מרכז פרס לשלום מצהיר...

[pilovich shahaf]

מרכז פרס לשלום מצהיר...../images/Emo124.gif

ערפת ואנשיו אינם עוסקים בטרור אומר פרס באמצעות מרכז פרס ל"שלום"...:-

מר פונדק, אחד מאדריכלי אוסלו, מנכ"ל מרכז פרס לשלום ומבכירי אנשי פרס כותב ב- Y-NET מאמר ב- 26/3/2002 ובו הוא אומר בין היתר:"... פתח הוא במהותו ארגון בעל מטרות פוליטיות ומדיניות. עד 1994 היתה לו גם זרוע צבאית, שביצעה מאות פעולות טרור בשנה. עם הקמת הרשות הפלסטינית פירק הארגון את כל האלמנטים המיליטריסטיים שלו, שילב את אנשיהם בשירותי הביטחון והמשטרה של הרשות, ועצר בבת אחת את כל הטרור "שלו"...האנרגיות הופנו קודם כל למאבק נגד הכיבוש, ואחר כך גם נגד מייצגי הכיבוש - קרי, כלל הציבור בישראל. כך התארגנו מתוך שורות התנזים קבוצות אלימות, שאינן נתונות למרות ההנהגה. אין להן לא ראש ולא זנב. הן "חשות" את השטח ומגיבות בהתאם." וכך משחרר השמאל הישראלי גם היום את הרשות הפלסטינאית מכל אחריות גם כאשר פת"ח לוקח אחריות... מה דעתכם על זה

 

[דן מרגלית]

