מרסדס בנד בסטאוט, 14/4
אני חושבת שכמו להקות ומוזיקאים רבים וטובים אחרים, גם את מרסדס בנד הכרתי בזכות הפורום הזה. אז אני אתחיל בתודה - תודה
איזה כיף לי. בחודשים האחרונים אני חזק בקטע של הופעות, ובזכות/בגלל/באשמת זה אני גם חזק בקטע של לשוטט בפורומים ובאתרים למיניהם ולחפש לעצמי פייבוריטים חדשים. היומן שלי מלא בסימונים של הופעות פוטנציאליות, ויש לי בראש כל הזמן רשימה, שרק הולכת ותפחה, של דיסקים לקנות. והדיסק הראשון של מרסדס בנד בהחלט אי שם בראש הרשימה. השני, לעומת זאת.. טוב, אני עוד אגיע לזה (לדיסק עצמו ולסיבה שהוא לא בראש הרשימה). אז איך היתה ההופעה? מהנה ביותר. הסטאוט הוא בר נחמד. סטנדרטי למדי, על פי ההתרשמות הראשונית שלי. לא יודעת אם אי פעם אצא לשם במיוחד, אבל זה מקום חביב להופעות קטנות. הם לא לקחו כסף עבור ההופעה בכניסה, אלא עברו בין האנשים ושאלו מדי פעם - "את כבר שילמת?". שיטה מעניינת. המקום היה מלא כשהגעתי ב22:30, וכשההופעה התחילה בסביבות 23:15 הוא כבר היה צפוף ביותר. בלית ברירה אני והידיד שהיה איתי נעמדנו ממש בצמוד לבמה. כבר הרבה זמן לא הרגשתי כמו כזו גרופית, ועוד ללהקה שחצי מהשירים שהיא ניגנה שמעתי בפעם הכמעט-ראשונה בהופעה. את השירים מהאלבום הראשון מאד מאד מאד נהניתי לשמוע (במיוחד את "מלאך". אחח... איזה שיר!), ובמהלך כל ההופעה היה כיף להסתכל על החבר'ה זזים על הבמה. וזה בהחלט יתרון של הופעה על פני דיסק. הסולן שלהם משעשע ביותר, וגם לשאר לא חסר. ועכשיו הגענו לבעיה שיש לי עם שירי האלבום השני. האהבה הרבה שלי לאלבום הראשון נובעת מהכיף שפשוט נשפך מהשירים. תקראו לזה פאנק, תקראו לזה גרוב, תקראו לזה איך שאתם רוצים, כי לי באמת אין מושג וזה לא ממש משנה. כיף לי לשמוע, כיף לי לזמזם באוטו (נו, טוב. לצעוק בקול רם. אבל רק בגלל שאני נוסעת הרבה לבד), וכיף היה לי לרקוד בהופעה. והשירים החדשים - פחות. יכול להיות שאני פשוט צריכה להתרגל, אבל נראה לי שזה משהו מעבר לזה. קראתי באיזשהו ראיון איתם שהאלבום השני באמת קצת יותר רוק וקצת פחות פאנק. ואת הרוק שלי אני מחפשת, ומוצאת, במקומות אחרים. אבל העיקר שהיה כיף . תמורה מלאה ל-20 ש"ח. חששתי שזו תהיה הופעה קצרה יותר, אבל נראה לי שזו היתה הופעה סטנדרטית שלהם. אם אני לא טועה, היא היתה שעה פלוס, והם ניגנו משהו כמו 15 שירים. ועכשיו נותר לי רק להמשיך ולהצטער שלעולם לא אשמע את "היו לי תקופות" בהופעות...
אני חושבת שכמו להקות ומוזיקאים רבים וטובים אחרים, גם את מרסדס בנד הכרתי בזכות הפורום הזה. אז אני אתחיל בתודה - תודה
איזה כיף לי. בחודשים האחרונים אני חזק בקטע של הופעות, ובזכות/בגלל/באשמת זה אני גם חזק בקטע של לשוטט בפורומים ובאתרים למיניהם ולחפש לעצמי פייבוריטים חדשים. היומן שלי מלא בסימונים של הופעות פוטנציאליות, ויש לי בראש כל הזמן רשימה, שרק הולכת ותפחה, של דיסקים לקנות. והדיסק הראשון של מרסדס בנד בהחלט אי שם בראש הרשימה. השני, לעומת זאת.. טוב, אני עוד אגיע לזה (לדיסק עצמו ולסיבה שהוא לא בראש הרשימה). אז איך היתה ההופעה? מהנה ביותר. הסטאוט הוא בר נחמד. סטנדרטי למדי, על פי ההתרשמות הראשונית שלי. לא יודעת אם אי פעם אצא לשם במיוחד, אבל זה מקום חביב להופעות קטנות. הם לא לקחו כסף עבור ההופעה בכניסה, אלא עברו בין האנשים ושאלו מדי פעם - "את כבר שילמת?". שיטה מעניינת. המקום היה מלא כשהגעתי ב22:30, וכשההופעה התחילה בסביבות 23:15 הוא כבר היה צפוף ביותר. בלית ברירה אני והידיד שהיה איתי נעמדנו ממש בצמוד לבמה. כבר הרבה זמן לא הרגשתי כמו כזו גרופית, ועוד ללהקה שחצי מהשירים שהיא ניגנה שמעתי בפעם הכמעט-ראשונה בהופעה. את השירים מהאלבום הראשון מאד מאד מאד נהניתי לשמוע (במיוחד את "מלאך". אחח... איזה שיר!), ובמהלך כל ההופעה היה כיף להסתכל על החבר'ה זזים על הבמה. וזה בהחלט יתרון של הופעה על פני דיסק. הסולן שלהם משעשע ביותר, וגם לשאר לא חסר. ועכשיו הגענו לבעיה שיש לי עם שירי האלבום השני. האהבה הרבה שלי לאלבום הראשון נובעת מהכיף שפשוט נשפך מהשירים. תקראו לזה פאנק, תקראו לזה גרוב, תקראו לזה איך שאתם רוצים, כי לי באמת אין מושג וזה לא ממש משנה. כיף לי לשמוע, כיף לי לזמזם באוטו (נו, טוב. לצעוק בקול רם. אבל רק בגלל שאני נוסעת הרבה לבד), וכיף היה לי לרקוד בהופעה. והשירים החדשים - פחות. יכול להיות שאני פשוט צריכה להתרגל, אבל נראה לי שזה משהו מעבר לזה. קראתי באיזשהו ראיון איתם שהאלבום השני באמת קצת יותר רוק וקצת פחות פאנק. ואת הרוק שלי אני מחפשת, ומוצאת, במקומות אחרים. אבל העיקר שהיה כיף . תמורה מלאה ל-20 ש"ח. חששתי שזו תהיה הופעה קצרה יותר, אבל נראה לי שזו היתה הופעה סטנדרטית שלהם. אם אני לא טועה, היא היתה שעה פלוס, והם ניגנו משהו כמו 15 שירים. ועכשיו נותר לי רק להמשיך ולהצטער שלעולם לא אשמע את "היו לי תקופות" בהופעות...