלי, נתן לי להבין שזה לא לענייין. גם אני מרגישה בודדה. אבל כבר קיבלתי את גזר הדין. אני מתנהלת בעולם כאילו אין לי אחות.
כל כמה זמן בממוצע אתם רבים עם האחים
מי יוזם את המריבות בד"כ ומי מסיים אותם