שמעון פרס ששה עשורים של פעילות

פרס - שישה עשורים של פעילות מתפקיד המנכ"ל הצעיר של משרד הביטחון בשנות החמישים, ועד המאבק על הנשיאות שמעון פרס כיהן כראש הממשלה בשנת 1977 ובממשלת האחדות שקמה לאחר בחירות 1984. הוא כיהן גם כשר הביטחון ושר החוץ במספר ממשלות. היה מאדריכלי הסכם אוסלו עליו זכה בפרס נובל לשלום. שמעון פרס (פרסקי) נולד ב-16.8.1923 בווישנובה, שבפולין (כיום בבלורוסיה), ועלה ארצה בשנת 1934. הוא נשוי לסוניה ואב לשלושה: צביה ולדן, יונתן ונחמיה, תושב תל אביב. פרס התחנך בבית הספר "גאולה" בתל-אביב ובבית הספר החקלאי בבן-שמן. 1940 - היה בין מייסדי קיבוץ "אלומות" בעמק הירדן. 1941-1944 - כיהן כמזכיר תנועת הנוער העובד. 1947- גויס לשורות ההגנה, שם היה אחראי על כוח האדם ורכישת נשק. 1948-1950 - בטרם מלאו לו 25, שימש ראש שירותי הים בצה"ל. 1950 - מונה לתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון לארצות הברית. אז גם למד באוניברסיטת ניו סקול בניו-יורק ובבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. 1952 - שב לארץ והחל לעבוד במשרד הביטחון כמשנה למנכ"ל, וכעבור שנה מונה למנכ"ל. בתפקיד זה, אותו מילא כשבע שנים, קידם את הקמת הכורים האטומיים בדימונה ובנחל שורק, הקים את התעשייה האווירית, היה מאדריכלי מבצע סיני בשנת 1956, הידק את הקשרים עם צרפת ושם דגש רב על קשרי חוץ של ישראל וקידום טכנולוגי. 1959 - נבחר לכנסת ועד לשנת 1965 כיהן כסגן שר הביטחון. 1965 - פרש ממפא"י כדי להצטרף למפלגתו החדשה של דוד בן-גוריון, רפ"י (רשימת פועלי ישראל). הוא מונה למזכ"ל המפלגה והיה חבר כנסת מטעמה. 1967 - היה מיוזמי האיחוד בין רפ"י למפא"י ולאחדות העבודה, שהביא בסופו של דבר להקמתה של מפלגת העבודה. בכנסת השביעית כיהן פרס כשר הקליטה, שר התחבורה ושר התקשורת, והיה אחראי על הפיתוח הכלכלי בשטחי יהודה ושומרון. בכנסת השמינית כיהן כשר ההסברה. 1974 - החליף את משה דיין בתפקיד שר הביטחון וממלא מקום ראש הממשלה, גולדה מאיר. באותה שנה, בעקבות התפטרותה של מאיר, התמודד נגד יצחק רבין על כיסא ראש הממשלה והובס בהפרש זעום. הייתה זו תחילתה של יריבות מרה ורבת-שנים בין השניים, אותה ניתן למצות בכינוי "חתרון בלתי נלאה", אותו העניק רבין לפרס בספרו "פנקס שירות". למרות כשלונו הצורב, המשיך פרס לכהן כשר ביטחון עד לשנת 1977. פרס עסק בשיקום צה"ל שלאחר מלחמת יום הכיפורים ובשנת 1976 הורה על פעולת "אנטבה" ("מבצע יונתן"). באותה תקופה גם יזם את פתיחת "הגדר הטובה" בגבול לבנון. 