מרכז העולם...

[Mr Ka]

מרכז העולם...

הכתיבה כמובן בלשון זכר, אך מיועדת לשני המינים. אתכם הסליחה, ההבנה והרצון. התחלת לצאת עם מישהי, היא מאוד מוצאת חן בעינך. עוברת תקופה מסויימת שבה אתם מרגישים הכי אוהבים בעולם. האם אתה שוכח את החברים שלך? את הידידות שלך? את החיים שהיו לך לפני שנכנסת לקשר עם הבחורה? האם זה נכון שהחברה שלך הופכת להיות מרכז העולם בשבילך, או שאתה הופך אותה להיות ככה, וכמו ששמים לסוסים על עיניים, מכסים כאלו, ככה אתה שם גם לעצמך, וכל דבר שאתה עושה, זה בשביל הקשר, למען הקשר, בשביל החברה ולמען החברה?

 

[סקארלט אוהארה]

אני חושבת שמה שתיארת

הוא דיי אובססיבי. היו לי בחורים כאלה, מעולם לא הייתי הבחורה הזו.

 

[Mr Ka]

אנסה לחדד מעט את השאלה

האם תתנו מעצמכם את כל כולכם למושא אהבתכם מבלי לקבל פידבק מהצד השני? האם תהיו אתם המשקיעים היחידים בקשר מבלי לקבל תמורה עבור ההשקעה? האם תהיו אלו שמנסים להוביל באופן תמידי את הקשר שלכם?

 

[MaYa 181]

תראה..

אני חושבת שזה באמת ככה,ברוב המקרים,אבל בצורה קצת שונה ממה שתארת.זה לא שלא אכפת לך כבר מהחיים הקודמים שהיו לך לפני שנכנסת לקשר,אלא שפשוט הקשר ´משדרג´ לך את החיים בצורה כלשהי,ואתה בתוך ההתלהבות והרצון להשקיע בו.הוא משנה לך את החיים,אין ספק. ואותו אדם שנכנסת איתו לקשר,חשוב לך נורא-כי מבחינתך הוא עכשיו חלק נכבד מהחיים החדשים והמשודרגים שלך. ולכן זה נורא קשה להפרד,ושאותו חלק עצום מהחיים נעלם.ואז אתה מרגיש שאתה נשאר בלי כלום,ולבד.

 

[MaYa 181]

ולאחר שחידדת את השאלה..

תראה,זה קשה.אהבה זה תמיד דבר קשה,מי כמוני יודעת. קשר זה דבר שצריך להשקיע בו.לכן אני חושבת,שגם אם תרצה,בסוף תוותר.גם אם תהיה מוכן להיות היחיד בקשר שמשקיע ומוביל,ולא תקבל שום פידבק-בסוף תשבר. אהבה זה דבר קשה,כבר אמרתי?..

 

[זה שהולך ולומד בדרכו]

צודקת במאה אחוז..אבל..

צורות הנתינה של אנשים שונים -שונות..למראית עין יכול להיות שבן זוגך אינו נותן כלום יחסית אליך..אבל למעשה את מקבלת המון..רק בצורה שונה. חלק נותנים מתנות ומחוות-שוקולד,פרח,תכשיט,מכתב אוהב-מסר פשוט בפלאפון. חלק מעניקים מחוות מחזקות -נשיקה בציבור,חיבוק כשרע,אוחזים בידך כשהם מרגישים שמשהוא לא בסדר.. חלק נותנים רק בחדרי חדרים-אם בשעות האינטימיות או בזמן שאיש אינו רואה. וחלק נותנים רק מבט ורמזים.. אך בסופו של דבר כולם נותנים-השאלה אם אתה קשוב ורואה את הנתינה.

 

[סקארלט אוהארה]

זה קצת שנוי במחלוקת אצלי.

בעקרון, כן ולא. כן, יש אנשים שאני אעשה המון בשבילם רק מעצם קיומם [2 אנשים]. לא, אני לא ארגיש כאילו אני היחידה שמשקיעה. קצת מסובך אצלי העניין הזה.

