בחודש שעבר התקיים מרתון ריקיוויק באיסלנד. מדוע בחרתי לסקר במעט מרתון זה? משום שזה המרתון הראשון בחו"ל בו השתתפתי. כרץ למרחקים רציתי לטעום טעם של מרתון בינלאומי בחו"ל.
חיפשתי משהו מיוחד ואחרי שיטוט מסיבי ברשת, רציתי לנסות מרתון זה, שנערך בארץ הקר ח והאש במרחק המתקרב לקוטב הצפוני ובטמפרטורות שנראות "מאתגרות". לא הייתה בעיה מיוחדת בהרשמה, |לא נדרשו זמני קדם כמו בבוסטון" ואחרי הליך תשלום אתה משתתף. איני מתיימר להיות אליהוד קיפצ'וגה, לא מארו טאפרי ולא ציון נגר. אני מודע למה שאני יכול. לא בניתי על איכות תוצאה אלא רק על החוויה בהשתתפות במרתון בחו"ל.
כמה מילים על מרתון ריקיוויק:
מרתון ריקיוויק נוסד ב-84 ומתקיים מידי שנה באמצע אוגוסט. אירוע זה חופף את פסטיבל התרבות שנערך בריקיוויק בערב היום. האירוע כולל כמה מקצים: מרתון, חצי מרתון, 10 ק"מ, 7 ק"מ(בזמן שאני השתתפתי) וריצה עממית. הבנק האיסלנדי נותן חסות לאירוע זה.
מספר המשתתפים הממוצע נע בסביבות 13,000 כולל כ-1500 בממוצע רצים מחו"ל. כמה רצות ורצים מפורסמים, שכיבדו מרתון זה היו גרטה וייץ, פרד ליבו-מישהו משלנו מייסד מרתון ניו יורק וסטפנו בלדאני.
המסלול שטוח ומזג האוויר נוטה לעתים להיות סוער בטמפרטורות בסביבות 15 מעלות צלסיוס.
המסלול מתחיל ומסתיים מרחוב לאקג'רגטה. המסלול מתחיל בשטח מיושב כאשר הרבה אנשים יוצאים לעודד את הרצים. המסלול ממשיך לעבור דרך הים כאשר יש משם מבט לים ולהרים הסובבים את העיר. בנוסף יש שם מעבר דרך נופי טבע ובניינים היסטוריים בין היתר ה- Höfdi House שם נערכה ב-86 וועידת פסגה ביין נשיא ארה"ב, רונלד ריגן ומזכיר המפלגה בברה"מ, מיכאיל גורבצ'וב.
שיא המסלול במרתון לנשים עומד על 2:53:09 (15) ולגברים 2:17:06(93) שניהם אירופיים. עבור חצי המרחק לנשים 1:15:58 (18) (אירופית) ולגברים 1:04:09 (07) (קנייתי)
פרס של 150,000 כתרים איסלנדיים כ-3,600 ₪ מוענק לזוכה במקום הראשון במרתון. שבירת שיא המסלול במרתון נשים/גברים מקנה בונוס של 100,000 כתרים איסלנדיים כ-2,400 ₪.
משהו מעניין, לפי מה שקראתי, נראה לי שהמגיעים למקום ראשון בקטגוריה שלהם זכאים גם לפרסים כספיים
מה שהעסיק אותי איך להתכונן לרוץ במזג אוויר קר. ריקיוויק אינה ירושלים, אינה ת"א ובוודאי לא טבריה. שלחתי מיילים למארגנים עם שאלות שעוסקות בטמפרטורה הממוצעת וכיצד יש להתלבש לקראת המרוץ. יש לציין שקיבלתי תשובות קצרות וקולעות די מהר מהצוות.
הגעתי לריקיוויק בטיסת לילה מפריס לנמל התעופה קפלוויק. הגעתי לפנות בוקר והמתנתי בבניין שדה התעופה לאוטובוס שיסיע אותי לעיר. מיד פעם יצאתי מהבניין להרגיש את מזג האוויר. הקור שהרגשתי לפנות בוקר בחוץ היה חודר עצמות.
התארגנתי בבית הארחה שהזמנתי ליום לפני המרוץ. היתרון בבית הארחה זה הוא קרבה של מרחק הליכה קצר מאד לנקודת הזינוק. לקראת הצהריים הלכתי עם רצים נוספים מהעולם לכוון האקספו על מנת לקבל את ערכת הרצים. לפחות בזמן שאני הייתי, האקספו נראה מאד "צנוע" לעומת האקספו-ים שחוויתי בברלין ובבוסטון. לאחר קבלת מספר החזה נכנסתי לאוהל בו הרצים יכלו לטעום ממסיבת הפסטה. לפי מאמרים שקראתי העמסת הפחמימות עדיף שתתבצע כמה ימים לפני המרוץ.