1977 - עם התפטרותו של רבין בעקבות פרשת חשבון הדולרים, מונה פרס לראש ממשלה ונבחר ליושב ראש מפלגת העבודה, תפקיד בו החזיק עד לשנת 1992. באותה השנה הפסידה העבודה בבחירות מול הליכוד בהנהגת מנחם בגין. 1978 - כיהן כסגן נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי. 1981 - נכשל בהתמודדות מול בגין בפעם השנייה. 1984 - העבודה והליכוד הקימו ממשלת אחדות, ופרס מונה לראשה. הוא מילא את התפקיד במשך שנתיים, עד לרוטציה עם יצחק שמיר. אז הוביל פרס את מהלך הוצאת צה"ל מלבנון ואת ההערכות ברצועת הביטחון וזקף לזכותו (יחד עם שר האוצר דאז, יצחק מודעי) את ההישג המרשים של ריסון האינפלציה המשתוללת. 1987 - ניהל מגעים חשאיים עם המלך חוסיין על העברת השליטה בגדה המערבית לירדן. אולם, ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, דחה על הסף את הסיכומים שנודעו בשם "מסמך לונדון". 1988 - בממשלת האחדות השנייה, שימש פרס ממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר. 1990 - הוביל את מהלך הצבעת אי-האמון בממשלת שמיר בתמיכת הסיעות הדתיות. אלא, שהמהלך להקמת ממשלה חלופית, שנודע בשם "התרגיל המסריח", נכשל ופרס נאלץ להתפטר מממשלת האחדות. בעקבות הכישלון שבה מפלגת העבודה לספסלי האופוזיציה. 1992 - לקראת הבחירות לכנסת באותה שנה, בחרה מפלגת העבודה ביצחק רבין ליושב ראש המפלגה ולאחר המהפך מונה פרס לשר החוץ. הוא ניצח על המגעים עם הפלסטינים והשגת הסכם אוסלו והיה שותף להשגת הסכם השלום עם ירדן. על השגת הסכמי השלום זכה בפרס נובל לשלום ב-1994, יחד עם יצחק רבין ויאסר ערפאת. 1995 - לאחר רצח יצחק רבין בנובמבר אותה שנה, מונה לתפקיד ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הכלכלה והתכנון. 1996 - היה מועמדה של מפלגת העבודה לראשות הממשלה והתמודד מול מועמד הליכוד, בנימין נתניהו, לו הפסיד ברוב זעום. 1997 - פינה את כיסא יו"ר מפלגת העבודה לטובת אהוד ברק. באותה שנה ייסד את מרכז פרס לשלום, שמטרתו לסייע לבנות תשתית לשלום בין תושבי המזרח התיכון ולשפר את התנאים הסוציו-אקונומיים באזור. למרות יחסיהם המתוחים, דאג אהוד ברק לשריין את מקומו של פרס ברשימת "ישראל אחת" לכנסת ה-15. בתוך כך כיהן פרס, כזקן חברי הבית, כיו"ר הכנסת, עד לבחירתו של אברהם בורג. בממשלה שהקים אהוד ברק לאחר בחירות 99´ מונה פרס לתפקיד השר לפיתוח אזורי, למרות מחאותיו של שר החוץ דוד לוי. כל שנותיו כחבר כנסת, כאשר לא נשא בתפקיד שר, היה פרס חבר בוועדת החוץ והביטחון. שמעון פרס, הידוע באהבתו לקריאת ספרים, פרסם בעצמו ספרים רבים, ביניהם: "השלב הבא", "קלע דוד", "לך עם האנשים", "יומן אנטבה", "המזרח התיכון החדש" ו"עם הרצל לארץ חדשה".

