מאתר NFC משנה שעברה
המוני מתפללים הגיעו במהלך ליל אמש (ב', 23.1.06) להשתטח על קברה של מרים הכובסת. מי היא אותה גברת אלמונית שגם היום, 40 שנים אחרי שהלכה לבית עולמה, מושכת אליה כמו אל מגנט אלפים רבים של יהודים? לא הרבה ניתן לספר על מרים. העיתונות החרדית פירסמה בצינעה מודעות המבשרות על יום הזיכרון לאותה צדקת מסתורית, אך כמעט כל החרדים ששאלנו אותם על זהותה אמרו ברובם כי מעודם לא שמעו עליה, אך בודדים השיבו ששמעו ואין הם זוכרים במי המדובר. גם ברשת האינטרנט קשה למצוא מידע לגבי זהותה העלומה. אף על-פי כן, מדי שנה בתאריך כ"ד לחודש טבת נוהרים הם בהמוניהם במהלך הלילה וביום שלמחרתו אל קיברה של הכובסת. בלוח "דבר בעִתו" של הרב מרדכי גִּנוט מצוין יום זה כיום פטירתה של מרת מרים בת ממה מזרחי, הידועה בשם "הכובסת מירושלים" ונקברה בהר המנוחות בגבעת שאול. הרב גנוט ומי שכתב ספר על ספרי צדיקים - הרב ישראל גליס, שניהם בקושי יודעים לספר ל-Nfc על דמותה של הכובסת. מה שכן הם יודעים לספר הוא שהמדובר בכובסת שבין יתר לקוחותיה נמנה גם האדמו"ר מזוויל (ה"זעוויהל'ר"), צדיק בזכות עצמו שרבים שיחרו לפיתחו על-מנת לברכם. תרנגולים על המיטה בלית מכונת כביסה שתכבס היתה נעשית עבודת המירוק המייגעת בידיים, תוך הפלאת מכות קרש בבגדים. פעם בשבוע היתה מגיעה כהרגלה גם אל בית האדמו"ר מכניס האורחים. האדמו"ר, שביתו היה פתוח לרווחה לכל - לרבות בעלי חיים שהאמין כי מגולגלות בהם נשמות שצריכות "תיקון", ולא פעם ניתן היה לראות על מיטתו תרנגולים שנכנסו מן החצר - שלח את הבאים להתברך אל הכובסת הצדקת. לא הצלחנו לגלות מה בירכה מרים, אך מן הידוע היום שבקרב אלו הפוקדים אותה נמצאים אנשים חשׂוכי בנים רבים, שבאים להתפלל לקדוש-ברוך-הוא, כי בזכותה של אותה כובסת, שעל קיברה באו להשתטח, ייפקדו בזרע של קיימא.