בשעה 11:00 בבוקר למחרת התחיל המקצה שלי. במהלך הריצה הייתי מרוכז בהקשבה לגופי ולא נתתי את מלוא תשומת הלב לסביבה. הרגשתי שעם המאמץ הלא קטן אני נושם אוויר צלול עם ניחוח של הרי געש.
לאחר סיום הריצה קיבלתי את המדליה והופניתי לרחבה שכללה שורות של ספסלים עליהם יכלו הרצים לשבת ולנוח מהריצה המתישה. אני זוכר שכ"א מהרצים קיבל לידו בננה ענקית לפצות משהו על אובדן הפחמימות בזמן ריצת המרתון/חצי. לאחר הסתובבות באזור הסיום תוך שאני מחליף מילים עם רצים אחרים חזרתי לבית ההארחה כדי לנוח. את ערב היום קינחתי בפסטיבל התרבות שנערך בבית העיריה בערבו של אותו יום.
פרט אלי הבנתי שהיה עוד אחד מישראל. היה נדמה לי ששמעתי ברחבת הסיום קריאות בעברית.
נחזור למהדורת המרתון שנערכה השנה:
היעדרם של רצים ממזרח אפריקה ניכר היטב בתוצאות השיא. התוצאות המהירות ביותר במרתון לנשים 2:47:22 (איסלנדית), לגברים 2:35:18 (איסלנדי). בחצי המרחק לנשים 1:19:53 (אוסטרית), לגברים 1:08:52 (איסלנדי). ב-10 ק"מ לנשים 36:52 (צרפתיה), לגברים 34:38 (איסלנדי).
במקצה המרתון השתתפו יותר כ-700 רצים. במקצה החצי יותר כ-1600 רצים. במקצה ה-10 כ-3300 רצים ובריצה העממית כ-2000.
ובלי הנקודה הישראלית איך אפשר?
לפי מה שראיתי, לא הייתה כאן נוכחות מסיבית של ישראלים כמו במרתונים ידועים באירופה, אבל היו לנו שני נציגים שסיימו עם זמנים יפים לקטגוריה שלהם 4:20:01 ו-5:56:08
חיפשתי משהו מיוחד ואחרי שיטוט מסיבי ברשת, רציתי לנסות מרתון זה, שנערך בארץ הקר ח והאש במרחק המתקרב לקוטב הצפוני ובטמפרטורות שנראות "מאתגרות". לא הייתה בעיה מיוחדת בהרשמה, |לא נדרשו זמני קדם כמו בבוסטון" ואחרי הליך תשלום אתה משתתף. איני מתיימר להיות אליהוד קיפצ'וגה, לא מארו טאפרי ולא ציון נגר. אני מודע למה שאני יכול. לא בניתי על איכות תוצאה אלא רק על החוויה בהשתתפות במרתון בחו"ל.
כמה מילים על מרתון ריקיוויק:
מרתון ריקיוויק נוסד ב-84 ומתקיים מידי שנה באמצע אוגוסט. אירוע זה חופף את פסטיבל התרבות שנערך בריקיוויק בערב היום. האירוע כולל כמה מקצים: מרתון, חצי מרתון, 10 ק"מ, 7 ק"מ(בזמן שאני השתתפתי) וריצה עממית. הבנק האיסלנדי נותן חסות לאירוע זה.
מספר המשתתפים הממוצע נע בסביבות 13,000 כולל כ-1500 בממוצע רצים מחו"ל. כמה רצות ורצים מפורסמים, שכיבדו מרתון זה היו גרטה וייץ, פרד ליבו-מישהו משלנו מייסד מרתון ניו יורק וסטפנו בלדאני.
המסלול שטוח ומזג האוויר נוטה לעתים להיות סוער בטמפרטורות בסביבות 15 מעלות צלסיוס.
המסלול מתחיל ומסתיים מרחוב לאקג'רגטה. המסלול מתחיל בשטח מיושב כאשר הרבה אנשים יוצאים לעודד את הרצים. המסלול ממשיך לעבור דרך הים כאשר יש משם מבט לים ולהרים הסובבים את העיר. בנוסף יש שם מעבר דרך נופי טבע ובניינים היסטוריים בין היתר ה- Höfdi House שם נערכה ב-86 וועידת פסגה ביין נשיא ארה"ב, רונלד ריגן ומזכיר המפלגה בברה"מ, מיכאיל גורבצ'וב.