 

[דן מרגלית]

שמעון פרס ההפסדים והניצחונות

כל המפלות ומעט הנצחונות שצבר פרס: מהפסדיו לרבין במפלגת העבודה ועד הכשלונות במערכות הבחירות מול הימין הקריירה הציבורית של שמעון פרס ידעה מפלות לא מעטות ונצחונות ספורים. ימים לא קלים ידע פרס בהתמודדויות הפנימיות בתוך מפלגת העבודה מול יצחק רבין, אבל אלה היו כאין וכאפס לעומת ההפסדים שצבר במערכות האמיתיות מול הימין. הבולט ביניהם, ההפסד על חודם של קולות ספורים בהתמודדות מול בנימין נתניהו ב-96´. למרות סקרים מחמיאים לפני הבחירות, שוב כשל פרס בקו הישורת מול יריביו. להלן, כל ההפסדים ומעט הנצחונות לאורך הדרך. 1974 – בעקבות התפטרותה של ממשלת גולדה מאיר, נערכת התמודדות על ראשות המפלגה בין שמעון פרס, תלמידו של בן-גוריון, לבין יצחק רבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים ומי שהיה עד אותה שעה הנספח הצבאי בוושינגטון. פרס מפסיד לרבין על חודם של קולות בודדים במרכז המפלגה. רבין ופרס עורכים ביניהם הסכם ג´נטלמני כי מי שיפסיד בבחירות במרכז המפלגה יהיה שר בממשלתו של המנצח. רבין זוכה בבחירות הפנימיות, מתמנה לראשות הממשלה, לא לפני שהוא מכבד את ההסכם, וממנה את פרס לשר הביטחון בממשלתו. 1977 – יצחק רבין מתפטר מראשות הממשלה בעקבות חשיפת חשבון הדולרים של אשתו. פרס מחליט להתמודד מול רבין על תפקיד יו"ר המערך, ומחריף את תופעת "המחנאות" במפלגה. גולדה מאיר, מנהיגת המפלגה לשעבר וראש הממשלה, תומכת בגלוי יצחק רבין לתפקיד. פרס מבהיר כי הסכם הג´נטלמני שערך עם רבין ב-74´ עודנו תקף. פרס זוכה במאבק על ראשות המפלגה, אך מפסיד בבחירות לראשות הממשלה מול מנחם בגין. הפסדו של פרס מהווה הרבה יותר מאשר הפסד אישי - לראשונה מזה 29 שנה מאבד השמאל את ההגמוניה על השלטון בישראל. 1980-1981 - סיבוב התמודדות נוסף בין פרס לרבין על ראשות המערך לקראת בחירות 81´. פרס זוכה בניצחון סוחף, ונבחר בפעם השנייה להתמודד על ראשות הממשלה מול מנחם בגין. לאחר הניצחון במרכז המפלגה ממהר פרס להרכיב ממשלת צללים שתחליף את ממשלתו של מנחם בגין. פרס, שנעלב מאוד מספרו של יצחק רבין שבו כונה "חתרן בלתי נלאה", מסרב לכלול בממשלת הצללים שלו את רבין, או להבטיח כי ימנה אותו לשר אם ייבחר. גם הפעם נכשל פרס בהתמודדות על ראשות הממשלה מול מנחם בגין. לראשונה מלווה מערכת הבחירות בהשמצות אישיות קשות - הנפגע העיקרי מהן הוא פרס. 1983-1984- מנחם בגין פורש מתפקידו כראש ממשלת ישראל, על רקע מלחמת לבנון. הממשלה מתפטרת, בראשות הליכוד נבחר לעמוד יצחק שמיר. תוצאות הבחירות שנערכות ב- 84´ מלמדות על שוויון בין גוש השמאל לבין גוש הימין. המערך והליכוד מגיעים ביניהם להסכם רוטציה וממשלת אחדות. לפי ההסכם יכהן פרס כראש ממשלה משך שנתיים, ולאחר מכן יחליף אותו שמיר, שיכהן בינתיים כממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ. לראשונה בחייו זוכה פרס לניצחון, חלקי, בבחירות לראשות הממשלה. פרס מכהן כראש ממשלה משך שנתיים. כהונתו של פרס נחשבת למוצלחת: הוא מצליח להילחם באינפלציה הגואה, בעזרת תוכנית כלכלית, ומסיג את צה"ל מלבנון, אל גבול רצועת הביטחון. 1988 – פרס מתמודד בבחירות לראשות הממשלה בשנית מול שמיר. המערך מפסיד לליכוד בבחירות בהפרש זעום, והתיקו בין הגושים נמשך. בעקבות תוצאות הבחירות מוקמת ממשלת אחדות לאומית בראשותו של יצחק שמיר. פרס מתמנה לממלא מקום ראש הממשלה וכשר האוצר, רבין מונה לשר הביטחון. שנתיים אחר כך בשנת 90´ מבצע פרס מהלך להפלת הממשלה – מהלך שכונה "התרגיל המסריח". הצעת אי-האמון עברה לא לפני שחמישה ח"כים של ש"ס נמנעו בהצבעה – והביאו למעשה להפלתה. תקוותו של פרס לכונן ממשלה צרה יחד עם ש"ס לא התממשה, והמערך נותר באופוזיציה. פרס פוטר על-ידי ראש הממשלה שמיר, ויחד עמו התפטרו כל שרי העבודה. 1992 – מפלגת העבודה משנה את שיטת הבחירות הפנימיות שלה, ועוברת לשיטת הפריימריז הפתוחים. בהתמודדות הפעם זוכה רבין לעמוד בראשות המפלגה. רבין זוכה בבחירות מולו של שמיר ונבחר לראשות הממשלה. רבין ממנה את פרס כשר חוץ בממשלתו ושומר לעצמו את תיק הביטחון. למרות משקעי העבר מצליחים השניים לשתף פעולה ביניהם. נובמבר 1995 – ראש הממשלה יצחק רבין נרצח ופרס ממונה לראש ממשלה בפועל. זמן קצר אחר כך מתמנה פרס לראש הממשלה באישור הכנסת. 1996 – שמעון פרס נבחר כמועמד מפלגת העבודה מול בנימין נתניהו – מועמד הליכוד. כחודשיים לפני הבחירות מנבאים הסקרים ניצחון בהפרש גדול לפרס. זמן קצר לפני הבחירות, ובמסגרת מבצע ענבי זעם בדרום לבנון, יורה תותח של צה"ל בשגגה פגז לעבר כפר כנא והורג כמאה פליטים. הרחוב הערבי זועם. פרס מפסיד בבחירות מול נתניהו בהפרש זעום. ניתוחים שלאחר הבחירות מגלים כי רבים במגזר הערבי בחרו להטיל פתק לבן, ובכך הביאו להפסד.

 

[דן מרגלית]

100,000 פלשתינאים מאז הסכמי אוסלו

איחוד משפחות לפי נתוני משרד הפנים, מאז הסכמי אוסלו ב- 1993 היגרו לישראל כ- 100,000 פלשתינאים באמצעות נוהל איחוד משפחות אלפי ערבים ישראלים נישאים בכל שנה לערביות פלשתינאיות, יוצרים הלכה למעשה טרנספר של פלשתינאים לתוך מדינת ישראל. במקרים של נישואין כאלה תושב ישראל צריך להפוך לפלשתינאי ולא להפך בנושא של איחוד משפחות. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המאפשרת לאויביה המצהירים בגלוי על שנאתם אליה ותומכים בפעולות טרור נגדה לקבל אזרחות – האבסורד הזה צריך להפסק

 

[דן מרגלית]

גירוש גורמים עוינים

הדרך להתמודד עם פצצת הזמן הזו הרובצת לפתחנו מתחילה בחקיקה. יש לחוקק חוק שיאפשר לגרש תושבי מדינת ישראל העוסקים בטרור או כאלה שתומכים בו במעשיהם או בדבריהם החוק יהיה תקף גם לגבי תושבים יהודים שיעסקו או יתמכו בפעולות טרור נגד תושבי מדינת ישראל יש צורך להקים וועדה בלתי תלויה פוליטית שבראשה יעמדו שופטי בית הדין הגבוה לצדק. בפני וועדה זו יובאו הראיות לעיסוק או לתמיכה בפעילות טרור ובסמכותה יהיה להוציא צו גירוש לאנשים שימצאו אשמים. מיותר לציין שהחלטות הוועדה תעמודנה במבחן בג"צ חופש הביטוי אינו קדוש. כבר היום קיימים חוקים רבים בארץ ובעולם המערבי המגבילים אותו כמו למשל חוק נגד הסתה בארץ או חוקים נגד הכחשת שואה באירופה. כל שנותר הוא להגדיר באמצעות חקיקה מסודרת את הענישה על העבירה (גירוש) ולהעביר את הכדור למגרשן של הרשות המבצעת והרשות השופטת תושבי ישראל שיתמכו, אפילו ברמה הרעיונית, בזכותו של עם אחר לפעול נגד מדינת ישראל בפעולות טרור, לא יכולים לשמש חלק מן המרקם החברתי במדינה וליהנות מן הזכויות הנלוות להיותם תושבים לא מדובר כאן על טרנספר בכוח, אלא על גיוס החוק לטובת בטחון כלל הציבור ושינוע של פעילי טרור ותומכיהם הרחק מן האוכלוסייה הישראלית, נפגעת הטרור מספר אחת בעולם

 

[דן מרגלית]

איזה תמימים ההינו

מאז חלו התפתחויות מרחיקות לכת בשטח ובדעת הקהל בישראל. מבצע חומת מגן קרע את המסכה מעל פניו של ערפאת ומעל פניה של הרשות הפלשתינאית. עשרות מעבדות נפץ הושמדו, אלפי כלי נשק בלתי חוקיים הוחרמו, אלפי מבוקשים נעצרו ומעל הכל נתגלו ראיות חותכות למעורבותו האישית של ערפאת ושל בכירי ממסדו בארגון ובמימון פעולות הטרור דעת הקהל בישראל התעוררה לתוך המציאות שהימין תאר במשך תקופה ארוכה. השמאל השפוי שיפר את עמדותיו לימין והשמאל הקיצוני, הגרעיני, ממשיך וכנראה גם ימשיך בעתיד, להיאחז בערפאת כטובע הנאחז בקש כאשר הוצע כאן פתרון לטיפול בטרור, רבים הביעו ספק באשר לאפקטיביות ולתוצאות שפתרון כזה יביא. היום, לאחר סיום המערכה במבצע חומת מגן שנוהלה באופן דומה למתווה שהוצע כאן, לאיש אין ספק לגבי תוצאות המבצע. הושמדה תשתית המפגעים ומאות ישראלים, שאפילו אינם מודעים לכך, חבים למבצע את חייהם בנוסף, חזרה לצה"ל יכולת ההרתעה שלו. חשיבותו של נכס זה קשה למדידה אולם היא התגלתה בעת כניסת צה"ל לחברון אשר נעשתה ללא התנגדות כמעט. המחבלים שהיו מוכנים להלחם עד הסוף בג´נין ובשכם, נכנעו בחברון מתוך ידיעה שהקרב אבוד מראש

 

[pilovich shahaf]

תודה לך אריק שרון......../images/Emo104.gif../images/Emo104.gif

על סגירתם של משרדי החמס בנצרת...

 

[קונסולה]

מה הקשר?

