מר ברודוויק ואני (המשך...2)

קיי ריס

New member
מר ברודוויק ואני (המשך...2)

אני מתעורר בבוקר ומוצא את עצמי על כורסא ריח וויסקי חריף נודף ממני הציפורים העירו אותי....כנראה הן מחפשות את חברם אני נזכר שאין לי למה לקום היום...... אין עבודה ....פוטרתי... ביחד עם הדמעות שזולגות לבד בקלילות מהפיטורים אני מסדר קצת את הבית שלו יוצא ולוקח את המפתח..... נכנס לדירתי הולך להתקלח יוצא ושותה קפה ... בזמן הקפה אני אומר לעצמי אני אלך לבקר את ג'יימס בבית החולים לראות מה שלומו אם הכל בסדר אני נוסע לבית החולים מגיע מבקש בקבלה את ג'יימס ברודוויק הולך לחדרו ורואה את ג'יימס המטופח נפול נראה עייף ולא בריא הוא נראה עצוב וחלש. "ג'יימס? בוקר טוב...." "תודה רבה לך ידידי הצעיר...היה לך תושיה רבה אתמול בערב אני חייב לך" "ממש לא מר ג'יימס העיקר שאתה מרגיש טוב" "אתה צריך משהו? אני יכול לעזור לך?" "הרופאים פה מטפלים בי יפה...זה בסדר" אנחנו משוחחים קצת צוחקים קצת אני מספר לו על הפיטורים שלי הוא מחייך חיוך של אבא ומנסה לנחם אמרתי לו שלגמתי קצת מהוויסקי הוא התעצבן בצחוק והראה לי את ההומור שעוד קצת נשאר לו הרופא ניגש לחדר וקורא לי החוצה..... "שלום לך....אתה בנו של מר ג'יימס?" "לא אני השכן שלו...אני מצאתי אותו אתמול בערב על הרצפה אני התקשרתי אליכם" "תשמע בני מצבו יציב והוא יחייה אך הוא צריך השגחה מפעם לפעם ואסור לו לצאת מהבית לבד הלב שלו חלש והגוף שלו כבר לא צעיר אני המלצתי לו על בית אבות אבל הוא עקשן הוא לא מעוניין יש לו משפחה שאתה מכיר אוליי? " "לא...אני לא מכיר ....אף אחד לא מכיר. אבל זה בסדר אני אשמח לעזור לו ולהיות איתו...במקרה התפנה לי קצת זמן" "אוקיי..."
 
למעלה