שיא המסלול במרתון לנשים עומד על 2:53:09 (15) ולגברים 2:17:06(93) שניהם אירופיים. עבור חצי המרחק לנשים 1:15:58 (18) (אירופית) ולגברים 1:04:09 (07) (קנייתי)
פרס של 150,000 כתרים איסלנדיים כ-3,600 ₪ מוענק לזוכה במקום הראשון במרתון. שבירת שיא המסלול במרתון נשים/גברים מקנה בונוס של 100,000 כתרים איסלנדיים כ-2,400 ₪.
משהו מעניין, לפי מה שקראתי, נראה לי שהמגיעים למקום ראשון בקטגוריה שלהם זכאים גם לפרסים כספיים
מה שהעסיק אותי איך להתכונן לרוץ במזג אוויר קר. ריקיוויק אינה ירושלים, אינה ת"א ובוודאי לא טבריה. שלחתי מיילים למארגנים עם שאלות שעוסקות בטמפרטורה הממוצעת וכיצד יש להתלבש לקראת המרוץ. יש לציין שקיבלתי תשובות קצרות וקולעות די מהר מהצוות.
הגעתי לריקיוויק בטיסת לילה מפריס לנמל התעופה קפלוויק. הגעתי לפנות בוקר והמתנתי בבניין שדה התעופה לאוטובוס שיסיע אותי לעיר. מיד פעם יצאתי מהבניין להרגיש את מזג האוויר. הקור שהרגשתי לפנות בוקר בחוץ היה חודר עצמות.
התארגנתי בבית הארחה שהזמנתי ליום לפני המרוץ. היתרון בבית הארחה זה הוא קרבה של מרחק הליכה קצר מאד לנקודת הזינוק. לקראת הצהריים הלכתי עם רצים נוספים מהעולם לכוון האקספו על מנת לקבל את ערכת הרצים. לפחות בזמן שאני הייתי, האקספו נראה מאד "צנוע" לעומת האקספו-ים שחוויתי בברלין ובבוסטון. לאחר קבלת מספר החזה נכנסתי לאוהל בו הרצים יכלו לטעום ממסיבת הפסטה. לפי מאמרים שקראתי העמסת הפחמימות עדיף שתתבצע כמה ימים לפני המרוץ.
בשעה 11:00 בבוקר למחרת התחיל המקצה שלי. במהלך הריצה הייתי מרוכז בהקשבה לגופי ולא נתתי את מלוא תשומת הלב לסביבה. הרגשתי שעם המאמץ הלא קטן אני נושם אוויר צלול עם ניחוח של הרי געש.
לאחר סיום הריצה קיבלתי את המדליה והופניתי לרחבה שכללה שורות של ספסלים עליהם יכלו הרצים לשבת ולנוח מהריצה המתישה. אני זוכר שכ"א מהרצים קיבל לידו בננה ענקית לפצות משהו על אובדן הפחמימות בזמן ריצת המרתון/חצי. לאחר הסתובבות באזור הסיום תוך שאני מחליף מילים עם רצים אחרים חזרתי לבית ההארחה כדי לנוח. את ערב היום קינחתי בפסטיבל התרבות שנערך בבית העיריה בערבו של אותו יום.
פרט אלי הבנתי שהיה עוד אחד מישראל. היה נדמה לי ששמעתי ברחבת הסיום קריאות בעברית.
נחזור למהדורת המרתון שנערכה השנה:
היעדרם של רצים ממזרח אפריקה ניכר היטב בתוצאות השיא. התוצאות המהירות ביותר במרתון לנשים 2:47:22 (איסלנדית), לגברים 2:35:18 (איסלנדי). בחצי המרחק לנשים 1:19:53 (אוסטרית), לגברים 1:08:52 (איסלנדי). ב-10 ק"מ לנשים 36:52 (צרפתיה), לגברים 34:38 (איסלנדי).
במקצה המרתון השתתפו יותר כ-700 רצים. במקצה החצי יותר כ-1600 רצים. במקצה ה-10 כ-3300 רצים ובריצה העממית כ-2000.
ובלי הנקודה הישראלית איך אפשר?
לפי מה שראיתי, לא הייתה כאן נוכחות מסיבית של ישראלים כמו במרתונים ידועים באירופה, אבל היו לנו שני נציגים שסיימו עם זמנים יפים לקטגוריה שלהם 4:20:01 ו-5:56:08