בין שמעון פרס ולאריק שרון שסגר את משרדי החמס... וקצת נמאסה החזית הזו נגד שמעון פרס של נעליך שאתה מדבר על פרס.. או לחילופין אם אתה רוצה לרחם על שכניך אז לפחות תהייה מאוזן, הדברים שלך מאבדים ממשמעותם כאשר בכל דבר אתה מוצא פגם ורק משום ששמו של שמעון פרס נכלל בו. ולפני שאתה מכתיר כאן מייצגים לשמאל, תביא את הדברים בשם אומרם ואל תעשה הכללות. ובכלל, שרשר לפי נושאים ולא לפי הסדר הכרונולוגי של ההודעות שלך לאותו היום. תודה!

 

[pilovich shahaf]

קונסולה את שואלת שאלה ועונה עליה../images/Emo4.gif

אם כך לא נותר לי אלא להגיד לך..."חרקירי- אהוד ברק במבחן התוצאה",

באשר לסיפא שבהודעתך הרבצת שם מלל שלדעתי אפילו את לא מבינה אותו,....

באשר לשמעון פרס, אני מתחשב בזה שאת קונסולה, והרי קונסולה זקוקה מדי פעם לכיוון ולטיונפ, אז אני שומר לי את הזכות להגיב לך בנושא לאחר שאני אבקש מהטכנאי לבצע כיוון וטיונפ בקונסולה...

דרך אגב שמעון פרס מסוכן למדינה..."דבר משה שרת ז"ל...

 

[קונסולה]

דבר בשם עצמיך..

אני מבינה מאוד מה שכתבתי וסליחה מה זה טיונפ? ומה שיש לי להגיד לך זה היה שלום ותודה על הדגים...(אם התחלנו לדבר בשמות של ספרים..)

 

[pilovich shahaf]

קונסולה אני אדבר בשם מי שאני רוצה../images/Emo88.gif

בכלל ועל שמעון פרס בפרט...קאפיש

אני בכלל לא רוצה להתוכח איתך בנושא, יש לך מה להגיד על מה שאני כותב תפדלי, אם אין לך אזי יש לך פורום לנהל...וזה לא זה

 

[poza]

פ"ש חלומותייך עומדים להתגשם

אתה יושב, שב טוב, שים לב. מה אמר ידידך פרס היום בישיבת הממשלה. פרס: אפרוש מהממשלה אם יסופחו שטחים בן אליעזר הציג בישיבת הממשלה את תוואי גדר ההפרדה. פרס טען כי התוואי שהוצג יחייב סיפוח שטחים ממזרח לקו הירוק, וכי במצב זה לא יוכל להישאר חבר ממשלה. בין השניים פרץ עימות חריף שר החוץ, שמעון פרס איים היום (א´) שאם ישראל תספח שטחים ממזרח לקו הירוק, לא יישאר חבר בממשלה. הממשלה דנה בגדר ההפרדה לבקשתם של שרי הימין, שטענו שהבנייה יוצרת "עובדות בשטח" וקובעת את הגבול העתידי בין ישראל לפלסטינים. ראש הממשלה הסכים לקיים את הדיון כדי להדגיש את עמדתו שמדובר בגדר ביטחונית שאינה בהכרח צמודה לקו הירוק. בדיון בממשלה הציג בן אליעזר מפה שעליה תוואי גדר ההפרדה. בעקבות הצגת המפה פרץ עימות קשה בין בן אליעזר לפרס. שר החוץ טען שמהתוואי שהוצג, עולה שחלק מהגדר ייבנה ממזרח לקו הירוק, והביע התנגדות לסיפוח השטחים המשתמע מכך. הוא הוסיף שבמצב זה לא יוכל להישאר חבר בממשלה. בן אליעזר דחה את הדברים וטען כי מדובר בגדר בטחונית החיונית למניעת חלק מפיגועי ההתאבדות.

 

[pilovich shahaf]

שווה להתעכב לצפות בסרט וקרוא..../images/Emo124.gif

את הכתבות שבקישורים המצ"ב בקובץ הנילווה להודעה זו...

 

[pilovich shahaf]

שווה להתעכב לצפות בסרט וקרוא..../images/Emo124.gif

את הכתבות שבקישורים המצ"ב בקובץ הנילווה להודעה זו...