שבוע טוב,
עוד כשבועיים ב-24/2 יתקיים בת"א מרתון תל אביב למקציו השונים.
בשנה שעברה גדשו את המסלול כ-40,000 רצות ורצים. המרתון הזה התנהל במזג אוויר גשום.
נלך 89 שנה אחורה, ינואר 34, הרבה מהקוראים לא חיו אז, ת"א אז רק בת 25, ונזכר איך הכל התחיל.
בעקבות בקשתו של בחור צעיר, יצחק גלסברג, יליד רומניה שם עסק גם בספורט מעסקן הספורט, ליפא לוויתן הוחלט
לקיים את המירוץ המרתוני הראשון. הגוף שארגן אותו הייתה מערכת העיתון "כלנוע" . המארגנים אמרו בגלוי, שאינם
מאמינים בהצלחת המירוץ ובספק מי מהרצים יסיים את ה-42.2 ק"מ. המודעה על ה"מרתון" הייתה במקום לא מרכזי. נרשם
בה שכל מי שרוצה לרוץ את המרחק הזה יבוא ויירשם.הנחת היסוד הייתה , שלדעתם לא יהיו קופצים. בארץ היו
רצים של 5, 8, 10 ק"מ ולא למרתון - מספר רצי המרתון היהודים בכל העולם היה מאד קטן.
להפתעתם נרשם מספר לא קטן של רצים. רובם לא ידועים והמפורסמים שבהם היו מאומנים למרחק של עד 10 ק"מ.
המרתון הוזנק מרחוב ביאליק בת"א שם שכן אז מבנה העירייה . ראש העיר, מאיר דיזנגוף, הזניק שבעה רצים שרצו דרך
מקווה ישראל, ראשון לציון, נס ציונה וחזרה.
שלושה רצים סיימו את המירוץ המתיש - ולטר פרנקל, מורה לחינוך גופני - מקום ראשון, יצחק גלסברג ממכבי וביתר ת"א
- מקום שני ומרדכי כהן ממכבי ת"א - מקום שלישי.
הרצים קבלו עידוד רק בדרך מראשל"צ לנס ציונה. פרנקל קיבל עידוד מחברים ותלמידיו בתיכון כה לימד ולגלסברג שרו
חברים בשפת ארץ הולדתו - רומניה.
הפרס שהוענק למנצח - ולטר פרנקל היה גביע תוצרת בית החרושת פרידלנדר. בכלל הוא היה הפייבוריט לניצחון. הוא
היה חבר הכוח וינה וכבר באוסטריה נודע כרץ בכיר.הוא זכה באליפות אוסטריה בריצות לחמישה ולעשרה קילומטרים, ו
כן שלוש פעמים באליפות פראג בריצה ל-500 ו-1,500 מטר. הוא השתתף שהשתתף במשחקים האולימפיים, ובשנת 1928
רשם ניצחון על הרץ הפיני פאבו נורמי המפורסם.
פרנקל קיבל עידוד מחברים ומתלמידיו בגימנסיה, ואילו לגלסברג שרו חבריו ברומנית, שפת מולדתו.
ולגבי זמנים:
לפי גרסא אחת זמנו של המנצח, ולטר פרנקל היה 3:16:04 שעות לפי גרסא אחרת 3:19:04 שעות. זמנו בחצי המרחק על הכביש
אחרי נס ציונה בדרך לרחובות היה 1:28 שעות . נשים לב שהזמן חזרה היה ארוך יותר, היות ובדרך חזרה היה צריך להתמודד
עם שרירי רגליים מכווצים. דבר נוסף, הזמן 3:16 או 3:19 שעות מה שלא יהיה, נראה מאד צנוע יחסית לשיא ישראל היום
של מארו טפרי כ-2:07 שעות. יותר משעה אטי יותר. צריך לקחת בחשבון שהזמנים, שיטות האימונים והאמצעים השתנו.