 

[אורזמן]

אחרי החידוד אענה בקצרה

לא לא לא לא משנה כמה אתן את עצמי, אשקיע והוביל בקשר עם מחשבה שהצד האחר לא צריך לתת כלום מעצמו, תמיד יהיו משקעים שיעכירו במשך הזמן.

 

[Vdrums]

בלי פידבק אין רצון לתת.

לפחות אצלי. להוביל מובילים ביחד, אני לא רועה והיא לא כבשה וההפך. (איזה דימוי

) ויש חברים עדיין והיא תפגשו אותם ואני את שלה. אני לא בעד לבנות עולמות מקבילים ברמה כזאת זה לא תקין.

 

[מתוק 1 המקורי]

MR KA. קבל חיבוק../images/Emo24.gif צודק באלף א

אחוז

 

[זה שהולך ולומד בדרכו]

בנוגע לשאלתך-

כן.אני נותן את כולי ולא מצפה להרבה בחזרה..פרט לכנות.

 

[ילדת הכוכבים]

שאלת שתי שאלות

1. האם בן הזוג במרכז העולם והחברים נידחקים לצד. הוא בהחלט תופס חלק ניכבד במרכז העולם שלי, את החברים רואים מעט פחות מהסיבה הברורה שיש פחות זמן. אבל בשום פנים ואופן לא שוכחים ולא מזניחים! 2. האם אני אהיה הצד היחיד שמשקיע בקשר. לא! לא! לא! קשר הוא דו צדדי, אני אתן את כל כולי למי שאני אוהבת אבל מצפה ליחס דומה

 

[k e r e n m]

אני אומרת..

שמטבע הדברים כאשר אתה מתחיל לצאת עם מישהו/י או שנמצא בקשר,החברים שלך אם אתה רוצה או לא, הופכים להיות קצת פחות במרכז העיניים שלך,חלילה לא אומרת לנתק מגע, אבל זה די מובן שהקשר איתם יקבל מימד קצת שונה,מבחינת לראות אותם תראה אותם אולי פחות, ואולי יצא לך לדבר איתם קצת יותר בטלפון,ולפי דעתי זה די טבעי שזה יקרה.

 

[k e r e n m]

העיניים=העיניינים

 

[Mr Ka]

קצת הסבר לשאלות שלי

ראשית, תודה לעונים. מקווה שמי שהייתה אמורה לראות את התשובות, רואה אותן ומבינה מה שניסיתי להסביר. השאלות שלי נשאלו בעקבות שיחה שהייתה לי עם אחת הגולשות, אשר הקשר בינה לבין החבר, פורק לאחרונה. כי ראתה בו כמרכז העולם ומיכוון שהייתה די מבואסת מהנושא ודי מדוכדכת ניסיתי לעזור לה. כשהבנתי שהיא הפכה אותו למרכז חייה, הסברתי לה ופתחתי כאן את השרשור. התשובות שלי הן: ברגע שיש חברה, אז בדרך כלל היחס לחברים יורד מעט, ועולה כלפי החברה עצמה. אמנם היא הופכת אט אט להיות חלק מרכזי ומאוד נכבד בחיי, אך לא אנטוש לחלוטין את החברים שלי ואדע לתת להם את תשומת הלב המגיעה להם. לגבי ההשקעה, אין לי כל בעיה להשקיע ללא תמורה. לפעמים התמורה שלי היא המבט המאושר, החיוך, המילים שהיא אומרת. לא צריך לקבל תמיד את המתנות הגדולות והמפוארות. לפעמים, המתנות הכי קטנות, אלו שלא נקנו בכסף, אלא נעשו במו ידי החברה, אלו שגורמים לאהבה להיות הרבה יותר גדולה והרבה יותר מרגשת. כשאוהבים, לא מתיחסים כל כך לכמה אני הוצאי והשקעתי לעומתה.... זו אהבה ואין בה חוקים.