מיכל של עומר ויובל
New member
מרימים ראש
עומר ויובל היום בני שישה שבועות ועדיין לא מרימים ראש. אני יודעת שזו תופעת לוואי של עניין השכיבה על הגב. כל כך שמחתי כששניהם הסכימו מההתחלה ברצון לישון על הגב. לפחות נחסכה ממני דאגה אחת. בטיפת חלב נתנו לי הוראה "לאמן" אותם - כלומר להשכיב על הבטן ולעודד אותם להרים את הראש. הבעיה היא ששניהם לא ממש אוהבים להיות על הבטן, אלא אם כן הם עייפים (ואז אין טעם בכל העניין), והעסק מסתיים תוך שתי דקות בקיטורים ובכי, למרות המאמצים שלי לדבר ולשחק איתם. והשאלה - האם לעזוב את זה ולתת לזמן לעשות את שלו, או להתעקש איתם על האימונים? עוד לא שמעתי על ילד בריא ונורמלי שלא הרים בסוף את הראש... חוץ מזה, יובל התחיל השבוע לחייך באופן רצוני. איזה אושר
עומר ויובל היום בני שישה שבועות ועדיין לא מרימים ראש. אני יודעת שזו תופעת לוואי של עניין השכיבה על הגב. כל כך שמחתי כששניהם הסכימו מההתחלה ברצון לישון על הגב. לפחות נחסכה ממני דאגה אחת. בטיפת חלב נתנו לי הוראה "לאמן" אותם - כלומר להשכיב על הבטן ולעודד אותם להרים את הראש. הבעיה היא ששניהם לא ממש אוהבים להיות על הבטן, אלא אם כן הם עייפים (ואז אין טעם בכל העניין), והעסק מסתיים תוך שתי דקות בקיטורים ובכי, למרות המאמצים שלי לדבר ולשחק איתם. והשאלה - האם לעזוב את זה ולתת לזמן לעשות את שלו, או להתעקש איתם על האימונים? עוד לא שמעתי על ילד בריא ונורמלי שלא הרים בסוף את הראש... חוץ מזה, יובל התחיל השבוע לחייך באופן רצוני. איזה אושר