אני אישית הייתי חולם להגיע לתוצאה כזאת - הכוונה ל-3:19.
כמה עובדות פיקנטיות מהמרתון ההוא :
- בדרך מנס ציונה חזרה, אחד מהאיכרים פנה לאחד הרצים שנראה מותש ואמר לו" "מספיק לך הגעת לנס ציונה - די. קח
שלושה גרושים וחזור במכונית לת"א". עוד לפני שאיכר סיים את דבריו הוא שמע את המילה "תודה" מהבחור המתרחק.
- אחד הרצים, אהרון ויסמן, נפ סל היות ועבר להליכה. המלווה שלו לא ידע שבריצת מרתון מותר ללכת. ויסמן רצה ללכת כדי לנוח
קצת ולהמשיך את הריצה בכוחות מחודשים.
ושנים לאחר מכן:
וולטר פרנקל יזם שורה של מפעלים ספורטיביים. הוא הומלץ לקבל את פרס ישראל בתחום החינוך הגופני, אך מאיזו שהיא סיבה
לא קיבל, למרות שנראה שהגיע לו.
יצחק גלסברג עלה מרומניה לארץ לאחר שהתלהב מהרצאה של זאב ז'בוטינסקי שם. הוא עבד במפעלי המלח בעתלית, שאליה
רץ בכל בוקר מחיפה - כ-20 ק"מ. בנו, גליל גלסברג, ספורטאי בפני עצמו-שחקן כדורגל, היסטוריון ופעיל ספורט, קיבל לרגל
80 שנה למרתון הראשון-2014 אות כבוד בשם אביו , והניף בערב הפסטה בכיכר רבין את הגביע שקיבל ב-34. גלסברג
כה הצטיין במרחקים ארוכים, עד ששנה לפני אתגר המרתון שלו, באופן פרדוקסלי, הוא לא כ"כ הצליח בריצה לחמישה קילומטרים
במסגרת המכבייה, מפני ש"המרחק היה קצר בשבילו".
עוד כשבועיים ב-24/2 יתקיים בת"א מרתון תל אביב למקציו השונים.
בשנה שעברה גדשו את המסלול כ-40,000 רצות ורצים. המרתון הזה התנהל במזג אוויר גשום.
נלך 89 שנה אחורה, ינואר 34, הרבה מהקוראים לא חיו אז, ת"א אז רק בת 25, ונזכר איך הכל התחיל.
בעקבות בקשתו של בחור צעיר, יצחק גלסברג, יליד רומניה שם עסק גם בספורט מעסקן הספורט, ליפא לוויתן הוחלט
לקיים את המירוץ המרתוני הראשון. הגוף שארגן אותו הייתה מערכת העיתון "כלנוע" . המארגנים אמרו בגלוי, שאינם
מאמינים בהצלחת המירוץ ובספק מי מהרצים יסיים את ה-42.2 ק"מ. המודעה על ה"מרתון" הייתה במקום לא מרכזי. נרשם
בה שכל מי שרוצה לרוץ את המרחק הזה יבוא ויירשם.הנחת היסוד הייתה , שלדעתם לא יהיו קופצים. בארץ היו
רצים של 5, 8, 10 ק"מ ולא למרתון - מספר רצי המרתון היהודים בכל העולם היה מאד קטן.
להפתעתם נרשם מספר לא קטן של רצים. רובם לא ידועים והמפורסמים שבהם היו מאומנים למרחק של עד 10 ק"מ.
המרתון הוזנק מרחוב ביאליק בת"א שם שכן אז מבנה העירייה . ראש העיר, מאיר דיזנגוף, הזניק שבעה רצים שרצו דרך
מקווה ישראל, ראשון לציון, נס ציונה וחזרה.
שלושה רצים סיימו את המירוץ המתיש - ולטר פרנקל, מורה לחינוך גופני - מקום ראשון, יצחק גלסברג ממכבי וביתר ת"א
- מקום שני ומרדכי כהן ממכבי ת"א - מקום שלישי.
הרצים קבלו עידוד רק בדרך מראשל"צ לנס ציונה. פרנקל קיבל עידוד מחברים ותלמידיו בתיכון כה לימד ולגלסברג שרו
חברים בשפת ארץ הולדתו - רומניה.
הפרס שהוענק למנצח - ולטר פרנקל היה גביע תוצרת בית החרושת פרידלנדר. בכלל הוא היה הפייבוריט לניצחון. הוא
היה חבר הכוח וינה וכבר באוסטריה נודע כרץ בכיר.הוא זכה באליפות אוסטריה בריצות לחמישה ולעשרה קילומטרים, ו
כן שלוש פעמים באליפות פראג בריצה ל-500 ו-1,500 מטר. הוא השתתף שהשתתף במשחקים האולימפיים, ובשנת 1928
רשם ניצחון על הרץ הפיני פאבו נורמי המפורסם.
פרנקל קיבל עידוד מחברים ומתלמידיו בגימנסיה, ואילו לגלסברג שרו חבריו ברומנית, שפת מולדתו.
ולגבי זמנים:
לפי גרסא אחת זמנו של המנצח, ולטר פרנקל היה 3:16:04 שעות לפי גרסא אחרת 3:19:04 שעות. זמנו בחצי המרחק על הכביש
אחרי נס ציונה בדרך לרחובות היה 1:28 שעות . נשים לב שהזמן חזרה היה ארוך יותר, היות ובדרך חזרה היה צריך להתמודד
עם שרירי רגליים מכווצים. דבר נוסף, הזמן 3:16 או 3:19 שעות מה שלא יהיה, נראה מאד צנוע יחסית לשיא ישראל היום
של מארו טפרי כ-2:07 שעות. יותר משעה אטי יותר. צריך לקחת בחשבון שהזמנים, שיטות האימונים והאמצעים השתנו.
אני אישית הייתי חולם להגיע לתוצאה כזאת - הכוונה ל-3:19.
כמה עובדות פיקנטיות מהמרתון ההוא :
- בדרך מנס ציונה חזרה, אחד מהאיכרים פנה לאחד הרצים שנראה מותש ואמר לו" "מספיק לך הגעת לנס ציונה - די. קח
שלושה גרושים וחזור במכונית לת"א". עוד לפני שאיכר סיים את דבריו הוא שמע את המילה "תודה" מהבחור המתרחק.
- אחד הרצים, אהרון ויסמן, נפ סל היות ועבר להליכה. המלווה שלו לא ידע שבריצת מרתון מותר ללכת. ויסמן רצה ללכת כדי לנוח
קצת ולהמשיך את הריצה בכוחות מחודשים.
ושנים לאחר מכן:
וולטר פרנקל יזם שורה של מפעלים ספורטיביים. הוא הומלץ לקבל את פרס ישראל בתחום החינוך הגופני, אך מאיזו שהיא סיבה
לא קיבל, למרות שנראה שהגיע לו.
יצחק גלסברג עלה מרומניה לארץ לאחר שהתלהב מהרצאה של זאב ז'בוטינסקי שם. הוא עבד במפעלי המלח בעתלית, שאליה
רץ בכל בוקר מחיפה - כ-20 ק"מ. בנו, גליל גלסברג, ספורטאי בפני עצמו-שחקן כדורגל, היסטוריון ופעיל ספורט, קיבל לרגל
80 שנה למרתון הראשון-2014 אות כבוד בשם אביו , והניף בערב הפסטה בכיכר רבין את הגביע שקיבל ב-34. גלסברג
כה הצטיין במרחקים ארוכים, עד ששנה לפני אתגר המרתון שלו, באופן פרדוקסלי, הוא לא כ"כ הצליח בריצה לחמישה קילומטרים
במסגרת המכבייה, מפני ש"המרחק היה קצר בשבילו".
נערך לאחרונה ב: